כיצד נכון לומר?

[dinka10]

כיצד נכון לומר?

כשרוני או מוכשר?

 

[trilliane]

שתי הצורות נכונות; הכתיב הנכון הוא 'כישרוני'.

 

[איתי שלר]

שאלה: למה "כישרוני"? השוא שתחת השי"ן הרי נח.

 

[trilliane]

כי צורת היסוד היא 'כישרון'. כך קבעה האקדמיה:

תנועת i תנועת i נכתבת באות יו"ד. למשל: דיבור, יישוב, אישה, נטייה, ייתן, תיכתב. אבל יו"ד לא תיכתב לפני אות המנוקדת בשווא נח, כגון שמלה, מכתב, דמיון (=דִּמְיוֹן), חוץ ממילים שבצורת היסוד שלהן נכתבת יו"ד (בכתיב חסר הניקוד), למשל: זיכרונות (צורת היסוד: זיכרון), ניסיוני (הניסיון שלי או שם התואר; צורת היסוד – ניסיון). http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/MissingVocalizationSpelling/Pages/ikkar.aspx

 

[איתי שלר]

אבל גם צורת היסוד היא כשרון עם שוא נח.

 

[איתי שלר]

כלומר, המילה היא כשְרון אף בצורת הנפרד.

 

[trilliane]

לא, זו הצורה המקראית; האקדמיה קבעה כישרון:

"דרך המלך בצורתם של השמות האלה היא במשקל פִּעָלוֹן: גִּזָּרוֹן, חִסָּרוֹן,(1) כִּשָּׁרוֹן,(1) סֵרָחוֹן, פִּתָּיוֹן, רִשָּׁיוֹן." --------- (1) במקרא חֶסְרוֹן, כִּשְׁרוֹן. http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/TheNounRhymeAndshape/Pages/Ch2D005.aspx וכך גם במילון ההווה ובמילון ספיר: כּישָרון, כִּשָּׂרוֹן [ש"ע; ז'; כּישרון-, כּישרונות, כּישרונות-, כּישרונו (בלשון המקרא: כִּשרון)] <כשר> 1. [תנ] יכולֶת טִבעית לקנות ידיעות או להצליח במעשׂים שונים; 2. [תנ] יעילוּת, יכולֶת

 

[איתי שלר]

טוב לדעת, אמנם לא הייתי פוסל כשרוני (+שאלה).

אמנם לא הייתי פוסל "כשרוני" הואיל וזוהי הצורה המקורית. שאלה: את יודעת אולי למה האקדמיה שינתה את כשרון ורשיון ולא את פתרון ויתרון?

 

[trilliane]

זה לא עניין של פסילה אלא של כתיב עדכני

לו היה מדובר בטקסט מקראי או בסגנון מקראי לא היה טעם לשנות, אבל בעברית של ימינו כך נכון לכתוב (וכך גם הוגים, אז זה בכלל מצוין). אין לי מושג למה האקדמיה "שינתה" ואני לא בטוחה שהיא "שינתה"; ייתכן שהצורה השתנתה כבר לפני שנים רבות, והאקדמיה פשוט קיבעה אותה. אולי עובד האקדמיה ידע לשפוך אור בנושא (וכמובן, ניתן לפנות לאקדמיה דרך האתר ולשאול ישירות).

 

[אנילי מילי]

נכון שכך הוגים "כישרון",

אבל באותו אופן הוגים גם יתָרון ופתָרון, ובעצם די מסובך לזכור בע"פ מה שייך למשפחת קטְלון ומה למשפחת קטָלון.

 

[trilliane]

ולכן ציינתי "אז זה בכלל מצוין" להדגיש

שזה אינו מובן מאליו (שיש התאמה בין ההגייה הרווחת לתקינה...).

 

[הדיוט גמור]

לדעתי יש הבדל קטן

מצטט מתוך מורפיקס: מֻכְשָׁר: talented ; trained, qualified ; prepared כִּשְׁרוֹנִי: talented, highly qualified, gifted התרגומים חופפים בחלקם אך כוללים גם משמעויות שונות: "כשרוני" מתייחס רק לכישרון, שנתפס כתכונה מולדת וטבעית - gifted. "מוכשר" מכיל גם משמעות נוספת שנובעת מ"הכשרה", ז"א שהאדם המוכשר הגיע להישגיו לא רק בזכות כשרונותיו אלא גם ע"י השקעת מאמץ - trained, prepared. לפיכך, פסנתרן כשרוני יכול להיות בעל פוטנציאל לא ממומש; פסנתרן מוכשר הוא בד"כ מוצלח גם בפרקטיקה.

 

[sailor]

זה לא הבדל אלא דו משמעות של מוכשר

שהוא - מי שקיבל הכשרה או - בעל כשרון

 

[הדיוט גמור]

נכון, אבל...

מכיוון שהמשמעות הנוספת "צובעת" את המילה בגוון שמעלה יותר אסוציאציות של עבודה קשה ופחות של מתת שמיים, אני חושב שנוצרה איזו הבחנה בין המילים (אצלי לפחות). וזה עוד לפני שהזכרנו את "מוכשר"

+

...

 

[trilliane]

זה אולי נכון תיאורטית, אבל לא בשימוש בפועל

המוכר לי. אנחנו לא אומרים על אדם שקיבל הכשרה שהוא "מוכשר"; אומרים עליו שהוא "הוכשר ל...". לעומת זאת הבעת פוטנציאל לא ממומש תהיה "הוא כישרוני, אבל..." ובאותה מידה "הוא מוכשר, אבל...".

 

[פילוסוף רוחני אוהב]

כישרוני בכתיב מלא

כשרוני בכתיב חסר. אני לא חושב שצריך לתקנו.

 

[trilliane]

כישרוני בכתיב חסר ניקוד והמילה לא נוקדה.