כועסת על..

[shandror]

כועסת על..

לפני חצי שנה בערך, קרובת משפחה שלי התאבדה!! השאירה 3 ילדים, שתי בנות ובן, הבן חייל ושתי הבנות צעירות (בנות 20, 23), השבוע ראיתי אותם , את שלושתם יחד, מתמודדים, מחייכים, אבל בפנים הכאב מכה! ואני כועסת!!!! כועסת עליה כל כך! (אני לא יודעת מה עבר עליה באותה השניה שהחליטה לשים קץ לחייה, אני מאמינה שעבר עליה גיהנום ואני לא רוצה לשפוט אותה ולא לעמוד במקומה-חס ושלום, וזה לא היה הניסיון הראשון) אבל אני מרגישה שחייה לא היו שלה בלבד! היו 3 נפשות שכ"כ תלויות בה, שהחיים שלהם לא יהיו שוב אותו דבר, שצריכים אותה כל כך.. בהלוייה הבת שלה אמרה שהיא לא כועסת עליה, שהיא מכבדת את ההחלטה שלה כמו שהיא תמיד כיבדה את ההחלטות שלה בחיים, אבל אני מוצאת את עצמי כועסת כל כך!1 ואני מאחלת לילדים שלי שאני לא אחסר להם לעולם, ושאני תמיד אהיה לצידם (לפחות עד שיהיו בוגרים , נשואים ואולי עם נכדים).. ושלא יצטרכו תמיכה, אהבה, גב!! ולא אהיה שם בשבילהם!! עצם העובדה שאמא בחיים (בלי שתעשה הרבה) זה המון!!

 

[efratushb]

שלום לך...

ראשית משתתפת בצערך. לא הבנתי על מה את בעצם כועסת? הרי את אומרת שאת לא שופטת אותה ואת לא יודעת מה עבר לה בראש באותו רגע אבל זה בטוח לא דבר נורמאלי. אם היא עשתה זאת כניראה שהיא הייתה במצוקה גדולה כל כך שהיא לא חשבה על ילדיה אלא על הסבל שלה. ואולי על זה הכעס שלך. שאת בלי אמא ובעצם היא עזבה את ילדיה במקום להיות איתם. ואת שמתמודדת עם האובדן והחוסר הזה מבינה מה עובר על ילדיה. אבל עזבי... אל תיכנסי לזה אני בטוחה שאם היא הייתה יודעת ומבינה את גודל האסון אז אולי עם טיפול נכון זה לא היה קרורה. אבל זה קרה וזו המציאות. בכל מקרה אני רוצה לחזק אותך ולומר לך שלא תקחי את זה על עצמך זו בחירה שלך וילדיה כניראה מבינים את הבחירה הזאת אני פה בשבילך גם הלאה.

 

[חייכנית ואופטימית]

אל תכעסי....

נכון שלנו זה נראה חסר הגיון, אבל לפעמים אנשים נקלעים למצבים נפשיים שבהם, באותו הרגע הגורלי, הם לא חושבים על אף אחד, לא חלילה מתוך אגואיסטיות, אלא מכיון שהם כ"כ שקועים בצער שלהם...שלא נגיע לעולם למצב שנוכל להבין אותם ולהיכנס לנעליהם...

 

[shandror]

נכון!

היא היתה אישה מדהימה - טובה מאין כמותה, אם היינו יודעים על הניסיון הראשון שלה (שמשפחתה כל כך היטיבה להסתיר - אולי היינו יכולים לתמוך ולעודד יותר) ליבי עם ילדיה!!

 

[MeWithoutU]

היתאבדות../images/Emo7.gif

נושא מאוד רגיש בשבילי... לפני חודש וחצי הבנאדם שהיה האהבה הראשונה שלי היתאבד! היה לנו קשר עמוק וחזק... למרות שניתקנו קצת את הקשר בזמן האחרון... גם אני כועסת לפעמים...לא מצליחה להבין למה!!! זה שובר אותי...פשוט שובר אותי... אבל אני מנסה לחשוב שאולי עכשיו טוב לו... רוצה להאמין שעכשיו טוב לו... שהוא בגן עדן עם כל המלאכים האחרים... זה קשה להיתגבר על זה... גם אני לפעמים חושבת שאם...זה וזה...אולי הוא לא היה מתאבד... אבל אנחנו לא יכולים בעצם לדעת מה היה קורה אם... אין ברירה אלא לחיות עם הכאב העצום הזה ולקוות שעכשיו טוב להם שם למעלה...

 

[כנפיים לבנות]

יקרה...

כבר כמה ימים שההודעה שלך כאן ואני קראתאותה שוב ושוב... ומשום מה למרות שהנושא כל כך קרוב אלי (או אולי בעצם בגלל זה...) היה לי קצת קשה להגיב.. אני רוצה לכתוב לך לא לכעוס עליה.. שאי אפשר לשפוט אדם ברגעים הכי קשים והכי כואבים שלו... אבל מצד שני כל כך מבינה אותך... את הכעס הזה.. זה כל כך לא מובן, בילתי נתפס איך אמא יכולה לעזוב ככה את הילדים שלה בצורה כל כך אלימה ומוחלטת.. אנחנוגם בדרך כלל שוכחים שלפני שהיא אמא היא קודם כל בת אדם.. וכנראה שהיה לה מאוד קשה.. צר לי שלא נדלקה שם נורה אדומה לאחר הנסיון הראשון, אך מצד שני לא תמיד יש מה לעשות או איך לעזור... בקיצור, זה נושא כלל לא פשוט ויש בו כל כך הרבה צדדים... מאוד צר לי על הילדים שלה... שולחת לך,ולהם, חיבוק...

 

[shandror]

תודה לך!

אני יודעתלא לשפוט, ואני יודעת שהיה לה בטח הכי קשה בעולם, אני יודעת את כל זה, אבל כל כך כואב לי על הילדים שלה, את אמא שלי לקח הסרטן!1 (אני לפעמים מוצאת את עצמי כועסת על המצב שלי , כל כך , שאני כועסת עליה, אבל מבינה שהיא לא בחרה את זה, לא רצתה את זה) אבל פה, הבנות שלה בטח במצבים מסויימים כועסים על המצב שלהם, ולא יכולים להגיד לעצמם: היא לא אשמה במצבנו! משוםן שהיא בחרה בזה!! היא בחרה למות (מסכנה, שה' לא יעמיד אותנו לעולם במצב שלה, ולא במבחן), אבל פשוט מה שאני רוצה לאמר שליבי איתן!! עם היילדים שלה!! כל כך, ולא יודעת כל כך איך לעזור להן!! לא יודעת אם כדאי לי בכלל לספר להן על האתר הזה , אם הן לא רוצות לשקוע בזה?? לא יודעת איך לגשת עם העזרה הזו, כמובן שהצעתי את עצמי לרשותן, יומם ולילה, אם בא להן לדבר... אבל .. אין כל כך מה לעשות!