כיצד מרפים?../images/Emo10.gif
שלום לכם, מזה זמן רב אני עוקבת אחרי הפורום ונהנית. כעת אשמח לקבל עיצה. היתה לי אהבה גדולה לפני כשנה. אהבה אשר החלטתי לסיים כיוון שהיו דברים שהפריעו לי בה. אחרי חצי שנה של לבד ושל אי מציאת הדבר האחר שחיפשתי פתאום התעוררתי והבנתי שאני רוצה את האהבה הקודמת שויתרתי עליה. הבנתי שאני מוכנה לקבל אותה כפי שהיא בלי טענות ובלי שינויים. זה היה מאוחר מידי. לאהבה הקודמת שלי נהיתה חברה חדשה והיא לא היתה מוכנה לוותר עליה ולחזור להיות איתי בקשר זוגי. ניסיתי במשך תקופה להיות ברקע, לראות אם דברים ישתנו אבל זה מאוד הכאיב, ניסיתי שוב בצורה מאוד ברורה אבל התשובה היתה: לא כרגע..... הבנתי שאין לי ברירה אלא להרפות ולוותר עלזה. הרגשתי שניסיתי ועשיתי את המקסימום אבל ללא הועיל וצריך להרפות. עשיתי שיחת סיכום, הודתי לה על מה שהיה , מחקתי את הטלפונים שלה ואת כל שאר הזיכרונות שהיו. עבר זמן אבל היא עדיין בתוך ליבי, כל יום, פשוט קשה לי לוותר עליה.... אני אומרת לעצמי את כל המנטרות והמשפטים החכמים שאם אנחנו לא יחד, זה כניראה לא נועד להיות, אם הדברים לא זורמים בקלות זה כניראה לא זה, יתכן שהרגשות ביננו הם לא הדדיים, להרפות ומה ששלי כבר יגיע אלי, לשחרר, לכעוס לכאוב אפילו לבכות.... כפי שאמרתי עברה כמעט שנה והיא עדיין בתוכי ואני ללא אהבה חדשה....לא מצליחה להרפות, פשוט לשחרר ולוותר..... ואני גם יודעת שיש לי רווחים מזה שאני לא מרפה: אני צודקת, אני זכאית לרחמים, של עצמי ומהסביבה, אני מרגישה בסדר עם עצמי ואותה אהבה, היא זו שלא בסדר, אי הרפי הוא גם ניסיון עלוב של שליטה..... אני יודעת הכל ואני יודעת שזה מעכב אותי מהאהבה הבאה שלי וכו' וכו' אני יודעת הכל אבל לא מצליחה להרפות....לוותר...לשחרר...
שלום לכם, מזה זמן רב אני עוקבת אחרי הפורום ונהנית. כעת אשמח לקבל עיצה. היתה לי אהבה גדולה לפני כשנה. אהבה אשר החלטתי לסיים כיוון שהיו דברים שהפריעו לי בה. אחרי חצי שנה של לבד ושל אי מציאת הדבר האחר שחיפשתי פתאום התעוררתי והבנתי שאני רוצה את האהבה הקודמת שויתרתי עליה. הבנתי שאני מוכנה לקבל אותה כפי שהיא בלי טענות ובלי שינויים. זה היה מאוחר מידי. לאהבה הקודמת שלי נהיתה חברה חדשה והיא לא היתה מוכנה לוותר עליה ולחזור להיות איתי בקשר זוגי. ניסיתי במשך תקופה להיות ברקע, לראות אם דברים ישתנו אבל זה מאוד הכאיב, ניסיתי שוב בצורה מאוד ברורה אבל התשובה היתה: לא כרגע..... הבנתי שאין לי ברירה אלא להרפות ולוותר עלזה. הרגשתי שניסיתי ועשיתי את המקסימום אבל ללא הועיל וצריך להרפות. עשיתי שיחת סיכום, הודתי לה על מה שהיה , מחקתי את הטלפונים שלה ואת כל שאר הזיכרונות שהיו. עבר זמן אבל היא עדיין בתוך ליבי, כל יום, פשוט קשה לי לוותר עליה.... אני אומרת לעצמי את כל המנטרות והמשפטים החכמים שאם אנחנו לא יחד, זה כניראה לא נועד להיות, אם הדברים לא זורמים בקלות זה כניראה לא זה, יתכן שהרגשות ביננו הם לא הדדיים, להרפות ומה ששלי כבר יגיע אלי, לשחרר, לכעוס לכאוב אפילו לבכות.... כפי שאמרתי עברה כמעט שנה והיא עדיין בתוכי ואני ללא אהבה חדשה....לא מצליחה להרפות, פשוט לשחרר ולוותר..... ואני גם יודעת שיש לי רווחים מזה שאני לא מרפה: אני צודקת, אני זכאית לרחמים, של עצמי ומהסביבה, אני מרגישה בסדר עם עצמי ואותה אהבה, היא זו שלא בסדר, אי הרפי הוא גם ניסיון עלוב של שליטה..... אני יודעת הכל ואני יודעת שזה מעכב אותי מהאהבה הבאה שלי וכו' וכו' אני יודעת הכל אבל לא מצליחה להרפות....לוותר...לשחרר...
