כלכלה

מייקל88

New member
כלכלה

היי מהם התכנות שנדרשות לכלכלן ?(אם אפשר אז בפירוט מסוים ולא טוב במספרים) מהם התכונות למשפטן? תודה מראש
 
כישורים ואיפיונים הדרושים לעורך דין

1. כושר הבעה מעולה בכתב ובעל פה - עורך הדין נדרש ליכולת הבעה גבוהה בכתב ובעל פה. עליו להיות רגיש לניואנסים של מילים, ולנסח את דבריו בכתב ובעל פה בדרך שתייצג בצורה הטובה ביותר את האינטרסים של הלקוח שלו. חלק לא מבוטל מההתדינות המשפטית סובבת סביב מילים, בין בחוק, בין בחוזה ובין במסגרת אחרת, ועל הפרוש שניתן לתת לדברים. על כן עורך דין טוב יהייה ער למכתחילה לפרוש שניתן לתת לניסוח כזה או אחר, וינסח דברים בדרך המייצגת בצורה הטובה ביותר את האינטרסים של הלקוח שלו. 2. כושר שכנוע וכושר ניהול משא ומתן - חלק ניכר מהמחלקות בין פרטים או ארגונים מסתיימות בפשרה בין הצדדים. הפשרה אינה מושגת בהכרח בבית המשפט. בתי המשפט מעודדים את בעלי הדין להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. פשרה כזו מושגת בד"כ באמצעות התדינות ומו"מ בין עורכי דין. 3. חשיבה - עורך דין נדרש למידה רבה של חשיבה אנליטית, מסודרת ושיטתית, לחשיבה מהירה ויכולת אילתור לנוכח נסיבות משתנות ובלתי צפויות, למידה לא מבוטלת של חריפות ופלפול. 4. עורך הדין כפרפומר - עורך דין המופיע בבית משפט צריך מידה של כשרון דרמטי, עליו לדעת כיצד להציג את דבריו, מתי להרים את קולו או ללחוש, כיצד לעורר אמון בעד כדי שניתן יהייה לקבל ממנו את התשובות אליהן הוא חותר וכו´. 5. אדם מציאותי - עורך הדין נדרש להיות אדם מציאותי עם שתי רגלים על הקרקע לדעת מבחינה זו מתי לעמוד על דעתו ומתי להתגמש ולותר. עורך הדין לא צריך להניף דגלים של צדק ויושר, הוא יותר נדרש לחשוב בצורה ראלית, מה כדאי מבחינת הלקוח שלו לעשות כעת. עליו לתפוס את תפקידו כמייצג את החוק בפני החוק. היינו, כמומחה לחוק הוא נדרש לתת את ההגנה החוקית הטובה ביותר האפשרית ללקוח שלו בפני החוק (=בית המשפט). עורך דין (ביחוד בתחום הפלילי), יודע לא פעם שהלקוח שלו אינו "טלית שכולה תכלת", אבל ידע זה אינו רלבנטי לביצוע תפקידו. עדיין עליו לתת את היצוג הטוב ביותר לאותה טלית שאינה תכלת. לא פעם הוא עשוי מבחינה זו להמצא בדילמה. לא פעם הוא מצליח לבטל את התביעה כנגש לקוחו לא כי הוכחה חפותו, אלא מפני שהיתה איזו מכשלה טכנית שהוא הצליח לעלות עליה שבגללה בית המשפט מבטל את ההליך.
 
תכונות דרושות לכלכלן

1. חשיבה אנליטית-לוגית
- חלק גדול מהזמן כלכלן נדרש לנתח נתונים מורכבים, להסיק מהן מסקנות נכונות, ובעקבות כך להמליץ על "עשה" ו"לא תעשה" לדרג הניהולי או מקבל ההחלטות. הוא נדרש אם כן ליכולת קוגניטיבית גבוהה, יכולת, לשים לב לפרטים, אבל בסופו של דבר לבנות מהם תמונה מערכתית- אינטגרטיבית. 2. כושר הבעה בכתב ובעל-פה
- עבודתו של הכלכלן קשורה לרוב בהצגת עמדה , תוכנית והמלצות בכתב ו/או בעל פה. כיון שכך הוא צריך לדעת לנסח את דבריו בצורה בהירה, ברורה, הגיונית ותמציתית, עליו להיות מסוגל להסביר תהליכים בצורה פשוטה גם לאנשים שאינם בהכרח מבינים גדולים בכלכלה (שרי אוצר למשל, או מקבלי החלטות זוטרים יותר בארגונים, מפעלים וכו´). 3. כושר שכנוע
- הכלכלן לא מסתפק בהצגת עמדה ענינית. לא פעם הוא נדרש לשכנע לגבי עמדות/המלצות שלו את הדרג הניהולי. בארגונים גדולים יש גם צוות כלכלנים, ועליו להיות מסוגל להשמיע את דעתו ולשכנע בצדקת דרכו אנשי מקצוע שעשויים לא פעם לחלוק עליו. 4. אסרטיביות וסמכותיות
- בחלק לא מבוטל מהתפקידים שהכלכלן עשוי למלא הוא נדרש להתנהג באופן אסרטיבי, והתקבל כסמכות מקצועית בעיני אחרים בין כפיפים לו ובין ממונים עליו. הוא נדרש להיות מסוגל להציג עמדות עצמאיות גם מול סמכות הממונה עליו, ולא פעם גם עמדות הסותרות את אלה של הסמכות. 5. מציאותיות
- על הכלכלן להיות ריאלי ולדעת שדעתו לא תתקבל תמיד. לא פעם הוא חווה מצבים שבהם דרג מקבל ההחלטות אינו מקבל את דעתו, או לפחות לא במלואה, ופועל בדרך שנראית בעיניו שגויה. עליו לדעת שהוא עשה את המיטב לשכנע, ולהציג את הדברים נכון מההיבט הכלכלי, אבל שגם שקולים אחרים (פוליטיים למשל) פועלים על מקבל ההחלטות וכיון שכך הוא עשוי לפעול אחרת ממה שנכון כלכלית. הרבה כלכלנים מתקשים להשלים עם כך ולתפקד במערכת שבה שקולים פוליטיים פועלים (וזה נכון לגבי כל מערכת). 6. גמישות מחשבתית ויצרתיות
- לא פעם הכלכלן חייב לצאת מסכמות קבועות לחפש דרכי פעולה אחרים, חדשניים ושונים מהכללים המקובלים על מנת להשיג את המטרות הרצויות לארגון.
 
למעלה