כושי, אתה פשוט לא יכול להתאפק
אה.. "הכי קשוח" - לא בקטע שבאמת עושים שם מסעות וכאלה. אבל אני לא קרבי, ולא התכוונתי להיות קרבי, לפיכך הרשיתי לעצמי להתבטט (מלשון בטטה) הרבה הרבה זמן, מתוך מחשבה שאני לא הולך לטירונות קרבית. וכן, יחסית ל 02, בזיקים הכי מקפידים על כל מיני שטויות כמו זמנים בלתי אפשריים, יותר מפילים, מריצים, נותנים שעות ביציאה ומקפידים על דיסטנס ומשמעת. וזה לא המצאה שלי, יש לי הרבה חברים (לא עתודאים) שעשו גם כאן וגם כאן וההבדל הוא רציני מאד - בניצנים יש לי חבר שחתך הביתה פעמיים לכמה ימים בלי שישימו לב, לא שמר בכלל, הפקיר נשק ועוד, ולא עשו לו כלום, לדוגמה -בזיקים לעומת זאת לחבר שלי היו מסעות וכל מיני שטויות כאלה. או לדוגמה הקפדה על דברים קטנים כמו עמידה, עמידה בזמנים, לא להוריד את הנשק אף פעם מהכתפיים, או עונשים על טעויות בהקשבים. בניצנים הבנתי שלא עושים לך כלום, בזיקים סה"כ יפילו אותך ל 40-60 או שעה ביציאה, שזה שטויות, אבל עדיין יצרחו כמו מטורפים ויענישו אותך על כל שטות. וכן, שמע, לעבור מאונ´ ת"א על הדשא לימים של 15-20 שעות שבהן אין לך דקה פנויה כמעט לעצמך, עם 5 מפקדים שבודקים שלא הזזת לשניה את הרגל שאתה כבר לא מסוגל לעמוד עליה כי היא עוד שניה מתפוצצת, שנותנים לך תמיד חצי מהזמן הדרוש לכל דבר, ועוד מתעצבנים שלא הספקת, ובנוסף כל פעם שמישהו מתנדב לעשות משהו\עוזר לאחרים הוא נדפק, וגם סתם מחמירים איתנו יותר ומנצלים את זה שאנחנו חבר´ה איכותיים שלא עושים בעיות ו"מפרפרים" כל הזמן, במקום לצ´פר אותנו, אז כן ביומיים שלושה הראשונים, זה קשה. אתה אולי הגבר הכי גבר בעולם (או שכולך דיבורים ואני משבית אותך בכפה, אבל זה לא ממש משנה), אבל בשבילי אחרי שבועות ללא שינה בגלל הבחינות להגיע ליומיים כאלה, זה לא היה קל, וכשתיזזו אותי 30 דקות רצוף בגלל הרס"פ המטומטם ובגלל שנתקעתי עם שני רוסים שלא יודעים להגיד "הקשב" כמו בני אדם, אז התבאסתי מהתחת. לא אמרתי שאנחנו עושים מסע 80 ק"מ, אבל לא התכוננתי לעשות מסע שכזה, וחשבתי שבטירונות אני הולך סה"כ לשמוע קצת סיפורים על מורשת צה"ל לירות בנשק ולצחוק עם החבר´ה, והסתבר שעושים יותר מזה. כמו שאמרתי בגדול זה כיף וכל זה, אבל הכמה ימים הראשונים לרוב האנשים היו קשים, וזה לא משנה שאנחנו אפילו לא בתותחנים, מספיק שאתה הולך בנעליים כבדות 20 שעות ביום וצריך לעמוד זקוף חצי מהזמן בשביל שתסבול (ובתכלס, זה הדבר שממנו סבלתי הכי הרבה, אם לא זה אז הכל עבר די בסדר). כמו כן, כשאתה רגיל להיות עצלן, לישון שעה על כל 3 שעות שאתה ער, לנוח, להסתלבט וכו, ופתאום במשך 15-20 שעות רצוף הכי הרבה זמן שיש לך לעצמך זה 10 דקות בארוחת צהריים וכל שאר הזמן אתה "מפרפר"\נלחם לא להרדם\נלחם לעמוד ישר עם וי בין הרגליים\ נלחם לשבת רצוף ישיבה מזרחית מלא זמן וכו, אז בהתחלה זה ממש לא הרגשה כייפית. כנ"ל שאין לך חופש בגרוש ואין לך מילה בכלום מתוך מה שאתה עושה. נ.ב. תעשה לי טובה - תפסיק להגיב להודעות שלי. לא באמת, פשוט חבל על הזמן של שנינו, הבנו שאתה עוד מצטיין טכניון שאם לא היה שם אז היה טייס ומישהו תקע לו מקל עמוק בתחת.. אבל אחי, אתה לא עושה רושם על אף אחד, באמת, אז תחסוך לי את זה טוב