בית המשפט העליון אמור לפסוק על פי חוקי היסוד וע"פ מה שנקרא "מסמכים מכוננים" כמו הכרזת העצמאות שבין היתר מגדירה את ישראל כמדינה יהודית. "אף על פי שאין לראות בהכרזה חוק או מסמך משפטי רגיל, יש לה תוקף משפטי, והחלק הראשון והשלישי שבה שימשו את בית המשפט העליון למטרות של פרשנות נורמטיבית. החלק השני הנו מקור ההסמכה הראשון במשפט הישראלי." אתר הכנסת: http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/independence.htm זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל. חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הפתיחה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/yesod3.htm
מדינת ישראל היא יותר דמוקרטית או יותר יהודית ? אין ספק ששם נופל הוויכוח בבג"ץ בין דעות המיעוט לדעות הרוב, וגם בהחלטה זו, ההחלטה נפלה על כך שדעת הרוב תמכה יותר במדינה יהודית.
אנחנו לא בלגיה, הולנד, צרפת, אמריקה או ברזיל. כולם יודעים שאנו מדינה מיוחדת, שעושה יותר כותרת ביחד מעשרים מדינות בחודש. כל הזמן יהיו אצלנו בעיות, מדינה לא יהודית כן יהודית, אבל אם לא נהיה יהודים, מה ישאר לנו?
מתווכחים על מהם העקרונות האלה. או יותר נכון - על המידתיות שבהן. לפעמים בית המשפט נדרש להכריע כאשר יש התנגשות ביניהן (כמו בפרשת קעדאן, לדוג'), אך אל לו להיות הקובע והפוסק - רק המפרש.
חוק יסודות המשפט שנחקק בשנת 1980 קובע במפורש: "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל. "