כח המחשבה?
יצא לי היום להרהר במשהו שקרה לי ליפני שבועיים. עברתי ליד מאפיה ונזכרתי שליפני 7 שנים עבדה איתי מישהי שסיפרה לי שהיא קונה במאפיה הזאת ושיש להם מאפים טובים. התחלתי להיזכר בכל מיני חוויות שהיא ואנחנו עברנו בעבודה. יום למחרת פגשתי אותה באוטובוס (בעיר אחרת ממקום המאפיה). סיפרתי לה על המאפיה ועל הזיכרון שעלה בעקבותיה. היא היתה מופתעת והמומה. ליפני כשנה, ממש בכניסה לקניון בעיר מגוריי, ראיתי אישה שנכנסת לאוטו ולרגע חשבתי שזאת מישהי שעבדה בעבר בבית קפה שהיה צמוד לבית שלי. זהו בית קפה שהיה שייך לאח של ידיד טוב שלי. עברתי בבית-קפה הזה הרבה חוויות מהנות של גיל העשרה. בכל מקרה, לא ראיתי את האישה הזאת כמה שנים טובות. הסתכלתי האם זאת באמת היא שנכנסה לאוטו וראיתי שזאת לא היא, אלא רק אישה שדומה לה בקווים כלליים. אבל...חצי דקה לאחר מכן, מיד עם כניסתי לקניון, ראיתי אותה הולכת מולי. הייתי בהלם. סיפרתי לה שממש ליפני חצי דקה ראיתי מישהי שדומה לה נכנסת לאוטו ושחשבתי שזאת היא. ממש התרגשנו משמחה מהסיפור הזה. ליפני כמה שנים יצא לי להיזכר במחנכת שלי מכיתה ב'. לא יודעת למה, אבל נזכרתי באיזו סיטואציה איתה, בגובה שלה (היא מאוד גבוהה) ובצבע השיער שלה. יום למחרת, ראיתי אותה בסופר-פארם שנמצא לא הרחק ממקום מגוריי. מדובר על מורה שהיתה מחנכת שלי 19 שנה קודם לכן. כשהייתי בת 17 הלכתי עם שני ידידים לפסטיבל בנגב. חליתי שם- התעלפתי כל הזמן והיו לי שלשולים. שכבתי שם ליד אבני גיר, במקום מוצל. אף אחד לא ניגש לעזור לי (גם לא ה"ידידים"), למעט תייר מהולנד שנתן לי לשתות, ישב לידי ודיבר איתי. כשחזרתי הביתה, במשך שבוע חשבתי עליו, דמיינתי שהוא יושב איתי בחדר, בבית שלי. הייתי באזור התחנה המרכזית בדרכי לחנות לציוד מחנאות כדי לקנות לידיד שלי מתנה לכבוד נסיעתו למזרח הרחוק, ולפתע אני רואה את התייר הולך ממולי, מעבר לכביש. אפילו לא ידעתי איך קוראים לו וצעקתי לו "היייי". הוא חצה את הכביש וניגש אליי. הזכרתי לו את הטיול והוא כמובן זכר מי אני. התברר שהוא גילה שסבתא שלו מצד האמא יהודיה (כך שגם הוא יהודי) והוא החליט להגיע לארץ. לא נשאר לו כמעט כסף לשהות פה, אז הצעתי לו לבוא אליי הביתה. הוא היה אצלנו כחודשיים בבית (איזה כיף שיש לי אמא פתוחה. היא ממש אהבה אותו), ישן אצלי בחדר, בדיוק כפי שדמיינתי. ליפני כשלוש שנים נפרדתי ממישהי שהיה בינינו רומן מתמשך. חודשים ספורים שלא ראיתי אותה מאז הפרידה. היא סיפרה לי בעבר שהיא מנויה ב"אוזן השלישית" בת"א. גם אחת מהמכרות שלי פגשה אותה שם בעבר. מאז הפרידה כל הזמן דמיינתי את עצמי הולכת ל"אוזן השלישית" ופוגשת אותה שם. קניתי טלוויזיה (אחרי שהרבה זמן היתה לי טלויזיה מקולקלת בבית) וסוף סוף יכולתי לחבר אליה את הדי.וי.די. שקיבלתי במתנה מחב' פלאפון. באותו היום שחיברתי את הדי.וי.די החלטתי ללכת לעשות מנוי בבלוק באסטר שליד הבית שלי. כל הדרך חשבתי על כך שהיא מנויה ב"אוזן השלישית" ובת"א ושאיזה יופי אם הייתי יכולה באמת לפגוש אותה בספרית וידאו. ו...הפלא ופלא, אני נכנסת לספריה ורואה מישהי שעומדת עם הגב אליי, מישהי בעלת חזות כל-כך מוכרת, כזו כל-כך שרציתי לראות. לא האמנתי למראה עיניי. ליפני כמה שנים חלמתי בלילה על חברת ילדות טובה שלא ראיתי כמה שנים בגלל ריב שהיה בינינו. חלמתי שהיא במצוקה וזקוקה לי. אחרי כשבוע וחצי, ניגשה אליי חברה מהבית חולים שבו התנדבתי ואמרה לי שניגשה אליה מישהי ושאלה אותה אם אני עובדת שם (היא נקבה בשמי) לאחר שהיה נדמה לה שהיא ראתה אותי. היא אמרה לחברה שלי שהיא מכירה אותי מהילדות, שגרנו קרוב אחת לשניה ושלמדנו באותה הכיתה ועוד כמה דברים שקשורים לעבר שלנו. מיד ידעתי שזאת חברת הילדות שלי. התברר שבעלה מאוד חולה והוא נמצא במחלקה שעבדתי. ביקשתי מהחברה להתנדבות שתראה לי איפה בעלה שוכב. ניגשתי לשם וראיתי את בעלה (פעם הראשונה שראיתי אותו). החברה שלי כבר הלכה הביתה. בעלה סיפר לי עליה ועל הבנות שנולדו להם. יום למחרת ראיתי אותה. התרגשנו כל-כך. והשיא: התברר שבאותו השבוע שחלמתי עליה היא עברה לגור מול הבניין בו אני גרה- אני רק חוצה את הכביש ואני מגיעה אליה הביתה. ליפני כן היא התגוררה בעיר אחרת, די רחוקה. היא היתה בתקופה מאוד קשה (ולא רק בגלל אישפוז בעלה) ובאמת היתה זקוקה לתמיכה. הסיפור הזה מדהים אותי עד היום. היו לי עוד כל מיני מקרים מדהימים דומים. האם זו סתם מקריות? האם זו מחשבה שבוראת מציאות? זה קרה לי בחיים כל-כך הרבה פעמים שקשה לי להאמין שמדובר רק במקריות. האם גם לכן קרו סיפורים דומים? יהיה מאוד מרתק לשמוע.
יצא לי היום להרהר במשהו שקרה לי ליפני שבועיים. עברתי ליד מאפיה ונזכרתי שליפני 7 שנים עבדה איתי מישהי שסיפרה לי שהיא קונה במאפיה הזאת ושיש להם מאפים טובים. התחלתי להיזכר בכל מיני חוויות שהיא ואנחנו עברנו בעבודה. יום למחרת פגשתי אותה באוטובוס (בעיר אחרת ממקום המאפיה). סיפרתי לה על המאפיה ועל הזיכרון שעלה בעקבותיה. היא היתה מופתעת והמומה. ליפני כשנה, ממש בכניסה לקניון בעיר מגוריי, ראיתי אישה שנכנסת לאוטו ולרגע חשבתי שזאת מישהי שעבדה בעבר בבית קפה שהיה צמוד לבית שלי. זהו בית קפה שהיה שייך לאח של ידיד טוב שלי. עברתי בבית-קפה הזה הרבה חוויות מהנות של גיל העשרה. בכל מקרה, לא ראיתי את האישה הזאת כמה שנים טובות. הסתכלתי האם זאת באמת היא שנכנסה לאוטו וראיתי שזאת לא היא, אלא רק אישה שדומה לה בקווים כלליים. אבל...חצי דקה לאחר מכן, מיד עם כניסתי לקניון, ראיתי אותה הולכת מולי. הייתי בהלם. סיפרתי לה שממש ליפני חצי דקה ראיתי מישהי שדומה לה נכנסת לאוטו ושחשבתי שזאת היא. ממש התרגשנו משמחה מהסיפור הזה. ליפני כמה שנים יצא לי להיזכר במחנכת שלי מכיתה ב'. לא יודעת למה, אבל נזכרתי באיזו סיטואציה איתה, בגובה שלה (היא מאוד גבוהה) ובצבע השיער שלה. יום למחרת, ראיתי אותה בסופר-פארם שנמצא לא הרחק ממקום מגוריי. מדובר על מורה שהיתה מחנכת שלי 19 שנה קודם לכן. כשהייתי בת 17 הלכתי עם שני ידידים לפסטיבל בנגב. חליתי שם- התעלפתי כל הזמן והיו לי שלשולים. שכבתי שם ליד אבני גיר, במקום מוצל. אף אחד לא ניגש לעזור לי (גם לא ה"ידידים"), למעט תייר מהולנד שנתן לי לשתות, ישב לידי ודיבר איתי. כשחזרתי הביתה, במשך שבוע חשבתי עליו, דמיינתי שהוא יושב איתי בחדר, בבית שלי. הייתי באזור התחנה המרכזית בדרכי לחנות לציוד מחנאות כדי לקנות לידיד שלי מתנה לכבוד נסיעתו למזרח הרחוק, ולפתע אני רואה את התייר הולך ממולי, מעבר לכביש. אפילו לא ידעתי איך קוראים לו וצעקתי לו "היייי". הוא חצה את הכביש וניגש אליי. הזכרתי לו את הטיול והוא כמובן זכר מי אני. התברר שהוא גילה שסבתא שלו מצד האמא יהודיה (כך שגם הוא יהודי) והוא החליט להגיע לארץ. לא נשאר לו כמעט כסף לשהות פה, אז הצעתי לו לבוא אליי הביתה. הוא היה אצלנו כחודשיים בבית (איזה כיף שיש לי אמא פתוחה. היא ממש אהבה אותו), ישן אצלי בחדר, בדיוק כפי שדמיינתי. ליפני כשלוש שנים נפרדתי ממישהי שהיה בינינו רומן מתמשך. חודשים ספורים שלא ראיתי אותה מאז הפרידה. היא סיפרה לי בעבר שהיא מנויה ב"אוזן השלישית" בת"א. גם אחת מהמכרות שלי פגשה אותה שם בעבר. מאז הפרידה כל הזמן דמיינתי את עצמי הולכת ל"אוזן השלישית" ופוגשת אותה שם. קניתי טלוויזיה (אחרי שהרבה זמן היתה לי טלויזיה מקולקלת בבית) וסוף סוף יכולתי לחבר אליה את הדי.וי.די. שקיבלתי במתנה מחב' פלאפון. באותו היום שחיברתי את הדי.וי.די החלטתי ללכת לעשות מנוי בבלוק באסטר שליד הבית שלי. כל הדרך חשבתי על כך שהיא מנויה ב"אוזן השלישית" ובת"א ושאיזה יופי אם הייתי יכולה באמת לפגוש אותה בספרית וידאו. ו...הפלא ופלא, אני נכנסת לספריה ורואה מישהי שעומדת עם הגב אליי, מישהי בעלת חזות כל-כך מוכרת, כזו כל-כך שרציתי לראות. לא האמנתי למראה עיניי. ליפני כמה שנים חלמתי בלילה על חברת ילדות טובה שלא ראיתי כמה שנים בגלל ריב שהיה בינינו. חלמתי שהיא במצוקה וזקוקה לי. אחרי כשבוע וחצי, ניגשה אליי חברה מהבית חולים שבו התנדבתי ואמרה לי שניגשה אליה מישהי ושאלה אותה אם אני עובדת שם (היא נקבה בשמי) לאחר שהיה נדמה לה שהיא ראתה אותי. היא אמרה לחברה שלי שהיא מכירה אותי מהילדות, שגרנו קרוב אחת לשניה ושלמדנו באותה הכיתה ועוד כמה דברים שקשורים לעבר שלנו. מיד ידעתי שזאת חברת הילדות שלי. התברר שבעלה מאוד חולה והוא נמצא במחלקה שעבדתי. ביקשתי מהחברה להתנדבות שתראה לי איפה בעלה שוכב. ניגשתי לשם וראיתי את בעלה (פעם הראשונה שראיתי אותו). החברה שלי כבר הלכה הביתה. בעלה סיפר לי עליה ועל הבנות שנולדו להם. יום למחרת ראיתי אותה. התרגשנו כל-כך. והשיא: התברר שבאותו השבוע שחלמתי עליה היא עברה לגור מול הבניין בו אני גרה- אני רק חוצה את הכביש ואני מגיעה אליה הביתה. ליפני כן היא התגוררה בעיר אחרת, די רחוקה. היא היתה בתקופה מאוד קשה (ולא רק בגלל אישפוז בעלה) ובאמת היתה זקוקה לתמיכה. הסיפור הזה מדהים אותי עד היום. היו לי עוד כל מיני מקרים מדהימים דומים. האם זו סתם מקריות? האם זו מחשבה שבוראת מציאות? זה קרה לי בחיים כל-כך הרבה פעמים שקשה לי להאמין שמדובר רק במקריות. האם גם לכן קרו סיפורים דומים? יהיה מאוד מרתק לשמוע.
שבוע טוב