כיצד מדברים?
כיצד מדברים?
בס``ד נושא שנדמה לי שלפעמים עוברים עליו לסדר היום... בבקשה: ! (מתוך הספר ``עם כלביא`` של הרב אבינר) הנה כמה כללים שלמדתים מפי אחרים, או מפי ספרים, או מעצמי, על הצורה הנכונה של דיבור. ואמנם, כל אלה דברים פשוטים הם, אבל מרב פשיטותם נשכחים הם לפעמים. על כן רשמתי אותם לעצמי, ואולי גם מישהו אחר ימצא בהם תועלת. ולא נכתבו הדברים לפי סדר מתודי, אלא כפי שעלו על הדעת. לא אחלק ציונים לאחרים. זה דבר פוגע. כגון לא לאמר ``זה ילדותי, נאיבי, שטחי או בלתי רציני``. אפשר לבקר דברי אחרים, אבל כל הביטויים הללו - אין להם מקום בביקורת. או ביטוי כגון ``בא נהיה קצת ריאליסטים``. אמור מה שיש לך לאמר, והציבור ישפוט מי ריאליסט ומי לא. וכן אין צריך לאמר ``צריך בעניין זה הרבה תבונה`` או ``זה לא כל כך פשוט`` או ``כל זה טוב ויפה אבל...`` או ``צריך יותר צלילות דעת``. כל אלה מעליבים ואינם מוסיפים כלל לברור הנושא. למד לשונך לאמר איני יודע (מסכת ברכות ד`) לא להביע דעה על נושא שלא מכירים. לא לצטט עובדות לא בדוקות, ואם יש הכרח לומר דבר מסופק, יש להקדים ``נדמה לי...`` וכד` אין ללגלג על דברי אחרים (וכן אין להקשיב בארשת פנים מלגלגת). ראשית כל, עלי לכבד דעות כל אחד, אפילו אם איני מסכים עם דעות אלו, אף נסלד מהם. הרי אין כמעט נושא שאי אפשר להפוך אותו לבדיחה, וכמובן זה מציג את אומרה כפיקח גדול, אבל אין זה מוסיף הרבה לליבון הבעיה וזה בדיוק מה שחז``ל קראו ``המתכבד בקלון חברו - אין לו חלק לעולם הבא.`` לזכור שאסור להעליב חברו... ואם נזכור שהלבנת פנים הוא כיהרג ובל יעבור לפי כמה דעות, זה בודאי יספיק. פירוש, שאם אומרים לאדם: תלבין פני חברך ברבים או שאנו הורגים אותך. חייב הוא להיהרג.
כיצד מדברים?
בס``ד נושא שנדמה לי שלפעמים עוברים עליו לסדר היום... בבקשה: ! (מתוך הספר ``עם כלביא`` של הרב אבינר) הנה כמה כללים שלמדתים מפי אחרים, או מפי ספרים, או מעצמי, על הצורה הנכונה של דיבור. ואמנם, כל אלה דברים פשוטים הם, אבל מרב פשיטותם נשכחים הם לפעמים. על כן רשמתי אותם לעצמי, ואולי גם מישהו אחר ימצא בהם תועלת. ולא נכתבו הדברים לפי סדר מתודי, אלא כפי שעלו על הדעת. לא אחלק ציונים לאחרים. זה דבר פוגע. כגון לא לאמר ``זה ילדותי, נאיבי, שטחי או בלתי רציני``. אפשר לבקר דברי אחרים, אבל כל הביטויים הללו - אין להם מקום בביקורת. או ביטוי כגון ``בא נהיה קצת ריאליסטים``. אמור מה שיש לך לאמר, והציבור ישפוט מי ריאליסט ומי לא. וכן אין צריך לאמר ``צריך בעניין זה הרבה תבונה`` או ``זה לא כל כך פשוט`` או ``כל זה טוב ויפה אבל...`` או ``צריך יותר צלילות דעת``. כל אלה מעליבים ואינם מוסיפים כלל לברור הנושא. למד לשונך לאמר איני יודע (מסכת ברכות ד`) לא להביע דעה על נושא שלא מכירים. לא לצטט עובדות לא בדוקות, ואם יש הכרח לומר דבר מסופק, יש להקדים ``נדמה לי...`` וכד` אין ללגלג על דברי אחרים (וכן אין להקשיב בארשת פנים מלגלגת). ראשית כל, עלי לכבד דעות כל אחד, אפילו אם איני מסכים עם דעות אלו, אף נסלד מהם. הרי אין כמעט נושא שאי אפשר להפוך אותו לבדיחה, וכמובן זה מציג את אומרה כפיקח גדול, אבל אין זה מוסיף הרבה לליבון הבעיה וזה בדיוק מה שחז``ל קראו ``המתכבד בקלון חברו - אין לו חלק לעולם הבא.`` לזכור שאסור להעליב חברו... ואם נזכור שהלבנת פנים הוא כיהרג ובל יעבור לפי כמה דעות, זה בודאי יספיק. פירוש, שאם אומרים לאדם: תלבין פני חברך ברבים או שאנו הורגים אותך. חייב הוא להיהרג.