כותבת הרבה.....

[פנתרית סגולה]

כותבת הרבה.....

לא רק בפורום הזה. לעתים, פשוט כדי להתבטא. לא תמיד אפשר לענות לי.....הנה זה: אני חיה במעגל קטן, סגור. זו לדעתי נטיה שלי משכבר הימים. וחשבתי כבר מזמן שבעצם הייתי צריכה להיות בחור ישיבה. ללמוד תלמוד כל היום, לחזור הביתה. אבל אצלם, האשה מודרת מלימודי התלמוד. אין "בחורת ישיבה"......וזה תמיד עורר בי כעס רב. היום כבר יש אצלם תלמידות-חכמות, הפמיניזם הגיע גם לנשים הדתיות. אבל איני סבורה שיש ישיבה לנשים. עכ"פ לי לא ידוע.

 

[נעמי טאובר]

"הייתי צריכה להיות בחור ישיבה"

אכן יש קסם בדימוי האפשרות ללמוד כל היום לימודים מחדדי חשיבה במסגרת קבוצתית, ללא עול של עבודה, אך מי שמכיר מקרוב יודע שגם שם לא פשוט...
הרבה פעמים נדמה לנו שיש אחרים שאצלם קל וטוב ורק לנו זה לא ניתן,
בפועל זה בוודאי לא כך, ובכל צורת חיים יש טוב ויש קושי. יש ספרים לא מעטים שנכתבו ע"י תלמידי ישיבות לשעבר, בין שעזבו את הדת ובין שלא , שמספרים על הקושי , ההתלבטויות, הלחצים והמורכבות בעולם זה.
באופן מעשי- יש לא מעט מסגרות לימוד לנשים של תכנים וטקסטים יהודיים, בין אם בגישה פלורליסטית פתוחה ובין אם בגישה דתית או רוחנית. העלות במסגרות אלה בד"כ נמוכה, בוודאי נמוכה מלמודים אקדמיים. כמובן השאלה אם התכנים כשלעצמם מעניינים אותך, או רק הפנטזיה לגבי המסגרת.

 

[פנתרית סגולה]

תודה על התשובה המושקעת.

כשאני חושבת על כך, עכשיו, לאחר כמה שעות, אז כן, המסגרת מאד קוסמת לי. לדעתי לנשים אין עדיין המסגרת הזו, שטופחה בהיסטוריה של היהודים, לרוב הצער והכעס רק לגברים. וכנראה לנשים הלומדות אין הרקע ההיסטורי , לא המסורת המטופחת של "לימוד בישיבה". משום מה אני חוששת שהן גם לא עקיבות בחשיבה הגיונית היורדת לפרטים כמו הגברים הלומדים. אני מכירה את "מתן" - מסגרת לימודית לנשים ברעננה - התקשרתי אליהם לפני שנים ומאז הם שולחים לי בעקביות מידע על לימודיהם - מעולם לא נסעתי לשם. מכירה גם את "עלמא" מיסודה של רות קלדרון ששם משלבים נושאים חילוניים ולימודי תלמוד. הנושאים החילוניים שלהם לא נראים לי. ומעולם לא ניסיתי לגשת
ללימודים שם. תמיד חלמתי , מה לעשות, להיות "בחור ישיבה".

 

[צלליתי]

הפתעת

אילו היה מדובר בתכנים שנשים כתבו - זו באמת היתה יכולה להיות חוויה מדהימה, אבל תכנים כה בזויים?

לרדת לפרטים? רק כשלא מפריע לך רמת המוסריות של הטקסט, את/ה מסוגל "לרדת לפרטים" מטומטמים והזויים.

כשהמוח שקט ואין לאן לשאוף מוסרית (כי את המוסר קובע הטקסט עצמו), יש זמן וכוח לכל פלפול מעופש.



מוח זה וודאי לא הצד החזק של מרבית תלמידי הישיבה, אבל זה בהחלט נראה כמו סוג של אושר - ללמוד את התחום האהוב עלייך (גם אם מדובר בלימודי שנאה כלפיי כל מה שטוב) ועוד לקבל כייסף...


בסופו של דבר תוכלי למצוא חלק גדול מהם באיזורי הזנות וה"ספא"...אחרי שנמאס להם מהצ'טים הטלפוניים ("חרדית? נשואה? אוהבת קשירות?") של פעם...וגם עוד הרבה לפני.