כותבת לך..
כותבת לך אחרי כמה ימים שפשוט לא הצלחתי. אני מנסה שוב.. אני מכירה אותך הרבה זמן, יותר משמכירה כל אחד אחר, ובעצם לא מכירה אותך בכלל. זוכרת שהלכת לפסיכולוגית? שאלת אותי למה בכלל זה שווה. ועניתי לך כי היא תעזור לך, לפתור דברים, לעזור לעצמך, להכיר. אמרתי לך שאת החברה הכי טובה שלי, ועלייך לעשות הכל בשביל שיהיה לך טוב. שיקרתי לך. עד כמה שקשה לי לומר לך את זה.. שיקרתי. את לא.. אני לא מכירה אותך בכלל. את נסגרת לפניי. את שמה חומות ביננו, כמו שאת, חמודה, שמה חומות בין כל אדם שרוצה להכיר אותך. רוצה לדעת עלייך. להבין. ואני צועקת לך. את בכלל שומעת??? אני צורחת, וקוראת, ומנסה להבין למה את לא נפתחת למי שאמורה להיות החברה הכי טובה שלך. למי שמכירה אותך כל השנים. ואני שואלת. ואת לא עונה. אנחנו מתעלמות מהסימנים. את אומרת שאוהבת. ושהשלמת. אני פשוט מנסה להבין אם זה נכון. את יודעת.. לפני כמה זמן היה לי ולך חברה. משותפת כזו. ואמרתי לך. היא לא חברה. היא רק נעזרת. ולוקחת. אמרת לי שאני משקרת, ושיגיע היום, היא תהיה שם. אבל אני שם. ואני פה. כואבת איתך על הזדמנויות שנחמצו. שמחה איתך על הזדמנויות חדשות. והיא לא הייתה שם. היא לא אבל אני כן. וגם את. אבל אני לא מכירה אותך. ואנחנו יושבות. ואנחנו עומדות. ואנחנו מדברות. ושרות. ובוכות. וצוחקות. משום מה באותו זמן. באותו רגע. ואני מביטה במראה. אני מסתכלת לעינייך. תוהה על מה את חושבת. תוהה אם את יודעת. מנסה להבין משהו. האם כדאי להפסיק להסתכל על מי שאמורה להיות החברה הכי טובה שלי. האם כדאי להפסיק לנסות להסתכל עליי? שלך, אני.
כותבת לך אחרי כמה ימים שפשוט לא הצלחתי. אני מנסה שוב.. אני מכירה אותך הרבה זמן, יותר משמכירה כל אחד אחר, ובעצם לא מכירה אותך בכלל. זוכרת שהלכת לפסיכולוגית? שאלת אותי למה בכלל זה שווה. ועניתי לך כי היא תעזור לך, לפתור דברים, לעזור לעצמך, להכיר. אמרתי לך שאת החברה הכי טובה שלי, ועלייך לעשות הכל בשביל שיהיה לך טוב. שיקרתי לך. עד כמה שקשה לי לומר לך את זה.. שיקרתי. את לא.. אני לא מכירה אותך בכלל. את נסגרת לפניי. את שמה חומות ביננו, כמו שאת, חמודה, שמה חומות בין כל אדם שרוצה להכיר אותך. רוצה לדעת עלייך. להבין. ואני צועקת לך. את בכלל שומעת??? אני צורחת, וקוראת, ומנסה להבין למה את לא נפתחת למי שאמורה להיות החברה הכי טובה שלך. למי שמכירה אותך כל השנים. ואני שואלת. ואת לא עונה. אנחנו מתעלמות מהסימנים. את אומרת שאוהבת. ושהשלמת. אני פשוט מנסה להבין אם זה נכון. את יודעת.. לפני כמה זמן היה לי ולך חברה. משותפת כזו. ואמרתי לך. היא לא חברה. היא רק נעזרת. ולוקחת. אמרת לי שאני משקרת, ושיגיע היום, היא תהיה שם. אבל אני שם. ואני פה. כואבת איתך על הזדמנויות שנחמצו. שמחה איתך על הזדמנויות חדשות. והיא לא הייתה שם. היא לא אבל אני כן. וגם את. אבל אני לא מכירה אותך. ואנחנו יושבות. ואנחנו עומדות. ואנחנו מדברות. ושרות. ובוכות. וצוחקות. משום מה באותו זמן. באותו רגע. ואני מביטה במראה. אני מסתכלת לעינייך. תוהה על מה את חושבת. תוהה אם את יודעת. מנסה להבין משהו. האם כדאי להפסיק להסתכל על מי שאמורה להיות החברה הכי טובה שלי. האם כדאי להפסיק לנסות להסתכל עליי? שלך, אני.