כיתה א´ כן או לא.....

[מירי,]

כיתה א´ כן או לא.....

שלום לכל הוותיקות , גם לחדשות ... המון זמן לא הייתי כאן - אילוצים...

דודו שלי הוא יליד ה´ טבת בעוד התאריך הקובע למעבר לכיתה א´ הוא א´ טבת - כך שבאופן עקרוני הא אינו אמור לעלות לכיתה א´... בערך בשליש השנה ניהלתי שיחה עם הגננת שלו (גננת מקסימה ונדירה בחינוך הממ"ד - לדעתי) והיא אכן הימליצה שייתכן שהוא יעלה אבל עדיין יש זמן , ואז ביקשתי ממנה לעקוב אחרי הנושא, כי דודו בעצם לא אמור לעלות ע"פ תאריך הלידה שלו...רק אז התברר לה שדוד בעצם אינו שייך בפועל לרבעון האחרון שעלייתם לכיתה א´ נבדקת אלא לרבעון הראשון של השנה הבאה... ומכאן המלצתה לנושא התפוגגה... הפסיכולוג של משרד החינוך לא עובד איתו כי הוא לא שייך לרבעון מה שאומר שאם אנחנו מעוניינים לערוך איבחון צריך לגרור אותו לאבחונים פרטיים... אני חושבת שדוד מספיק בוגר ובשל להתמודד עם כיתה א´ , הגננת טוענת שלא ממש , אבא של דודו סומך בעיניים עצומות על הגננת , אמא שלי (כמי שנמצאת עם דודו לפחות שעה וחצי כל יום..) ממליצה להשאיר אותו עוד שנה בגן (אבל מכל מיני סיבות אחרות כן לקחת אותו לאבחון)-כך שאני בעצם לבד בגישה של כן להעביר אותו לכיתה א´. אני מאוד חוששת להשאיר אותו בגן - הן מנסיון של המעבר לתת חובה אותו דחינו מאותן סיבות והשנה הנוספת בפעוטון לא ממש עשתה לו טוב, וכמי שהייתה אמורה להיות ´מוקפצת גן´ וההורים שלי העדיפו ש´אני אשחק שנה נוספת...´ ומצד שני לאיפה הוא (או בעצם אני) ממהר??? למישהי יש ניסיון חיובי עם עליה מוקדמת לכיתה א´? (משום מה סיפורים לא מוצלחים כולם טורחים לספר לי...) מישהי התלבטה ויכולה לספר לי על מה היסתמכה בהחלטה (לכל כיוון..)???

 

[לאה_מ]

אין לי נסיון אישי, מכיוון שהילדים

שלי לא נולדו בתאריכים "גבוליים", אבל יש לי ילדה שתהיה בספטמבר בת 6 (עולה לכתה א´) ואני חווה עכשיו במלוא העוצמה את הפער שקיים בין ההתפתחות והמוכנות הקוגניטיבית, האינטלקטואלית שלה (היא למדה לבד לכתוב ולקרוא, המוטוריקה שלה - כולל זו העדינה - מתאימה למילוי כל המשימות הנדרשות בכתה ´, רמת הקשב והריכוז שלה גבוהה ביותר, ההבנה והתפיסה שלה מהירות וכך גם כושר הניתוח שלה...) לבין ההתפתחות הרגשית שלה, הקשיים שהיא חווה מדי פעם בהפרדות ממני, המשאלות שלה להשאר איתי (למרות שהיא יודעת שאני הולכת לעבודה ולא נשארת בבית), הקושי שלה בהתמודדות עם קבוצה גדולה מאד של ילדים... אני לא מתלבטת בשאלה האם יהיה נכון להעלות אותה לכתה א´, אבל אני רואה בבירור שאת החודשים שנותרו עד תחילת כתה א´ עלינו (בשיתוף עם הגננת הנהדרת שלה) לנצל לשם חיזוק הצד הרגשי אצלה. אני חושבת שהרבה ילדים מוכנים אינטלקטואלית לפני שהם מוכנים רגשית. אצל ההורים מתעורר החשש (המוצדק פעמים רבות) שמא הם ישתעממו בשנה הנוספת בגן. אני אישית מכירה מספר הורים שבחרו להשאיר ילדים שנה נוספת בגן חובה (ילדים שעל פי תאריך הלידה שלהם היו אמורים לעלות לכתה א´), גם כאלה שאובחנו כמתאימים לעלות לכתה א´, ולא ראיתי אצלם בעיה כלשהי בכך. גם אם היתה רמה מסויימת של שעמום במחצית השניה של השנה. בסך הכל ההורים יצאו בתחושה שהשנה הנוספת הזו חיזקה אותם, ולא החלישה אותם. בעיקר, אגב, אצל בנים, שם יש משמעות גם לגיל (מי גדול יותר), גם לגודל הפיזי, לגובה וכו´. אני חושבת שאת צריכה להתבונן על דודו במכלול ההיבטים, ולהמנע ממיקוד יתר בהיבט האינטלקטואלי. תשאלי את עצמך עם מי הוא משחק בגן, כיצד הוא מתנהג בחברת הילדים, האם יש לו חברים שהיו השנה בטרום חובה ובשנה הבאה יהיו בגן חובה (ולא יעלו לכתה א´). חשוב גם מי הגננת ומה היא תוכל להעניק לדודו בשנה הבאה. אם את מאד מתלבטת, לא הייתי נמנעת מ"לסחוב" אותו לאבחון. למיטב ידיעתי לא מדובר בתהליך מאד מייגע עבור הילד, וזה יכול לתת לך תשובה שלמה ומלאה יותר, ולחזק פן נוסף בראיה הכוללת שלך. בהצלחה בהחלטה הלא קלה הזו.

 

[מירי,]

ההיבט האינטלקטואלי לא נלקח בחשבון..

זה לא שדודו לא בעל יכולת אינטלקטואלית טובה (אולי מעט מעל לממוצע אבל בראיה אובייקטיבית - קצת קשה כאמא- לא גאון הדור...) הוא אוהב ללמוד לכתוב ולקרוא , ואוהב (אבל פחות) להתעסק עם חשבון , אבל מכיוון שהוא ימשיך עם אותה גננת בגן כבר סוכם שהיא תחזק איתו את התחום עוד יותר במשך השנה (בהתאם לדרישה שלו...) הוא לומד כבר היום (בגן ובבית) לכתוב כך שאין סיבה שימשיך לעשות את זה עוד שנה בגן... בגודל הפיזי אין לדודו בעיה (כבן לאבא 1.92 מ´ ואמא עם עבר של 120 ק"ג...) , הוא גם לא ילד שנצמד אליי , אף פעם לא היה (כשאני מציעה לו יום שישי איתי הוא מעדיף את הגן...) הוא משחק בעיקר עם אותם ילדים שבאופן וודאי או כמעט וודאי יעלו לכיתה א´ בשנה הבאה (הוא היה שנה בתת חובה ואמור להיות שנתים בגן חובה...), הוא ילד עם אופי של מנהיג ,גם עם קטנים ממנו וגם עם בני גילו וגדולים ממנו, הוא אוהב להיות מרכז העינינים (והאמת שכאשר הוא לא מצליח הוא די מתוסכל...). השיקולים היחידים שלי הם רק היכולות החברתיות והתחום הריגשי - אני לא בטוחה שהוא יוכל לשבת 6 פעמים 45 דק´ רצופות , שהוא ידע להתמודד עם כשלונות - או הצלחות , להתאמץ כדי להצליח.... אני בטוחה שעד סוף שנת הלימודים הבאה הוא ידע לקרוא ולכתוב גם בלי כיתה א...

 

[אפרת@הבית]

מירי שלום - בעניין כניסה לכיתה א´

קודם כל בואי נקדים ונאמר - מבחינת השירות הפסיכולוגי, יש קריטריונים ברורים שהילד צריך לעמוד בהם כדי להיות כשיר לכיתה אי, מבפחינה פיזית ומבחינה נפשית, שתי דוגמאות טובות הן קודם כל היכולת לדחות סיפוקים, והיכולת להסתדר עם המעיל, הנעליים וכו´ (לא לצחוק! בגן הילדים נעזרים בגננת, בבית הספר - המורה פורשת לחדר המורים ואם ילד לא יצליח למשל ללבוש את המעיל לפני ההפסקה - הוא עלול לפספס את החוויה החברתית). לפי הקריטריונים האלה, נערכים אבחונים ספציפיים שבודקים את יכולותיו הקוגניטיביות ובגרותו הנפשית - בהתאמה לשכבת הגיל שלו ולדרישות בית הספר (הבסיסיות), האבחון קצר יותר הזה לא דומה בסוג השאלות לאבחונים שנעשים לבדיקות קשב וריכוז ולקויי למידה. אני הייתי משקיעה את הכסף באבחון ובודקת את הנושא לאשורו, מה גם שיש כל כך הרבה גורמים שמעורבים בהחלטה, שאולי כדאי לקבל נקודת מבט אוביקטיבית, שתעזור לך ולבעלך (ואולי גם לשאר המשפחה

) בהחלטה החשובה. בהצלחה. אפרת

 

[נעה גל]

אנחנו התלבטנו והחלטנו: עוד שנה בגן

וזה בניגוד גמור להמלצת הגננת והפסיכולוגית שטענו שלאורן יהיה משעמם מבחינה אינטלקטואלית בגן. אותי באופן אישי זה לא מדאיג. גם השנה היא נמצאת בכמה רמות מעל הילדים בגן. היא אמנם לא קוראת וכותבת אבל היא מתעסקת בנושאים כמו אנרגיה ואיך היא זורמת (מוזיאון המדע בחיפה עורר מאוד את הנושא הזה), מערכת השמש על כל כוכביה וכו´. בקיצור, הגן זה לא המקום לגירוי אינטלקטואלי עבורה, לא השנה וגם לא יהיה שנה הבאה. מה שכן נלקח בחשבון על ידינו הוא הגודל הפיזי שלה (היא שוקלת בין 11 ל-12קילו בגיל חמש וחצי, היא אמנם לא נמוכה אבל רזה וצרה מאוד), פיגור של שנה + במוטוריקה גסה שעלול מאוד להשפיע על יכולת הכתיבה שלה והיכולת שלה בשיעורי התעמלות ובהפסקות (שבהם "נדרשים" ילדים להוכיח יכולות גופניות), עוד נלקח בחשבון, הקושי שלה לקבל הוראות מונחתות מלמעלה, חוסר הענין שלה בלימוד קריאה וכתיבה (שאני מאמינה שצריך להיות באופן טבעי, ולא לפי השנתון שנולדת בו), חוסר הרצון האישי שלה לעלות לכיתה א´ ("לפחות עד גיל 9", כך היא אמרה לי) ופחד שלי ושל דני ממערכת החינוך המכונה בשם הקוד "הג´ונגל".

 

[limori]

בקריאה ראשונה היתי בהחלט בהלם

מההחלטה שלך. כי בסה"כ אורן ילדה חכמה מאד ואינטיליגנטית להפליא. אבל מקריאה שנייה אני פשוט גאה בכם ובטוחה שכייף לאורן שיש לה הורים כמוכם! אני בטוחה שלא ישעמם אותה בגן עוד שנה והיא בודאי תמצא דרך להעסיק את עצמה. המון הצלחה לאורן. ואני בהחלט גאה בכם על ההחלטה שבודאי הפליאה רבים.

 

[נעה גל]

מי שמכיר את אורן טוב לא התפלא בכלל

לדעתי, גם הגן וגם כיתה א´ לא עוסקים ברכישת ידע, אלא, הסתגלות ממערכת אחת למערכת אחרת. מעבר לכל הענין הפיזי של אורן, אני חוששת שלמרות הידע הנרחב שלה בכל מיני תחומים, דווקא בית הספר יהווה בשבילה חוויה בינונית (והלוואי ואתבדה). היא לא גאון גדול במתמטיקה או יותר נכון, בתפיסה מתמטית (לא דרך המשקפיים האלה היא רואה את העולם). והיא מתקשה מאוד לתפקד בתוך מסגרת מובנית ונוקשה. אורן מסתדרת מעולה אם לא אומרים לה מה לעשות. היא הופכת להיות אומללה ולא מתפקדת כשנותנים לה רשימת משימות לעבוד עליהן. אנחנו רואים את זה מצוין כבר היום כשבגן שלה יש שתי גננות (הקבועה והמחליפה) הקבועה היא גננת מהסוג "הזורם", והשניה היא מהדור הישן (או כמו שהגדיר אותה אחד האבות מהגן "גננת שמדברת עם האצבע"). היא נותנת לילדים משימות, היא מאוד מובנית, מאוד דידקטית. אורן אלרגית אליה (בלשון המעטה). עד כדי כך אלרגית שאת ימי החופשה (התלת שבועיים) שיש לה, אני דואגת שיהיו על ימים שהגננת הדידקטית נמצאת בגן. התכונה הזו של אורן, לא תעבור במהלך השנה הקרובה וגם לא הבאה. סביר להניח שהיא לא תעבור לעולם כי מדובר על מבנה אישיות, אז עדיף שהיא תגיע לבית הספר הכי מוכנה והכי בוגרת שיש בעולם.

 

[חוה 1]

נועה , אין לכם בסביבה בית ספר

דמוקרטי? נראה לי שזה בדיוק לילדים כמו אורן. אצלנו יש קבוצת הורים שמתארגנת להקים בית ספר דמוקרטי. נראה לי בהחלט שווה להתעניין בסביבתכם אם יש משהו כזה.

 

[limori]

אתם חייבים לחפש לה בית ספר מיוחד

היא מיוחדת ודרוש בשבילה בית ספר מיוחד. אין לי מושג בבתי ספר בארץ. אבל על מנת שלא ידכאו את כשרונותיה ואת היכולות שלה. אנחנו מצאנו לרואי בית ספר מדהים עם שתי מנהלות מדהימות. שהרשימו גם אותי וגם את דיויד (שמאד קשה להרשים אותו). ואנחנו בטוחים שרואי יהיה מאושר בבית הספר לשהן. לצערינו זה מאלץ אותנו לעבור דירה מכיון שבית הספר מאד רחוק מאיתנו. אבל אין ברירה..... לימור

 

[אמיר.]

זה קרה לאחותי בטעות

כי עברנו דירה והיא שובצה לכיתה א´ באיזה תקלה בירוקרטית... אבל היא ממש גאון. אולי שווה לבקר בבית הספר ולשאול שם את יועצת השכבה הנמוכה ? אולי שהילד יראה איך זה נראה ? ושש כפול 45 ??? לא נורא... --------- נ"ב גננות מעולות בחינוך הממ"ד אינן חיזיון נדיר... זה כנראה תלוי באזור.

 

[michal@gal]

אני מכירה 2 סיפורים לא שליליים

של ילדים שהיו גבוליים. אחד יליד אמצע דצמבר ש"הוקפץ" לכיתה א´ כי היה אחרי התאריך, והשני יליד סוף אוקטובר, שהיתה התלבטות גדולה לגביו כי היה ילדותי, ובסופו של דבר נשלח מוקדם. בשני המקרים הילדים נכנסו לכיתה א´ ילדותיים, ובבית הספר מאד התבגרו. לי, לעומת זאת, יש סיפור לא חיובי עם בתי שעלתה צעירה לכיתה א´ (ילידת דצמבר). אמנם נכון שלא נגרם לה שום "נזק" והיא השתלבה בבית הספר ונמצאת ברמת הלימודים של הכיתה, אבל ההרגשה שלי היא ששנה נוספת בגן היתה תורמת לה מבחינת הבטחון העצמי. היא מאד מאוכזבת להיות הקטנה ביותר בכיתה, ומקנא מאד בבוגרות. בשנה שעברה היתה לי את האפשרות להעביר את בתי הקטנה מוקדם לכיתה א´ (עם אבחון פרטי) ולאור הנסיון שיש לי, החלטתי לתת לה עוד שנה בגן. אני לא חושבת שהיא לומדת דברים חדשים בגן, אבל אני רואה שהיא מאד נהנית מהשנה הזאת, ועושה דברים שהיא לא היתה עושה במסגרת בית הספר. חברתה הטובה ביותר משנה שעברה, כבר עלתה לכיתה א´, והן עדיין שומרות על קשר ומחכות לשנה הבאה שבה יוכלו לשחק יחד בהפסקות. השנה נוצרו לה קשרים חברתיים חדשים עם הילדים החדשים בגן, כך שסה"כ בשנה הבאה כשהיא תגיעה לבית הספר יהיו לה חברים גם מהשכבה שלה וגם מהשכבה שמעליה.

 

[limori]

הי מירי!

אני בהחלט מבינה את ההתלבטות שלך. לנו המליצו בגן להקפיץ את רואי שנה אחת קדימה (בגן לא בבית הספר). התלבטנו והתלבטנו אבל החלטנו שלא! ואנחנו לא מצטערים על כך אפילו לא לרגע. נכון שרואי קורא כותב ובעל ידע מדהים יחסית לגילו אבל הוא עדיין ילדון קטנטון ורגיש שרק בשנה האחרונה למד לשחק עם חברים. לפני כן הוא היה אנטי משחקי חברה אנטי להיות עם ילדים הוא העדיף את חברת אימו שלו וחברת עצמו. היום הוא בגן טרום חובה מאושר מאד אוהב כ"כ את החברים שלו שהוא כל יום מזמין חבר אחר הביתה ואם הוא חוזר לבד הוא מבקש שאחר הצהרים הוא יוכל להיפגש עם חברים. אני ממש שמחה שהוא לא אמור בשנה הבאה לעלות לכיתה א, ויש לו עוד שנה של משחקים והנאה. אז תשאירי אותו שנה נוספת תני לו להנות עוד שנה ממשחקים וכייף בגן. ואני בטוחה שההחלטה הזאת לא תפגע בחוכמתו ובינתו, נהפוכו היא רק תתרום. אמא שלי התעקשה לעלות את אח שלי לכיתה א, והגננת והפסיכולוג הודיעו לה חד משמעית שהילד לא מתאים לכיתה א ואף על פי שמבחינת הגיל הוא אמור לעלות לכיתה א הגננת ביקשה להשאיר אותו עוד שנה. אמא שלי לא הסכימה פחדה לפגוע בבטחון העצמי שלו פחדה שיהיה לו קשה להיפרד מהחברים שלו בגן והילד נשלח לכיתה א´. היום אחי בן 13 ועד היום במשך כל שנה אמא שלי מצטערת שלא הקשיבה לגננת, אח שלי לא התאים לכיתה א. הוא בהחלט צריך היה להישאר שנה נוספת והשנה בודאי היתה תורמת לו המון.

 

[דסי אשר]

ירי, אני ילידת ראשית פברואר

קרוב לוודאי שלא הייתי טפשה. מבנה מערכת החינוך , כבר לפני למעלה מחמישים שנה, לא אפשר לי לעלות לכתה א´. עבורי זה היה עצוב, לתקופת הפרידה מהחברים, וקבלת המסר" את קטנה, לא מתאימה להיות גדולה, בכיתי כשישבתי ליד בית הספר וצפיתי בטקס. נשארתי בגן עוד ש נ ת י י ם(1 1 1 כי לא פתחו אצלנו, בימים אלה, בישוב הקטן, כתה כל שנה. אני לא חשה שנזוקתי מעובדה זו. ושוב אני מציינת. שכל , כנראה, כבר היה לי אז. אבל הייתי נחשבת לילדה בכיינית, והיו מאד צוחקים עלי. כנראה שהכלללים + התנהגותי, הבאיו את וועדת החינוך להשאיר אותי בגן, ומשמעותו אז הייתה הרבה יותר רצינית = להשאר עוד שנתיים. נכנסתי לכתה א´ בגיל שבע וחצי. בסוף הדרך עשיתי בעצמי קיצור, וסיימתי ללמוד בתיכון שבראשית כתה י"א, כאשאר החלטתי, כיאה למתבגרת, שבית הספר הוא "בית חרושת" לבגרות ותו לא, אז אעשה בית חרושת מקוצר, ובסף השנה הייתה לי תעודת בגרות. הורי בוודאי לא היו מוטרדים מכך שנשארתי בגן, אבל זה סיפור לספר אחר. דסי

 

[דסי אשר]

מובן מירי, והיו עוד כמה

טעויות הגהה. לבני, שהיה מאד נבון, לא היה אף פעם משמעמם בגן. הוא נכנס לכתה א´ במועד, היה בין הקטנים מבחינת הגיל הכרונולוגי, וגודל הגוף. אבל, משום "חוזקו" בתחום הקוגנטיבי, וחלשתו הרבה בתחום החברתי, בכלל לא התעסק בתחום החברתי. לאף אחד לא היה ספק שילד זה מתאים לכתה א´, ואני אימו, אמרתי, שיש לו מזל, שיש לו "פור" כל כך גדול על פני האחרים בתחום הקוגניטיבי, שאת כל האנרגיות יוכל להשקיע בהתמודדות עם המעבר הדרסטי מחיי הגן לכתה א´. תביני, לא היה לו מה ללמוד, בגיל צעיר הרבה יותר ידע מה שאחרים לא ידעו בסוף כתה א´. אבל הוא היה מאושר:" איזה יופו" אמר לאביו "Kומדים" כלומר, נכנסנו לאווירה בה אני לא חלש, בה אני לא צריך להתאמץ(פרשנות שלי...). הכישורים החברתיים זכו לטיפול שלו בגיל מאד מאד מאוחר. הוא כאילו "ברח" אל העיסוק האינטלקטואלי. כל הילדים היו משחקים, הוא קרא בספרים. הגננת התפעלה. אני דווקא לא. אבל ככה זה שנפגשים איתו. קצת מבלבל? דסי הכי חשוב , לדעתי, הצד הרגשי חברתי. ללמוד יש עוד הרבה זמן בחיים.

 

[vered4]

מה הילד חושב?

האם הוא מצפה לעלות לכיתה א´ ויופתע שישאירו אותו, או לא? הבת שלנו עלתה צעירה לכיתה א´, אבל כל השנה האחרונה בגן היא היתה בין "הבוגרים". שידרו להם שהם עולים והם גדולים. לא עלתה בכלל השאלה אם להשאיר אותה (ילידת נובמבר), אבל לאחר ניסיון מר עם התמודדות רגשית (חברתית, לא לימודית) לא מוצלחת, חשבתי שהיה עדיף לה להשאר. רק שלא הועלתה בכלל אופציה כזו.