צועניה אדומה
New member
ככה אני אוהבת.
בתקופה האחרונה נדמה לי שאין זמן לנשימה. יש להספיק את המטלה הזאת והזאת, וגם ללכת לכאן ולשם. יותר מדי בפחות מדי.
חיים כאלה, ושנינו עברנו פאזה. כשאנחנו סוף סוף נמצאים יחד, אני רוצה להספיק למצוץ ממך הכל, אם בשיחה או במגע.
אבל יש רגעים, שמילים לא צריכות לעטר. וכמו שאמרת לי היום או אתמול, רגוע לך כשאתה איתי. ואילו רק ידעת כמה לי, איתך. הנוכחות שלך משקיטה בי מים סוערים.
אני לוחשת לך שאני רוצה להיכנס לך מתחת לעור, ואתה אומר שקצת צפוף שם. לא אכפת לי, אבל אני שותקת. וכשאני מניחה עליך את הראש, סתם כך כי אתה נוח ונעים לי,
אני שלך. וכשאתה מבקש שאמזוג לך מיץ, וכשאני מנשקת אותך ומספרת לך על היום שלי או שואלת אותך, אני כל כך שלך.
יש גשם בחוץ, וכל מה שאני צריכה עכשיו זה להתחפר תחת השמיכה איתך. לנשום את אותו האוויר. לבקש עוד ועוד.
אחרי שאנחנו גונחים וצועקים וממלמלים, אני מזכירה לך שוב, לא אכפת לי שזו הפעם המיליון.
מזכירה לך כמה, שאני אוהבת אותך.
בתקופה האחרונה נדמה לי שאין זמן לנשימה. יש להספיק את המטלה הזאת והזאת, וגם ללכת לכאן ולשם. יותר מדי בפחות מדי.
חיים כאלה, ושנינו עברנו פאזה. כשאנחנו סוף סוף נמצאים יחד, אני רוצה להספיק למצוץ ממך הכל, אם בשיחה או במגע.
אבל יש רגעים, שמילים לא צריכות לעטר. וכמו שאמרת לי היום או אתמול, רגוע לך כשאתה איתי. ואילו רק ידעת כמה לי, איתך. הנוכחות שלך משקיטה בי מים סוערים.
אני לוחשת לך שאני רוצה להיכנס לך מתחת לעור, ואתה אומר שקצת צפוף שם. לא אכפת לי, אבל אני שותקת. וכשאני מניחה עליך את הראש, סתם כך כי אתה נוח ונעים לי,
אני שלך. וכשאתה מבקש שאמזוג לך מיץ, וכשאני מנשקת אותך ומספרת לך על היום שלי או שואלת אותך, אני כל כך שלך.
יש גשם בחוץ, וכל מה שאני צריכה עכשיו זה להתחפר תחת השמיכה איתך. לנשום את אותו האוויר. לבקש עוד ועוד.
אחרי שאנחנו גונחים וצועקים וממלמלים, אני מזכירה לך שוב, לא אכפת לי שזו הפעם המיליון.
מזכירה לך כמה, שאני אוהבת אותך.
