כל הזן הזה,

cottoneyejoe

New member
כל הזן הזה,

כל הזן הזה, הפך להיות סתמי לטעמי, בעל משמעויות שוליות שכניראה אף אחד לא יודע מה מקורן, אבל מה שבטוח הוא זה שהוא כולל ישיבה, ושכך הוא התחיל, על כל שאר הדברים יש מהאפשרות להטיל ספקות, ספקות שמשאירות מקום לרצנות שלנו ולפחדים שלנו ובמילים אחרות לאישיות שלנו לפענטז על זן יותר פילוסופי, זן יותר דתי, זן יותר חברתי, כל אישיות ורצונה היא, בזמן שזן זה פשוט לשבת מה שיצא מכך, כבר פחות קשור לזן באופר ישיר, ניראה לי שהיום, כל דמגוג קטן הוא מאסטר, ושאפילו אני עם יכולות מילמול של כמה משפטים שנישמעים ניו אייג'ים, יכול לקרב אלי טונות של אנשים תממי דעת, שנוטים להאמין כניראה מיתוך עצלות המחשבה, יותר מאשר לעשות, וכל זה לדעתי כמובן. אז הנה יש לנו נושא דיון חדש, מה אתם חושבים על הטענה שלי? ומה הטענות שלכם בנוגע לעולם הזן היום? האם גם אתם מרגישים של הניו אייג' הזה הופך להיות לבדיחה מצחקקת בדיוק כמו שקרה בשנות השישים עם ההיפים? כל דבר שמתמסד עם כסף פוליטיקה ושאר הקאפיטליזם המודרני, מאבד מהטעם שלו, האם גם תורת הזן סופה באותה הדרך? האם בסופו של דבר הזן ילך לאיבוד בידי מפענחים שקוראים לעצמם מאסטרים? והאם יש דבר כזה זן קונקרטי שבאמת יכול לבוא לידי ביטוי בחיינו אנו? מעבר לנושא לדיון, דעותכם מעניינות אותי לא פחות, תודה ולהתראות בנתיים.
 

adgordon

New member
קרדום לחפור בו....

לפחות בעיני, התחושה שלך נכונה. ישנם שרלטנים שאירגנו לעצמם מקל מהחורשה הסמוכה למקום מגוריהם והיום הם מורים בכירים מטעם עצמם, מעבירים סדנאות ומחלקים קואנים כמו שר בממשלה שמחלק תפקידים לחברי מרכז. להיות מאסטר יכול בהחלט להוסיף לדימוי העצמי. אולם אל נא זה תיפול רוחך ידידי היקר - וזה משתי סיבות: הראשונה, זה לא חדש. למעשה כבר הבודהא עצמו התייחס לבעיה יותר מפעם אחת, המסורת מלאה בסיפורים על שרלטנים ונוכלי זן. על תלמידים שנדדו שנים ארוכות בחיפוש אחר מורה אמיתי. לגבי הניו אייג, זן זה לא ניו אייג. הזן הוא זרם בבודהיזם של המאהינה. נכון שהניו אייג מאמץ את הזן אל חיקו, אבל אין צורך להתרגש, הוא עושה את זה לכולם וכמו שאחינו הפונדמטליסטים של היהדות לא מתרגשים, כך גם אנו יכולים להגיב בחמלה בודהיסטית אל מול הקפיטליזם הרוחני. כאותו נזיר שפוגש את הגנב בבקתה ואומר: אני רוצה לתת לו את הירח, אבל כל מה שהוא מעונין בו זו גלימה ישנה וקרועה. הסיבה השניה היא שעצם התהיות שלך, לעניות דעתי, הן סימן טוב. אתה כבר לא מקבל כמובן מעליו כל סוחר רוחות שעוטה על פני חיוך של חתול שבלע את השמנת ופולט משפטים סתומים. אתה מבקש את הדבר האמיתי. זו גם הסיבה שבסופו של דבר הזן לא ילך לאיבוד, אני מקווה. תמיד יהיו אלא אשר ישמרו על הגחלת. אני לא יודע לענות לך על שאלות כמו מהו זן, או מהו זן קונקרטי וכ"ו וכ"ו שאר שאלות וירקות, בשביל זה אתה צריך למצוא מורה אמיתי. אני כן יכול לבקש ממך לא להתייאש ולהמשיך לתרגל ולחפש אחרי זה שכן יכול לענות לך על השאלות.
 

darmha

New member
על מיקסופטיה ומחלות אחרות../images/Emo5.gif

מסכים עם שניכם, כל מילה נוספת רק תגרע. החוויה האישית שלי היא שלקח לי כמעט 12 שנים למצוא זן מאסטר שעשה לי את זה (היו לי מורים לפניו וגם במקביל לו). לדעתי לא ממש נכון לתת במורה המתאים לך סימנים. המפגש הוא ככ ברור ומיידי שאין צורך בהם. עד אז תסתפק בלתרגל נכון. תרגול נכון מנצח את כל הבולשיט. אם הייתי צריך לתת סימן במורה איכותי זה שאחרי מפגש איתו המיינד שלך מתבהר. זן מאסטר סונג סאן ציין חצי בהומור חצי ברצינות שהנוסחה היא פשוטה: כיוון נכון+לא להפסיק לנסות=הארה. האימון המתמיד הוא יותר טוב מכל מאסטר טוב או רע. זן מאסטר וו בונג נשאל כאן בארץ שתי שאלות: 1. איך מזהים מורה איכותי? ת: כשהוא עונה לך באופן ישיר לשאלה שלך. 2.מה זה זן? ת: מה אתה עושה עכשיו? אהבתי. שווה לעיין בהרצאה שלו תחת השם: "הרגע הזה הוא המורה שלך" באתר הזנדו: www.zencenter.org.il בחלק של הבי"ס הבינלאומי לזן ברכות, יובל
 
למעלה