כשספייק אובחן כחולה סוכרת, הוטרינר שלי רשם לו
באופן טבעי אינסולין מסוג לנטוס (שמגיע בצורת עטי מזרק נוחים מאוד לשימוש ולהזרקה). הלנטוס נחשב לאינסולין האיכותי והמשובח ביותר, כזה שמתפרק לאט בדם ולכן אפשר להזריקו רק פעם ביממה (וככזה הוא גם יקר יותר). אלא שלא הצלחנו לאזן אותו כמו שצריך. התנודות היומיות ברמת הסוכר שלו היו קיצוניות מדי - מרמת סוכר גבוהה מאוד (400 ויותר במד הסוכר, לפעמים גם 500) למצבי כמעט היפוגליקמיה (חסר סוכר) והכל במהלך יממה אחת בין זריקה לזריקה. לכן החלטנו (בהמלצת וטרינר מומחה שהופניתי אליו) לעבור דווקא לאינסולין מסוג פשוט יותר (הומולין) שאותו מזריקים פעמיים ביום, אבל שנחשב דווקא למוצלח יותר מהלנטוס עבור כלבים.
כעת אני נותן לו הומולין, פעמיים ביום, אלא שההומולין מגיע בבקבוקונים שמהם צריך לשאוב את החומר בעזרת המזרקים. קצת פחות נוח, מצריך יותר מזרקים ומחטים, אבל בינתיים נראה שהכלב מאוזן יותר.