נקודת מבט אחרת
אני אף פעם לא אעיר לחמות שלי גם כשאני מאוד פגועה מבפנים. אני משוכנעת שאין בזה טעם, היא לא תבין מה אני רוצה ממנה, תפגע מאוד וזה בטח לא יועיל לאיש שלי. היא פועלת לפי העקרונות שחשובים לה סדרי העדיפויות שלה או נקודת המבט שלה בחיים וכל אלו שונים לגמרי משלי. במסגרת הזאת היא מסוגלת להעיר לי בצורה שבי מאוד פוגעת אבל היא משוכנעת שהיא עושה את זה לטובתי. אז החלטתי שכל עוד לפי עולם המושגים שלה היא מתכוונת לטובה ואין שום זדון בהתנהלות שלה כלפי אני שותקת. יוצא שאני כלה מאוד נעימה כלפיה, מאוד מכבדת אותה, תונות אין. אבל יש לזה מחיר, קשר אמיתי וקרוב לא יכול להיות ביננו גם לא אהבה של ממש, כי אין דיבור על דברים אמיתיים וקרוב ובסופו של דבר במרוצת השנים כשנאגרים מספיק מקרים שבהם לא אמרתי דבר יש גם משקע לא קטן שמכרסם בלב. במסגת הזו גם אין "כיף" סתם להרים טלפון ולהתעניין בשלומה, משהוא תמיד חסר. אז הנה גם הקיצוניות השניה אינה מועילה. אבל אולי כניסוי תנסי להניח שלכלה שלך גם אם היא לא מאוהבת בך אין כוונת זדון ונסי להבין את עולם המושגים, העקרונות והצרכים שלה. אולי במקום להביא אוכל (שבעיניך זה מתפרש כעזרה אבל אולי בעיניה לא ואולי היא צריכה עזרה במקומות אחרים) אפשר לאמר אני רוצה שאת עסוקה מאוד (ילידם, בית, עבודה) אני זוכרת שגם לי לא היה קל בתקופה הזו בחיים, אני רוצה לעשות משהוא נחמד בשבילך!! ולא כל כך יודעת מה, מה תעדיפי ? ואולי גם להציע -שאקח את הילדים לאיזה אחר צהריים, שאקח אותם בשבת לפעילות ותהיה לכם שבת שקטה אולי אוכל לעזור קצת בבישול. אני משוכנעת שאי אפשר לפרש גישה כזו בצורה שלילית