ספרו של יצחק פרי (פרידמן) בנושא
במסגרת שיטוט באתר של מיתוס, ראיתי את הספר של יצחק פרי (פרידמן) בשם "תולדות תנועת ההתייהדות בטראנסילבניה - למן המאה השש עשרה עד למאה העשרים וצמיחת ספרות מחשבתה". על פי התקציר, נראה מתאים לנושא הנדון כאן. אילה מתוך האתר של מיתוס: הספר "תולדות תנועת ההתייהדות בטראנסילבניה וצמיחת ספרות מחשבתה למן המאה השש עשרה ועד למאה העשרים" מקפל בתוכו את אחד הסיפורים המרתקים בקורות התנועות הדתיות - החברתיות בעולם הנוצרי והימשכותן בכוח מגנטי ליהדות ולעולם היהודי. סיפור היסטורי זה, מתאר את ההתרחשויות החברתיות, בעיקרן בטראנסילבניה, משלהי המאה השש - עשרה, עקב תבוסתה של הונגריה בידי העות´מנים לאחר 1526 , וחיפושי הדרך של שכבות נכרות באיזורים אלה אחר מזור נפשי - אישי, דתי, חברתי ולאומי כללי וצמיחת התנועה המתייהדת משלהי המאה ה - 16 ועד לאחר השואה. זירת ההתרחשות של התנועה המתייהדת היתה בנסיכות טראנסילבניה באיזור ה"סאקאיי", כשרוב פעילי תנועת ההתייהדות הזו היו בני שבט ה"סאקאיים", שנחשבו לדעת היסטוריונים רבים לצאצאי הכוזרים, שגם הם נימנו עם כובשי הונגריה הקדומה. אלה הגיעו ממעבי יערות אסיה לאיזור הקרוי טראנסילבניה. לימים, ורק לאחר מאות שנים מעת הביבוש הזה, התרחש המיפגש המופלא בין אישי שבט "הסאקאיים" לבין העולם היהודי, היהדות וספרות מחשבתה שחדרה להונגריה ולטראנסילבניה ועם כוחה המגנטי של היהדות. מאמינים תמימים שנחשבו - על ידי בני דורם הנוצריים - ל:"מתחזים ליהודים" ל"מעריצים ודבקים" ל"אברהמיסטים" ל"רביניסטים" [...] נאחזו בעולמה של היהדות, תחילה כ"מעריצים", בהמשך "כמתייהדים" שקיימו בהחבא את רוב מצוות התורה ולימים גם את משנתה של "הרבנות הספרדית וספרות מחשבתה" ולבסוף כגרי - צדק. חייהם בחשאי "ובמחתרת" של כחמישים אלף מתייהדים נמשכו מעל לשלוש מאות שנה, כאמור משלהי המאה ה- 16, ועד להתגיירות חלק מהם בשלהי המאה ה- 19, ועד לימי השואה. אלה שלא הספיקו להתגייר עקב הרדיפות של הכנסיה הקאתולית המשיכו בחייהם עד לימי השואה, כשבחלקם נעצרו ע"י ההונגרים, עושי דברם של הגרמנים הנאצים, הובאו לגיטאות, שולחו לאושוויץ ושם הומתו רובם. ברם אלה מביניהם, והמה מעטים שבמעטים - ששוחררו - עלו למדינת ישראל, הם וצאצאיהם חיים בה כיהודים נאמנים ושומרי מסורת.
