כזה בלאגן...
אני כבר לא יודעת איפה לפרוק ואיפה לכתוב כתבתי כאן כל כך ומעטים האנשים שלא יודעים את הסיפור שלי אבל הכל כל כך כואב, היה לי אהבה מאד גדולה 4 שנים אהבתי.. והבעיה היא שעדיין אני אוהבת ואני עדיין רוצה וגם הוא בהתחלה (אל תשאלו איך אני יודעת פשוט יודעת) אני אנסה לתת כיוון היינו מאוהבים עד מעל הראש היינו מהזוגות שאף אחד לא מבין מה אנחנו עושים אחד עם השני אבל לנו הייתה שפה משלנו.. ואז לפני שנה וקצת אמרתי לו שהוא מסיים את התואר הראשון וגם ככה אנחנו כל הזמן ביחד היינו 24 שעות ביחד בעצם היה יום וחצי שלא היינו יחד אבל מי סופר, אז שאלתי את ההורים שלי אם יהיה בעיה שהוא יעבור לבית שלנו ואמא שלי שהייתה בקשר טוב איתו מאד אפילו אמרה מה זה יהיה שונה ממה שהיום.. ואז הוא עבר לגור איתי בהתחלה היה סבבה באמת עזרנו בבית והכנו וניקינו ואפילו דאגנו לכלב.. ואז לאט לאט הכל התערער וכל הג'ורה והג'יפה עלתה למעלה הוא היה בבית כי לא מצא עבודה ואני הייתי בלימודים ואמאש לי דאגה לרכל גם עליו והוא שתק לא אמר לי מילה.. אח"כ גיליתי לבד שאמא בוגדת באבא.. והוא אמר לי נו ידעתי.. ואז אחי שהוא ואחי היו בקשר מצוין (מה שתמיד הזהרתי אותו) קיבל קנס ואנחנו שלקחנו את האוטו רק פעמיים או משהו כזה אחי טען שזה האקס שלי אשם, משם לכאן לא ידעתי למי ולמה להאמין ואז שאלתי אותו והוא מאד נפגע "שלא הייתי לצידו" רציתי להציע לאחי כסף הוא טען בתוקף שלא ואני בכל זאת הלכתי והצעתי ואחי דחה בתוקף.. ואז הכל התערער לאט לאט הוא לא דיבר עם אמא שלי וגם עם אחי כי הוא עשה בלאגן שהוא לא לקח את הקנס ועשה מה שהוא רוצה.. ואת אמא שלי האקס שלי התחיל לא לסבול ואני כמובן הייתי תקועה בין שניהם.. הרגשתי שחרב עולמי והוא עדיין גר איתי.. הכל נפגע. הוא מצא מעין ידידה בלימודים ובהתחלה שהתחיל לדבר איתה שאל אם יפריע לי שהוא ידבר ואני לא אהיה נוכחת אמרתי שלא מה הבעיה (היא נשואה + ילדים) ואז זה פשוט הפך ליותר מדי הוא היה חוזר מהעבודה נח קצת מדבר איתה שעתיים ואז מתפנה אלי.. הרגשתי קנאה וכעס לידידה שלא הכרתי והוא פשוט לאט לאט נאטם אלי...ואז הגיעו הפיצוצים כל פעם בכיתי ולא ידעתי מה לעשות דיברתי איתו דיברתי עם אמא שלו תיכננו לעבור אליו כי עד שמצאתי עבודה לקח זמן.. חשוב לציין שכל הקשר שלי איתו הוא החזיק אותי כי זה היה נוח להוריםש לי אפילו גלולות הוא שילם ובגדים ושלא נדבר על יציאות רק על חו"ל אני שילמתי היינו 3 פעמיים בחו"ל שזה היה נהדר מעצמו הוא השקיע בי הכל.. ואני קיבלתי ונתתי סטירות מכל כיוון ההורים שלי לא הסכימו שאני אלמד ואעבוד ואני שלא מרדנית מטבעי הלכתי איתם ונלחמתי בו עד שאמר שלא מסוגל יותר שספג מספיק ואז דיברנו בכינו שנינו וחשבתי שזה עבר ואז היה יום כיפור והלכתי ברגל וצלצלתי אליו אמר שכואבת לו הבטן והלכתי לי לבד ופשוט חשבתי.. ואז באתי ואמרתי לו שמה עובר עליו כי מי שאני מכירה לא היה נותן לי ללכת לבד בחושך אז אמר שהוא צריך לחשוב עלינו.. ואז הוא החליט לחשוב.. הייתי באי ודאות יום וחצי התפרקתי מכל כיוון ואז החליט שזה נגמר.. משם לכאן אחרי שזה נגמר דיברנו ואז זה הפך להפסקה ניפגשנו כמה פעמיים ואני בזמן הזה התפרקתי לחלוטין לא דיברתי עם ההורים שלי כי כל כך כעסתי עליהם לא אכלתי הייתי בדיכאון טוטאלי.. הורדתי 10 ק"ג קיבלתי אינפוזיות והוא הכל יודע... ולפעמים היה רגיש ולפעמים פשוט פרצה בו "החיה" הרעה שלו.. פשוט התנהג אלי בקור כמו אדם זר.. ועדיין קיבלתי הכל.. אחרי חודשים בערך הצבתי לו דד לין ניסנו לחזור. בהתחלה הכל היה טוב ואז הייתי אצלו יום שישי כי הוא רצה באיזי שזה גם היה קשה אחרי 4 שנים שאני רגילה אליו פתאום לא לראות אותו לא להפתיע אותו אבל קיבלתי ואז ביום שישי שהייתי אצלו רציתי לנשק אותו והוא כזה לא.. משם לכאן.. שחזרנו אמרתי לו שאני אחראית למה שיהיה עם ההורים שלי שמצידי לא ידבר אבל לא יחפה עלי.. שתבינו שהיינו יחד דיברנו על חתונה על ילדים רבנו מי יהיה מוזמן וכמה הוא לא מוכן "להצטלם עם ההורים שלי" ושחזרנו אמרתי לו לא משנה מה אני רוצה אותך.. ואז הכל כמו שרמתי התדרדר יום אחד הוא בא אלי ביציאה שאני צריכה להעמיד את ההורים שלי במקום ולקח לי זמן לספר להם אז לא הבין למה אני לא מספרת ישר שחזרנו.. וכל מיני כאלו הפיצוף הגדול היה פשוט שאמר לי שאני צריכה לדרו שמהם וגם הוא ידרוש על זה שפגעו בנו כל כך.. ואני ממש לא הסכמתי אז הוא גרר את זה ליום שאחרי והתנהג אלי כהרגלו בקור.. ואז שאלתי מה הקטע והחלטנו שכנראה זה נגמר חשוב לציין שהוא טען שלא אוהב אותי שלא רוצה אותי שזה לא אותו דבר.. ואז יום אחרי הביא לי את הדברים ניסיתי לפתח מגע איתו כלום כמו קרח וזאז עליתי כולי בוכה והוא שלח הודעה שהוא מצטער וזה לא מתאים עכשיו והלוואי והיה אחרת.. משם לכאן בלילה התכתבנו לנו ואז הוא אמרש אם אני משאירה דלת פתוחה הוא יחשוב כי לא רוצה לפגוע בי ואני לא יו-יו, ואז יום שבת בא אלי ביציאה שגרמה לי לחשוב פעמיים אמר לי שאני צריכה לומר לאבא שלי בשיא הטבעיות אאבא אתה יודע שאמא בוגדת בך (כי יום לפני נשברתי דיברתי עם אמא ואמרה שאבא יודע הכל) ואמרתי לו שאני לא מסוגלת אז אח"כ אמר שאם נחזור הוא "ישלוט" בקשר שלי עם ההורים וזה הקש ששבר את גב הגמל אמרתי לו שאף אחד לא ישלוט בי והוא יכול רק להציע..וניתקנו יום אחרי היה סילבסטר הוא שלח לי SMS שתיהיה לי שנה מצויינת יותר מזו.. ודיברנו וסיימנו כידידים.. ומשם לכאן דיברנו ככה במסנג'ר קצת בפון וקצת בSMS ושנינו סיכמנו שכרגע זה לא הזמן ווכל אחד צריך להשתקם לבד.. ואם זה זה אז זה יהיה בעתיד.. ואז יצאתי עם מישהו הוא שאל אותי אם אני יוצאת אמרתי שכן.. למרות שלא רציתי לצאת איתו לא יודעת למה יצאתי הכל היה נחמד חוץ מזה שנכנסתי לסרטים כי האקס שלי הוא הראשון שלי והרגשתי שאני בוגדת בו.. אבל המשכנו משם לכאן אני דחפתי את החדש וננכנסתי והכנסתי אותו לסרטים.. ואז התנתקנו.. ומאז הכל חורבן.. אני שוב מרגישה כל כך אחורה שוב אני עשוה דברים שאסור (נכנסת לו לפרטיות) שוב חושבת עליו ומרגישה כאילו חזרתי אחורה 1000 צעדים.. ושוב כל כך רוצה אותו... וואי זה ממש ארוך וזה רק תמצות של החיים שלי... מה עושים אני ידועת שהוא אוהב אותי למרות שאולי פחות ואני מא דאוהבת אותו יודעת שרוצה אותי ואני אותו ואנחנו לא יחד.. ואני נשברת מזה יום יום
איך יוצאים מזה ואל תגידו לי זמן כי בינתיים הוא לא עוזר אם אחרי 4 חודשים אני מרגישה אותו דבר? הוא מנסה לסבן אותי שלא איכפת לו שולא רוצה ואני יודעת שהוא אומר את זה כדי שיהיה לי יותר קל אומר שלא מסוגל לפגוע או לשבור אותי שוב.. ושהכי קשה לו שלא בחרתי בו ולא עמדתי לצידו אלא לצד ההורים שלי והוא היה עיוור אלי דאג סבל עשה הכל למעני ואני לא.. וזה כל כך לא נכון.. ואני שבורה אני כל כך רוצה אותו ואוהבתי אותו.. וניסיתי מישהו אחר ועדיין הרגשתי שמה אני עושה ורוצה רק אותו!!! למה החיים כאלו מסובכים.. טוב פרקתי הכל כמעט בנשימה אחת!!!
אני כבר לא יודעת איפה לפרוק ואיפה לכתוב כתבתי כאן כל כך ומעטים האנשים שלא יודעים את הסיפור שלי אבל הכל כל כך כואב, היה לי אהבה מאד גדולה 4 שנים אהבתי.. והבעיה היא שעדיין אני אוהבת ואני עדיין רוצה וגם הוא בהתחלה (אל תשאלו איך אני יודעת פשוט יודעת) אני אנסה לתת כיוון היינו מאוהבים עד מעל הראש היינו מהזוגות שאף אחד לא מבין מה אנחנו עושים אחד עם השני אבל לנו הייתה שפה משלנו.. ואז לפני שנה וקצת אמרתי לו שהוא מסיים את התואר הראשון וגם ככה אנחנו כל הזמן ביחד היינו 24 שעות ביחד בעצם היה יום וחצי שלא היינו יחד אבל מי סופר, אז שאלתי את ההורים שלי אם יהיה בעיה שהוא יעבור לבית שלנו ואמא שלי שהייתה בקשר טוב איתו מאד אפילו אמרה מה זה יהיה שונה ממה שהיום.. ואז הוא עבר לגור איתי בהתחלה היה סבבה באמת עזרנו בבית והכנו וניקינו ואפילו דאגנו לכלב.. ואז לאט לאט הכל התערער וכל הג'ורה והג'יפה עלתה למעלה הוא היה בבית כי לא מצא עבודה ואני הייתי בלימודים ואמאש לי דאגה לרכל גם עליו והוא שתק לא אמר לי מילה.. אח"כ גיליתי לבד שאמא בוגדת באבא.. והוא אמר לי נו ידעתי.. ואז אחי שהוא ואחי היו בקשר מצוין (מה שתמיד הזהרתי אותו) קיבל קנס ואנחנו שלקחנו את האוטו רק פעמיים או משהו כזה אחי טען שזה האקס שלי אשם, משם לכאן לא ידעתי למי ולמה להאמין ואז שאלתי אותו והוא מאד נפגע "שלא הייתי לצידו" רציתי להציע לאחי כסף הוא טען בתוקף שלא ואני בכל זאת הלכתי והצעתי ואחי דחה בתוקף.. ואז הכל התערער לאט לאט הוא לא דיבר עם אמא שלי וגם עם אחי כי הוא עשה בלאגן שהוא לא לקח את הקנס ועשה מה שהוא רוצה.. ואת אמא שלי האקס שלי התחיל לא לסבול ואני כמובן הייתי תקועה בין שניהם.. הרגשתי שחרב עולמי והוא עדיין גר איתי.. הכל נפגע. הוא מצא מעין ידידה בלימודים ובהתחלה שהתחיל לדבר איתה שאל אם יפריע לי שהוא ידבר ואני לא אהיה נוכחת אמרתי שלא מה הבעיה (היא נשואה + ילדים) ואז זה פשוט הפך ליותר מדי הוא היה חוזר מהעבודה נח קצת מדבר איתה שעתיים ואז מתפנה אלי.. הרגשתי קנאה וכעס לידידה שלא הכרתי והוא פשוט לאט לאט נאטם אלי...ואז הגיעו הפיצוצים כל פעם בכיתי ולא ידעתי מה לעשות דיברתי איתו דיברתי עם אמא שלו תיכננו לעבור אליו כי עד שמצאתי עבודה לקח זמן.. חשוב לציין שכל הקשר שלי איתו הוא החזיק אותי כי זה היה נוח להוריםש לי אפילו גלולות הוא שילם ובגדים ושלא נדבר על יציאות רק על חו"ל אני שילמתי היינו 3 פעמיים בחו"ל שזה היה נהדר מעצמו הוא השקיע בי הכל.. ואני קיבלתי ונתתי סטירות מכל כיוון ההורים שלי לא הסכימו שאני אלמד ואעבוד ואני שלא מרדנית מטבעי הלכתי איתם ונלחמתי בו עד שאמר שלא מסוגל יותר שספג מספיק ואז דיברנו בכינו שנינו וחשבתי שזה עבר ואז היה יום כיפור והלכתי ברגל וצלצלתי אליו אמר שכואבת לו הבטן והלכתי לי לבד ופשוט חשבתי.. ואז באתי ואמרתי לו שמה עובר עליו כי מי שאני מכירה לא היה נותן לי ללכת לבד בחושך אז אמר שהוא צריך לחשוב עלינו.. ואז הוא החליט לחשוב.. הייתי באי ודאות יום וחצי התפרקתי מכל כיוון ואז החליט שזה נגמר.. משם לכאן אחרי שזה נגמר דיברנו ואז זה הפך להפסקה ניפגשנו כמה פעמיים ואני בזמן הזה התפרקתי לחלוטין לא דיברתי עם ההורים שלי כי כל כך כעסתי עליהם לא אכלתי הייתי בדיכאון טוטאלי.. הורדתי 10 ק"ג קיבלתי אינפוזיות והוא הכל יודע... ולפעמים היה רגיש ולפעמים פשוט פרצה בו "החיה" הרעה שלו.. פשוט התנהג אלי בקור כמו אדם זר.. ועדיין קיבלתי הכל.. אחרי חודשים בערך הצבתי לו דד לין ניסנו לחזור. בהתחלה הכל היה טוב ואז הייתי אצלו יום שישי כי הוא רצה באיזי שזה גם היה קשה אחרי 4 שנים שאני רגילה אליו פתאום לא לראות אותו לא להפתיע אותו אבל קיבלתי ואז ביום שישי שהייתי אצלו רציתי לנשק אותו והוא כזה לא.. משם לכאן.. שחזרנו אמרתי לו שאני אחראית למה שיהיה עם ההורים שלי שמצידי לא ידבר אבל לא יחפה עלי.. שתבינו שהיינו יחד דיברנו על חתונה על ילדים רבנו מי יהיה מוזמן וכמה הוא לא מוכן "להצטלם עם ההורים שלי" ושחזרנו אמרתי לו לא משנה מה אני רוצה אותך.. ואז הכל כמו שרמתי התדרדר יום אחד הוא בא אלי ביציאה שאני צריכה להעמיד את ההורים שלי במקום ולקח לי זמן לספר להם אז לא הבין למה אני לא מספרת ישר שחזרנו.. וכל מיני כאלו הפיצוף הגדול היה פשוט שאמר לי שאני צריכה לדרו שמהם וגם הוא ידרוש על זה שפגעו בנו כל כך.. ואני ממש לא הסכמתי אז הוא גרר את זה ליום שאחרי והתנהג אלי כהרגלו בקור.. ואז שאלתי מה הקטע והחלטנו שכנראה זה נגמר חשוב לציין שהוא טען שלא אוהב אותי שלא רוצה אותי שזה לא אותו דבר.. ואז יום אחרי הביא לי את הדברים ניסיתי לפתח מגע איתו כלום כמו קרח וזאז עליתי כולי בוכה והוא שלח הודעה שהוא מצטער וזה לא מתאים עכשיו והלוואי והיה אחרת.. משם לכאן בלילה התכתבנו לנו ואז הוא אמרש אם אני משאירה דלת פתוחה הוא יחשוב כי לא רוצה לפגוע בי ואני לא יו-יו, ואז יום שבת בא אלי ביציאה שגרמה לי לחשוב פעמיים אמר לי שאני צריכה לומר לאבא שלי בשיא הטבעיות אאבא אתה יודע שאמא בוגדת בך (כי יום לפני נשברתי דיברתי עם אמא ואמרה שאבא יודע הכל) ואמרתי לו שאני לא מסוגלת אז אח"כ אמר שאם נחזור הוא "ישלוט" בקשר שלי עם ההורים וזה הקש ששבר את גב הגמל אמרתי לו שאף אחד לא ישלוט בי והוא יכול רק להציע..וניתקנו יום אחרי היה סילבסטר הוא שלח לי SMS שתיהיה לי שנה מצויינת יותר מזו.. ודיברנו וסיימנו כידידים.. ומשם לכאן דיברנו ככה במסנג'ר קצת בפון וקצת בSMS ושנינו סיכמנו שכרגע זה לא הזמן ווכל אחד צריך להשתקם לבד.. ואם זה זה אז זה יהיה בעתיד.. ואז יצאתי עם מישהו הוא שאל אותי אם אני יוצאת אמרתי שכן.. למרות שלא רציתי לצאת איתו לא יודעת למה יצאתי הכל היה נחמד חוץ מזה שנכנסתי לסרטים כי האקס שלי הוא הראשון שלי והרגשתי שאני בוגדת בו.. אבל המשכנו משם לכאן אני דחפתי את החדש וננכנסתי והכנסתי אותו לסרטים.. ואז התנתקנו.. ומאז הכל חורבן.. אני שוב מרגישה כל כך אחורה שוב אני עשוה דברים שאסור (נכנסת לו לפרטיות) שוב חושבת עליו ומרגישה כאילו חזרתי אחורה 1000 צעדים.. ושוב כל כך רוצה אותו... וואי זה ממש ארוך וזה רק תמצות של החיים שלי... מה עושים אני ידועת שהוא אוהב אותי למרות שאולי פחות ואני מא דאוהבת אותו יודעת שרוצה אותי ואני אותו ואנחנו לא יחד.. ואני נשברת מזה יום יום
