כל הגברים*

[oops did it again]

גם נשים ככה, לא?
כי כשאני מכינה סלט אני אוכלת חצי מהירקות תוך כדי. אחד לי אחד לסלט.

 

[tatiana6]

חחחחח אחד לך אחד לסלט

 

[tatiana6]

תודה רבה

אני הולכת על מה שכתבת על ירוקות ופירות. יהיו לי עכשיו ימים הבאים בריאים

ואי אפשר לבוא אלי לבדוק תוכנה, למרות שזה מחמיא לי מאוד.

 

[renen3]

אני מכירה גבר שמכין סלט טעים טעים.

סלט קטן סחוט מכל המיצים של הירקות עם מלח ופלפל שחור. טעיםםםםםם

 

[השלושר]

לא יודע לגבי כווולם, אבל כך אני חותך סלט

קראו, הפנימו ונסו לחקות, הסלטים שלי עדיין לא הרעילו אף אחד, שזה העיקר.
אני גמיש מבחינת התוצרים שנכנסים, כל עוד גידל אותם איש אחד, שזה האיכר*.

קודם כל אני מציב את קרש החיתוך ('הקרש', מכאן והלאה) על השיש.
אני בוחן אותו לוודא שהוא נקי למקרה שאני זה ששטף אותו בפעם הקודמת,
ואם הוא עובר סף, אפשר להמשיך.

משהתי את הקרש הנקי דלעיל, אני מביא את הסכין המתאים, וזוכר
שזו גם הסכין המתאימה כי סכין היא גם וגם. לא שזה משנה לחיתוך אבל שיהיה.
לעתים יש צורך בהשחזת הסכין. סימן טוב לכך הוא אם צריך לחתוך משהו.
אז אני משחיז. משחיז משחיז משחיז עד שהסכין מושחז מושחז מושחזת.
7 פעמים במשחיז הגס, 7 במשחיז העדין, יוצא איפוא שאני משחיז 14 פעמים.
אין לי מושג למה דווקא 7 ו-7 ואם אין זו הפרזה בהשחזה, אבל כך אני עושה
יען כי כך אמרה לי שתחיה.

עתה שהאמל"ח מוכן אני מביא את הירקות, זוגות זוגות הם עולים אל התיבה.
קודם אני חותך את המלפפון. הסיבה שקודם המלפפון היא שאותו אני חותך הכי מהר
ויש תחושת הישג שהקערה מתמלאת במשהו. חותך חצאים ואז לרבעים ואז לפרוסות
כל רבע ואז קוצץ לרוחב. מן הידועות היא שלעולם מבין הפרוסות תהיה אחת
שהיא בעצם קליפה ותו לא ואותה אני אכן מכרסם.

כעת לעגבניות. פרוסות פרוסות ואז שתי וערב. אם העגבניה טובה והסכין מושחזת ואני מפוקס,
אז בבת אחת כל העגבנייה הופכת קוביות חיש מהר. אם לא אז כל פרוסה זוכה לטיפול אישי.
אז גם העגבניות מצטרפות למלפפונים בקערה, בניצולת העברה גבוהה בדרך כלל (תמיד יש
אחד שמצליח לזנק לאנשהו). עכשיו הקערה כבר די עונית וזה מעודד ונותן מוטיבציה להמשך.
בנקודה זו זה כבר סלט שלמשל בעל חיים קטן ומשוריין יכול מאד להנות ממנו אילו היה כאן.

עם הבצל מתמודדים מהר על מנת שלא יהיה סיפק בידי אדיו לעלות מעלה מעלה (אני גבוה והשיש נמוך
אז יש לי זמן). בסוף מתקבלות חתיכות שאינן קטנות כפי שרציתי, אבל אני עובר עליהן באלימות חדה וזה מסתדר.
מכאן והלאה כבר איש הישר בעיניו יעשה. מה שישר בעיניי זה גבינה בולגרית, זעתר, שמן זית במידה,
פלפל שחור ולעתים גזר. לערבב כזכור אני יודע ברמה עולמית.