כי אתה עמדי
בתוך יער חשכה, צועד הוא יתום אף לא נעל לרגליו, נעצר הוא פתאום אותה הוא מחבק, אותו נער יתום כמלח בספינה צוללת חרטום. הייה חזק בני, הזכר כבודי גם כי תלך בגיא צלמוות לא אירע רע כי אתה עמדי. ממתין בשורה, ערום ומותש כורה את קברו, אין צליל, אין רעש צא נא אתה, הייה לפני שתוכל רק לראות עוד את זיו פני. שמע ישראל, קורא הוא בקול הרובה מכוון, המרחק לא גדול ירייה נשמעה, נופל הוא לבור על ערימה של גופות, רואה את האור. ובנשימותיו האחרונות, לוחש הוא בקול גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע רע כי אתה עמדי עליו נופלת אימו המתה היא שאהב, לא הכירה לפתע. ואני שם הולך, צועד באותו היער צועד על האדמה, חדה כתער שומע נשמות צועקות "זכרו כבודי" גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע רע – כי אתה – אתה עמדי.
בתוך יער חשכה, צועד הוא יתום אף לא נעל לרגליו, נעצר הוא פתאום אותה הוא מחבק, אותו נער יתום כמלח בספינה צוללת חרטום. הייה חזק בני, הזכר כבודי גם כי תלך בגיא צלמוות לא אירע רע כי אתה עמדי. ממתין בשורה, ערום ומותש כורה את קברו, אין צליל, אין רעש צא נא אתה, הייה לפני שתוכל רק לראות עוד את זיו פני. שמע ישראל, קורא הוא בקול הרובה מכוון, המרחק לא גדול ירייה נשמעה, נופל הוא לבור על ערימה של גופות, רואה את האור. ובנשימותיו האחרונות, לוחש הוא בקול גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע רע כי אתה עמדי עליו נופלת אימו המתה היא שאהב, לא הכירה לפתע. ואני שם הולך, צועד באותו היער צועד על האדמה, חדה כתער שומע נשמות צועקות "זכרו כבודי" גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע רע – כי אתה – אתה עמדי.
