כך כתוב באתר;

[sha1]

כך כתוב באתר;

"אנחנו מסכימים לזכור ששום דבר הקורה "לנו", או הנאמר "לנו", או הנעשה "לנו", איננו אישי כלפינו". ואני שואלת: מה קורה במצב שאנחנו יודעים שיש דבר שהוא מכוון בכוונה תחילה אלינו, מה אז תהיה ההסכמה, גם לוותר?

 

[skywalker1]

אכן כך ...

שירה, שאלת שאלה לא קלה בכלל, הכוונה בשום דבר לא אישי היא שאותו אדם שעשה לך את הדבר, עשה את זה מתוך המקום שלו, אם לדוגמא הוא זילזל בך, הוא עשה את זה מתוך ריגשי הנחיתות שלו בלי קשר אליך אישית, לו יש ריגשי נחיתות והוא מוציא את זה עליך בגלל הצורה שאת משקפת לו את עצמו, את בסך הכל ראי בשבילו. אם תוכלי לראות את החולשה שלו שמתוכה בא המעשה כלפיך תביני שזה באמת לא אישי. נכון שזה יוצא כלפיך ונכון שזה לא מגיע לך, אבל לך יש את הבחירה לזכור שזה אינו אישי כלפיך ואז אינך צריכה לוותר, כי אם זה לא מכוון אליך וזה בינו ובין הראי שלו (לצורך העניין את) אז אין מה לקחת אישית, אין מה להפגע ואין מה לוותר. כמובן שזה קל בדיבורים וקשה במעשים וכאן אני מגיע לשאלה שלך ממקודם "איך לא סופגים??". המודעות שלנו היא כמו שריר, אם נאמן אותה היא תתפתח לפי איך שאימנו אותה. את יכולה למצוא בדפי ההסטוריה של פורום זה מספר תרגילים מעולים לפיתוח המודעות לפי ארבע ההסכמות, זה לא בא ביום אחד, אבל באימון מתמיד, גם אם לא מצליחים מייד במשך הזמן משיגים תוצאות יפות. אם תנסי לאמן את עצמך איך לא להתפרץ כשפוגעים בך, זה נועד לכישלון (מנסיון שלי ושל רבים אחרים), למה?! דוגמא: נגיד שהערכה העצמית שלך נמוכה או שמגיל צעיר "הרעילו" אותך במשפטים כמו "את כזה כשלון, שום דבר טוב לא יצא ממך" ואת נלחמת כל יום לנקות את הרעל הזה. כשבא מישהו עם אמירה מזלזלת, שום אימון לא יעזור, חומות ההגנה נכנסות לפעולה ותוקפות מייד, לכן צריך לטפל בטריגר, לפני ההתפרצות. תירגול של חוסר שיפוט יעזור להתגבר על בעיית ההערכה העצמית וכשיזלזלו בך לא תקחי את זה אישית ולא תצתרכי להשתמש בהגנות. בהצלחה!

 

[sha1]

../images/Emo140.gif

לא נראה לי שאני מפגינה חולשה כלפי חוץ. בדיוק ההיפך, במקום עבודה למשל, אני מאוד שקועה במשימה שלי, עושה את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר, אבל כשאני "מריחה" שמישהו רוצה לרעתי, כמובן שאנסה להגן על עצמי.. אז תגיד לי, איפה כאן המראה או שמא עצם זה שאני טובה

זה גורם לניכור הצד השני?

 

[sha1]

מצטערת-יש דברים שקשה להבין בפעם אחת

למה הכוונה? - "לו יש ריגשי נחיתות והוא מוציא את זה עליך בגלל הצורה שאת משקפת לו את עצמו, את בסך הכל ראי בשבילו". אפשר לראות את זה כהמשך להודעה הקודמת.

 

[skywalker1]

אני אנסה שוב ...

אם את שואלת לגבי העבודה, לפעמים לא את היא שמשקפת לבוס אלא התפקיד שלך. אם למשל חלק מהאחריות הוא צריך להעביר אליך ויש לא בעיה לסמוך אז את משקפת לא את הבעיה הזו. הסבר נוסף יכול להיות שאנשים לפעמים מרגישים בתת מודע בקשיים שיש לאדם מולם גם אם הוא מאוד מתאמץ להסתיר את הקשיים. לגבי מה הכונה ב"לו יש ריגשי נחיתות והוא מוציא את זה עליך בגלל הצורה שאת משקפת לו את עצמו, את בסך הכל ראי בשבילו", אני אנסה לתת דוגמא: נגיד שאדם מסויים סובל מריגשי נחיתות לגבי המראה שלו, תשומת הלב שלו נמצאת באיך אנשים ניראים. אדם שנראה טוב מאוד ישקף לו כמה שהוא מרגיש חרא לגבי עצמו והוא יוציא כלפיו הרבה מרירות, אדם שנראה לא טוב, ישקף לו את עצמו והוא יצחק עליו יזלזל בו וכדומה. אני מקווה שאני קצת יותר ברור ....

 

[skywalker1]

עוד משהו ...

מנסיוני קשה להבין משפטים כמו "לא לקחת אישית" (המוח פשוט מתורגל יותר מדי לעשות את זה), חייבים לחוות את זה, ברגע שקורה מצב בו פוגעים בך נסי לחוות את האי לקיחה אישית כמה שאפשר, עם התירגול יבואו ההצלחות.

 

[sha1]

../images/Emo140.gif

 

[מר אין לי שם]

אם אוכל לתרום משלי..

דרך יותר פשוטה לדעתי להסביר ולהבין את זה היא.. האם זה שהוא רואה אותך בדרך מסויימת אומר שאת באמת ככה? או שזאת רק ההסתכלות שלו שהיא ככה? ואם זאת רק ההסתכלות שלו ......... איך זה בכלל קשור אליך? זה איך שהוא בוחר להסתכל.. זה ממש לא קשור אליך או למה שבאמת. אין דבר כזה באמת. יש רק הסתכלויות. התשובה היא שאין קשר אליך באיך שאחרים בוחרים לראות אותך, וברגע שאת מתאמנת על התפישה הזאת.. הכל באמת נעשה יותר קל. אבל אבל.. יש מחירים לזה.. נכון שזאת האמת, אבל יש מחירים. המחיר הוא שלמשל את מבינה גם, שכאשר מישהו אוהב אותך, זה לא קשור אליך, אלא רק להסתכלות שלו אליך. כך שבשום אופן את והרגשות שלך לא מנווטים ע"י אנשים ונסיבות חיצוניות, כי את מבינה שכלום לא קשור אליך.. אלא רק איך שאת בוחרת לראות את עצמך ורק איך שאת בוחרת להרגיש, ולמה שאת בוחרת להאמין. את. את.. את.... זה יותר ברור?