כיתה א

kenvelo15

New member
כיתה א

בשעה טובה קיבלנו הרשמה לכיתה א לא"ס המתוק. בתחילת שנה הבאה הוא יהיה בן 7. הוא בגן חובה כרגע (שנה שנייה), עם סייעת כל יום משמונה עד אחת. ילד מקסים וחכם. מטופל אחה"צ בריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, תרפיה במוסיקה, והולך לחוג כדורגל לבקשתו. יש קשיים חברתיים, יש התנהגות חזרתית, אבל הילד מאושר ושמח, אוהב ללכת לגן ופעם בעשרה ימים בערך מארח / מתארח אצל ילד מהגן (וזה מספיק לו. כל עשרה ימים/שבועיים הוא בא ואומר אני רוצה שאיקס יבוא אליי). הוא פחות יוזם, צריך תיווך, ומבין הכל מילולית (קפוץ תביא לי מגבת מהמטבח - הוא קופץ...). ילד מלא הומור ושמחת חיים. עדיין לא עבר אבחון דידקטי אבל להערכתי יש לו גם דיסלקציה. מאובחן מגיל חמש.
כרגע נראה שנרשום אותו לכיתה א' רגילה עם סייעת.
ההתלבטות היא בין שני בתי ספר ואודה על דעותיכם -
בית ספר א' - 2 דקות הליכה מהבית. בית ספר גדול ומלא בילדים (700 ילדים). עמוס מאד. נסיון רב מאד בשילוב יחידני. בכל כיתה בכל שכבה יש ילד על הרצף. יש סייעות סמויות וגלויות, והמדריכה מהמתי"א יושבת בבית הספר באופן קבוע ארבעה ימים בשבוע. המנהלת מאד מאד פרו שילוב. המורים עוברים הדרכה שוטפת. אחותו לומדת בבית הספר הזה, תתחיל כיתה ה' שנה הבאה ולכן גם לא יהיה צורך בצהרון.
בית ספר ב' - מרוחק 10 דקות הליכה מהבית. בית ספר חדש שנפתח השנה, כלומר הכי גדולים שיהיו שם אלה ילדי כיתה ב'. בית ספר קטן, כרגע לומדים בו 85 ילדים ושנה הבאה יצטרפו עוד 120. בית ספר שהמוטו של המנהלת שלו הוא שהכי כדאי להיות אני ודי. וזה מה שמלווה אותה. יש גינה אקולוגית, שיעור דרמה, שיעור חשיבה מחוץ לקופסא. נסיון בשילוב אין להם. אין בבית הספר אף ילד על הרצף. דיברתי עם המתי"א , מנהלת המתי"א אומרת שאיפה שיהיה הילד תגיע מדריכה. גם אם הוא יהיה הילד היחידי בכל בית ספר. מכיוון שאחותו לא שם הוא יצטרך ללכת לצהרון.
מבחינת חברים חלק הולכים לבית ספר א' וחלק לב'.
נטיית ליבי היא בית הספר הקטן. אבל הראש אומר בית הספר הגדול שעל אף העומס בו יש שם הדרכה מסודרת, יש נסיון רב ויש את אחותו.
חושבת גם שאולי בבית הספר הקטן יהיה "הילד האוטיסט" ובבית הספר הגדול יש כל כך הרבה כאלה שאולי יהיה פחות חריג?
מצד שני כל מנהלת שחורטת על דגל בית הספר שהכי הכי כדאי להיות אני ודי , קנתה אותי.

מה דעתכם?
תודה מראש על כל תגובה.
 
מאוד קשה להחליט

דווקא נטיית ליבי היא לביה"ס הראשון מהסיבות האלו:
כל מסגרת שזה עתה מוקמת חווה קשיים בהתחלה. אישית אני לא אוהבת שהילדים שלי יהיו אלו שיחוו את קשיי ההקמה.
אומנם המנהלת נשמעת בעלת אגנדה מבורכת, אבל מה עם שאר הצוות? המורה? היועצת? זה נשמע כמו סיכון, את לא יודעת את מי תקבלי והיא זו שבסוף תהיה עם הילד שלך
בעיית צהרון - עוד לוגיסטיקה

בסה"כ מעבר לעובדה שבית הספר השני הוא קטן ואינטימי והמנהלת בעלת אגנדה טובה (שצריך לוודא שהיא עוברת תרגום לעובדות בשטח) הוא נשמע כמו מקום שבו תצטרכי לסלול לבנך את הדרך...

אבל, בסופו של יום את זו שמרגישה את השטח הכי טוב ורואה את כל העובדות הקטנות שפה לא מרגישים....

בהצלחה בכל בחירה שתעשי
 
בדקת האם בית הספר גם מתנהל בפועל

לפי האג'נדה הזו (שהאמת, לא מבינה בכלל מה זה אומר בפועל ואשמח אם תסבירי לי).

אספר לך מנסיוני.
כשהבן הגדול שלי הגיע לכיתה א' עברנו לגור במקום חדש, שבו היה במקרה גם בית ספר שהיה יחסית חדש ולכן כמו אצלכם, זה היה בית ספר צומח.
היו בו אז רק כיתות א' - ג' כשאנחנו הגענו.
בית הספר קיים פגישה עם ההורים לפני תחילת שנת הלימודים והבטיח גבוהה-גבוהה: שיטת לימודים אישית, מורה שלא תלמד את הילדים לפי השיטה הזו תעוף מיד וכו'.
בכיתה היו פחות מעשרים ילדים.

ואני רוצה להגיד לך, שבית הספר הזה היה אחד הגרועים ביותר שיצא לי לפגוש.

כמובן שלא היה שום לימוד בקצב אישי ולפי הרמה של הילד ולא דבר שאפילו דומה לזה.

כל הילדים היו צריכים ללמוד בקצב אחיד, ולא משנה מה רמת הידע אתה הגיעו לכיתה א'.
 
למעלה