הגישה שלי היא כזו
אחוז הרעים בעולם הוא רוב מוחלט. אחוז הטובים הוא כ"כ מזערי, שהוא כמעט ולא מורגש. בכל מקרה, הוא כמו טיפה שטובעת בים.. אם האנשים הטובים יביאו ילדים, כמה שהם יביאו, זה לא יעלה על אחוז הרעים. אבל אם אנשים טובים, במקום להביא ילדים לעולם שיש בו מיליוני ילדים אומללים שזקוקים נואשות לבית חם, יאמצו את הילדים האלה, הרווח יהיה כפול. כי באותה נשימה אני גם מעלה את הטוב וגם מורידה את הרע. הגיע הזמן להפסיק ללדת ולהתחיל להתעסק עם הקיים. אין צורך בעוד ילדים בעולם. בטח שאני לא מסוגלת להבין זוגות שעוברים ייסורים וסבל בטיפולי פוריות. זה בעיני האבסורד הגדול ביותר. ואם לזוג מאוד חשוב שיהיה להם ילד משלהם (אני יכולה להבין את הרצון לילד משותף של זוג שאוהב), אז אפשר להסתפק באחד.