כישלון

[לא יודעת איך ולמה]

כישלון

איך מתמודדים עם הכישלון? כישלון במערכת היחסים כישלון בשיקום מערכת היחסים כישלון בלאהוב נכון כישלון בלהציג את הדברים נכון כישלון עצמי כישלון (מה באמת צריך לפרט עוד?) איך מתעוררים עם זה בבוקר? איך נושמים את זה במהלך היום? איך הולכים לישון עם זה? איך מסתכלים לאנשים בעיניים איך הולכים עם זה למכולת איך נושמים בכלל, איך נושמים?

 

[d a n i e l s 5]

קחי אויר.....ותנשמי.

עכשיו ראית שזה אפשרי....ככה נושמים. אחרי שהבנתי שאפשר לנשום, תחשבי....האם הכישלון הוא שלך בעיני עצמך או שלך בעיני אחרים.... אם הוא בעיני אחרים...שימי זין. אם הוא בעיני עצמך.....הפכי את הכשלון ל"כשלון חיובי" נשמע מוזר, אבל אפשרי. מביאה לך מוטיב מעולם הספורט....אם החלטת להשתתף בריצת מרתון אולימפי , ואת רואה שאת נכשלת פעם אחר פעם.....כנראה שהמרחק הזה לא ממש מתאים לך, כנראה שההכשרה שלך כרגע לא מתאימה להשתתף בריצה הזאת, כנראה שאת צריכה להחליף את מערך האימונים ולהתחיל לבנות מחדש את מסכת "היתרונות והחסרונות" שלך לצורך ההשתתפות בריצה הזאת. ובקיצור...תהפכי את הכשלונות האלה ל"כשלונות חיוביים" ותשני פאזה . ןתראי איך את מתעוררת לחיים עם כוחות מחודשים.

 

[ט ל י ה ב ת]

כשתכניסי לעצמך לראש...

שזה לא כישלון, אלה התנסות. וכמו בכל התנסות... אנו בוחנים מצב מסויים/זוגיות/עוגה/או כל דבר אחר והיכן שלא הולך או לא מסתדר/ או לא תופח... מבינים שהניסוי נכשל ומנסים שוב עם מתכון חדש... או סתם שינוי קל במתכון קיים. וכמו שאומרים אם יש לנו בעיה ויש לה פתרון - אנו נמצא אותו - אז אין צורך בדאגה אם יש לנו בעיה ואין לה פתרון - אז אין טעם בדאגה כך או כך... אין צורך לדאוג בהצלחה

 

[ציפיטפטת]

../images/Emo45.gif לא כישלון - אלא התנסות ../images/Emo45.gif

 

[t o t a l]

אפשר לקבור את הראש בחול

אפשר לקבור את הראש בחול ולפתור את הכשלון באמירה סתמית כמו "לא התאמנו" ולחפש את הקרבן הבא. את בן הזוג הבא. הרוב נוהגים כך. אפשר לוותר. להחליט שזה מיותר ולא נחוץ. פתרון אופטימלי, אך האם באמת אפשרי? אפשר לנסות להבין מה הגורמים לאי ההצלחה של מערכת היחסים. זאת משימה לא פשוט ולא קלה. הבנה כזאת היא הבנה של אנשים. ואנשים הם מאוד סבוכים להבנה. במיוחד כשהם מנסים להבין את עצמם. הייתי מתחיל בלהבין למה דווקא אותו בחרת? מה היה בו שגרם לך לרצות אותו ולהשאר איתו. מה יש בתוכך שנמשך דווקא אליו? במיוחד הייתי מציע לך לבדוק עם עצמך האם הבחירה הזאת היא לא מקרית ושירתה אצלך איזה שהוא צורך פנימי. האם זה צורך הרסני? בחירה המועדת לכישלון מראש? [אל תבהלי רובנו עושים ככה את הבחירות שלנו]. תחקרי. תלמדי. תביני. ואז.. אולי אולי. רק אולי... פעם הבאה תהיה טובה יותר. בהצלחה.

 

[d a n i e l s 5]

אבל....

למה בחרת להתמקד רק בכישלון בבחירת בן הזוג. כמו שהיא כותבת , היא מרגישה כישלון בהכללללללללל ולדעתי בחירת בן הזוג זה רק התוספת. חושבת ש...רצוי לבדוק את הכל עוד הרבה לפני בחירת בן זוג כזה או אחר. לעניות דעתי הלא נחשבת.

 

[t o t a l]

דעתך נחשבת דווקא כן.

אפשר לחשוב על זה רק כדוגמא אחת [לסיבות אפשריות לכשלון]. יחד עם זאת... אני חושב [ולא משוכנע בצדקתי] שזאת דוגמא מאוד דומיננטית. תופעה מאוד נפוצה. סוג של תבנית ושל קבעון. באמת חושב שרוב מערכות היסים מתחילות ונגמרות שם.

 

[d a n i e l s 5]

לכן אני חושבת ש....

עוד הרבה לפני מציאת בן הזוג (או במקביל) צריך לבדוק מה גורם לנו לרצות בן זוג כזה או אחר.....והרי ידוע שהצורך להבנה יכול להגיע עד ל"בית אבא/אמא". חושבת ש"הכשלון" במציאת בן זוג מתאים הוא קשור בנו וברף הציפיות שלנו מהחיים בכלל.....וזאת הסיבה שהצעתי לה לבדוק את רף הציפיות שלה, אולי היא ברף גבוה מידי או נמוך מידי...והרף הזה הוא "החיים" ללא קשר לבן הזוג. ואגב חייבת לציין שלא רואה "כישלון" כשזוגיות לא מצליחה, אני רואה בזה עוד שיעור ולמידה על עצמנו על מה מתאים לנו ומה לא....שיעור שצריך לקחת אותו כהשלכה על הבחירות שלנו בחיים בכלל.

 

[t o t a l]

1,2,3

1. עם הפיסקה ראשונה שלך אין לי ויכוח. הוא שאמרתי. 2. אל הפסקה השניה שלך אני לא מתחבר. את מדברת על תהליכים שכלתניים ורציונליים [הגדרת ציפיות] ואילו אני סבור שמרבית הבחירות שלנו נובעות מהתת מודע. אנו בדרך כלל לא מודעים לסיבות האמיתיות שבגינן אנו נמשכים ובוחרים כאלו ולא אחרים. אל תשכחי שהרבה מאוד פעמים אנחנו גם מוכרים לעצמנו שיט. ממציאים הסברים שקל לנו לחיות איתם. עושים רציונליזציה של המציאות. לא פשוט כלל. 3. פיסקה שלוש שלך מתמקדת בסמנטיקה שאותי אישית לא כל כך מעניינת. אם למישהו קל יותר לחשוב על תוצאות חייו כך או לא כך, זה בסדר גמור מבחינתי.

 

[פברואר68]

אני מסכימה עם טוטל

 

[לזרוס]

איך מתמודדים?

מי יודע. כל אחד בדרכים שלו. תלוי בנסיבות, בבן אדם עצמו, בהתייחסות שלו או שלה למה שקרה, בהתייחסות של בן או בת הזוג שלו או שלה למה שקרה, תלוי אם מדובר בבן אדם אסרטיבי, בבן אדם מתפשר, בבן אדם אופטימי או חיובי, ב"בולדוזר" או בביישן, וכולי וכולי. יש כאלה שמתכנסים בתוך עצמם, בוכים מיאוש ומרחמים עצמיים, ואז - כמו שגולם הופך לפרפר - יוצאים החוצה לחיים חדשים, כאילו כלום לא קרה. יש שלוקחים קשה, ויש שמתייחסים למה שקרה כאילו קרה למישהו אחר... יש מי שרצים לחברים, לאמא ואבא, או לטיפול. ויש מי שמוסעים לחו"ל, נכנסים לפאב הראשון ומשכיבים את מי שמוצאים. ומבסוטיםםםםםםםםם עד הגג. את יכולה לשמוע הרבה עצות, כמו למשל - תקשיבי לעצמך, תתבונני ולא רק תסתכלי, היי קשובה ולא רק תקשיבי, היי אסרטיבית, היי חכמה, תסתכלי קדימה ולא אחורה, וכאלה. אבל אני חושב ש: 1. הכל תלוי בך. 2. הכל תלוי במקרה. 3. הכל יכול לקרות. תתמודדי. את מי שאת, את לא יכולה להיות מישהו אחר. עצות של מישהו אחר זה לא את ולא בהכרח מתאימות לך. אז למה את ממשיכה לקרוא את מה שאני כותב?

 

[ayb1]

יותר טוב שתצליחי -ונראה איך תתמודדי

עם ההצלחה דבר שהוא לא פחות מסובך.

 

[הקוראת בתותים]

קמים עם זה עייפים

נושמים את זה כבד הולכים לישון ולא מצליחים להרדם לא מסתכלים לאף אחד יותר משניה אחת רצוף בעיניים זו לא ממש נשימה, זו מעין ציפה בחלל ריק כשכל מה שנשאר לא טבוע זה האף... ככה נושמים. שמים ראש מעל המיים. ואח"כ נרגעים קצת ומתחילים לבנות את ההריסות מהייסוד בחזרה, הבנה ועוד הבנה, פרפורציות, התמודדת עם העצמי שלנו בלבד, עד שבוקר אחד אנחנו קמים בבוקר ומצליחים לסבול את עצמנו רק ליום אחד. ואז מגיע עוד יום... ועוד אחד... ובסוף מגלים שוואלה עבר שבוע שלם בטיל ואני מחייכת וזה אפילו נחמד. ומסתכלים אחורה... ורואים שזה לא ממש כישלון, יש דברים שפשוט לא נועדו לשרוד.

 

[ל י M ו ר]

../images/Emo25.gif

 

[shani2]

../images/Emo45.gif

הכשרון הזה , להצליח לתאר זאת במילים...

 

[לזרוס]

ועוד משהו, ליאו.

ליאו. אחלה. בואי שמעי בדיחה. דירה. מסיבת תחפושות. רעש. כיף. צחוקים. מוזיקה. בירות. דפיקה בדלת. צביקה פותח, רואה מישהי עירומה ניצבת בדלת. בלי להתבלבל שואל אותה: למה התחפשת? עונה: התחפשתי לגבר. צביקה מסתכל טוב ואומר, אבל אין לך זין. ההיא עונה: אמרו לי שאת זה אני אקבל פה. למה הבדיחה? הבדיחה באה בקשר להודעה הזאת שלך, בתגובה להזמנה של יעל לשבועות: "אני פנויה טרייה אך ללא מצב רוח. הולך?" הולך, הולך. תלכי. אולי תמצאי. ואני לא מדבר על זין. אני מדבר על מצב רוח. על חיוך. את זה אולי תמצאי שם. מה יש לך להפסיד? תאבדי את המצב רוח?

לזרוס.

 

[ב ה י ר]

ברגע שמפנימים

שכישלון הוא לא בנפילה אלא בהישארות למטה. כי כולם ניכשלים גם המצליחנים הכי גדולים דרכם היתה רצופה בלא מעט כישלונות, רק שההבדל ביניהם לבין המפסידנים הוא שהמפסידנים לא מעזים.

 

[דג דה גן]

../images/Emo28.gif בדיוק! אין אחד שלא נכשל

"להצלחות אבות רבים בעוד הכשלון היתום" "מצליחן" לא ניכר בכמות ההצלחות שלו אלא בכמות הפעמים שהוא נפל ונעמד על הרגליים. וזה אמור לגבי כל תחום ותחום בחיינו.

 

[חיפוש ית]

../images/Emo45.gif

 

[מיKה]

בקיצור

לא טוב לך ואת שקועה עכשיו ברחמיים עצמיים. שזה נוח ולא מצריך התמודדות. וזה בסדר, באמת. אבל רק לזמן מה. וכשיסתיים לו ה"זמן מה" (את תדעי לבד מתי את מגזימה) כדאי להתחיל להתמודד. להבין שכישלונות הם לא סוף פסוק. ובכלל, לא בהכרח כישלונות. אלא יותר מהמורות שבדרך. הם לא בהכרח תמיד בגללנו או באחריותנו...(פרגני לעצמך קצת הנחות מדי פעם) ואין בהם בכדי להעיד על ההמשך או על ההצלחה הבאה. אם את אוהבת את עצמך מספיק את מנסה להבין מדוע... כמה פעמים בעבר היית בסיטואציה דומה? בודקת דפוסים של עצמך, מול עצמך, מול הסביבה... ומכאן, מיישמת לקחים...עבודה עצמית. ואז עוד קצת...לאט לאט. ולפעמיים אנחנו מאוד רוצים להיכשל ולא להצליח. כי קשה לנו עם ההצלחה. ומתוך עשרות הסיבות למה, הדומיננטית שבהן היא שאנחנו חושבים שפשוט לא מגיע לנו. להיכשל זה הרבה יותר נוח ומוכר. לא מצריך עבודה פנימית קשה. מזהה את עצמך שם? וחוץ מההתעסקות ב"איך מתמודדים עם כישלון?" כדאי להתעסק גם באיך לקחת דברים בפרופורציה הנכונה להם. תחושת ההחמצה של הכישלון חולפת. חוסר היכולת לקחת דברים בפרופורציה זה דבר שנשאר. וכשיחלוף, אל תשכחי לספר איך עבר הביקור במכולת