כוס הזכוכית האהובה עלי התנפצה

קלייטון.ש

Well-known member
זה קרה הבוקר בזמן שעמדה על השיש עם התה השני של הבוקר.
ליותה אותי למעלה מ-10 שנים. אלפי פעמים התרחבה והתכווצה במידה בלתי מורגשת, עם שינויי החום והקור, וכל פעם נחלשה קצת. הבוקר זהו - פעם אחרונה, לא עמד לה כוחה בעוד התפשטות תרמית.
בכוס הזו שתיתי כל נוזל: קפה, תה, קקאו, מים. רק לויסקי יש כוס אחרת.
ברגע הראשון חשבתי "איך אשתה תה מעכשיו?" אחר כך נזכרתי שיש עוד כוסות זכוכית בארון. לפני 5 שנים עלה בדעתי שאולי הכוס האהובה עלי תתנפץ, אז קניתי כמה שיחליפו אותה בבוא היום. בכל זאת חשבתי לעצמי שלא ראוי מיד להחליף את המלכה, אולי לוותר על תה אחד? אבל אחר כך אמרתי שבטח היא, הכוס, היתה רוצה שאמשיך בחיי כאילו לא קרה דבר. "אם אני אמות אני רוצה שתמצא לך מיד מישהי אחרת". כך היתה בטח אומרת לי הפולניה הזו.
הכוס החדשה מבהיקה כחדשה. יש לה צורה אחרת, יותר טובה. יותר נוח לחבק אותה עם שתי הידיים בשביל לספוג את חום התה. ההיא היתה לה צורה שהיה קשה לחבק. האצבעות של הידיים הסתבכו זו בזו. בחדשה לכל אצבע יש מקום שלה.
לתה, לחרדתי הרבה, יש אותו טעם. או שכבר הספקתי לשכוח את טעם התה בכוס ההיא. זיכרה מתפוגג במהירות.
היי שלום.
 

Zadig

Well-known member
עליה השלום.
מאגדות סבתא, מאמינים שמזל טוב יבוא כשכוס מתנפצת.
 

קלייטון.ש

Well-known member
עליה השלום.
מאגדות סבתא, מאמינים שמזל טוב יבוא כשכוס מתנפצת.
כן שמעתי אנשים אומרים "מזל טוב" כשכוס נשברת. תמיד חשבתי שברור שלאנשים האלה לא היה קשר רגשי עם כוס זכוכית מימיהם.
 

Zadig

Well-known member
כן שמעתי אנשים אומרים "מזל טוב" כשכוס נשברת. תמיד חשבתי שברור שלאנשים האלה לא היה קשר רגשי עם כוס זכוכית מימיהם.
מבין שקשה להפרד ממה שקשורים אליו לרבות בסצינה דרמתית כל כך.
כשאני חושב על קשר רגשי לכוס זכוכית אולי זה אפשרי רק לכוס ויסקי/יין שבהגדרה יש אפשרות להתנפצותה.
 

צליליתה1

Well-known member
כן שמעתי אנשים אומרים "מזל טוב" כשכוס נשברת. תמיד חשבתי שברור שלאנשים האלה לא היה קשר רגשי עם כוס זכוכית מימיהם.
אומרת ״מזל טוב״ כשכוס (צלחת, קערה )אהובה נשברת, והאשם הוא מישהו אהוב (נגיד, נכד). עדיף להגיד מזל טוב ולא , לך תזדיין, במקרה של קטין או בן של זונה במקרה של נכד מבת. ואם הגעתי עד הלום למה בן של זונה גרוע מבן זונה?
 
נערך לאחרונה ב:

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
אומרת ״מזל טוב״ כשכוס (צלחת, קערה )אהובה נשברת, והאשם הוא מישהו אהוב (נגיד, נכד). עדיף להגיד מזל טוב ולא , לך תזדיין, במקרה של קטין או בן של זונה במקרה של נכד מבת. ואם הגעתי עד הלום למה בן של זונה גרוע מבן זונה?
רק אל תגידי לו יא בן זונה בת זונה.
 

צליליתה1

Well-known member
זה קרה הבוקר בזמן שעמדה על השיש עם התה השני של הבוקר.
ליותה אותי למעלה מ-10 שנים. אלפי פעמים התרחבה והתכווצה במידה בלתי מורגשת, עם שינויי החום והקור, וכל פעם נחלשה קצת. הבוקר זהו - פעם אחרונה, לא עמד לה כוחה בעוד התפשטות תרמית.
בכוס הזו שתיתי כל נוזל: קפה, תה, קקאו, מים. רק לויסקי יש כוס אחרת.
ברגע הראשון חשבתי "איך אשתה תה מעכשיו?" אחר כך נזכרתי שיש עוד כוסות זכוכית בארון. לפני 5 שנים עלה בדעתי שאולי הכוס האהובה עלי תתנפץ, אז קניתי כמה שיחליפו אותה בבוא היום. בכל זאת חשבתי לעצמי שלא ראוי מיד להחליף את המלכה, אולי לוותר על תה אחד? אבל אחר כך אמרתי שבטח היא, הכוס, היתה רוצה שאמשיך בחיי כאילו לא קרה דבר. "אם אני אמות אני רוצה שתמצא לך מיד מישהי אחרת". כך היתה בטח אומרת לי הפולניה הזו.
הכוס החדשה מבהיקה כחדשה. יש לה צורה אחרת, יותר טובה. יותר נוח לחבק אותה עם שתי הידיים בשביל לספוג את חום התה. ההיא היתה לה צורה שהיה קשה לחבק. האצבעות של הידיים הסתבכו זו בזו. בחדשה לכל אצבע יש מקום שלה.
לתה, לחרדתי הרבה, יש אותו טעם. או שכבר הספקתי לשכוח את טעם התה בכוס ההיא. זיכרה מתפוגג במהירות.
היי שלום.
ידוע שכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם אבל נראה לי שהעולם התחיל להגזים בהקשרות לחפצים. אני לא זוכרת בצעירותי את האובססיביות לדיוק, את הצורך בכוס מסויימת. הייתי צמאה, איתרתי כוס נקיה, שתיתי. נקודה. אני זוכרת אצל אמא זל, היתה מגישה בארוחות חגיגיות, או לאורחים, שתיה חמה בספלים לא ענקיים, ואני רציתי מאג, כי רציתי הרבה והתווכחה איתי שמאג זה ליום יום ולאורחים מגישים באלגנטיות. בבית שלי הקפדתי לרכוש ספלים/כוסות שאהבתי אבל בזה נגמר. אחרכך סביבי התחילו להיות מפונקים, אני מציעה לאורחים קפה, הם דורשים קודם לבדוק את האופציות בארון. לאט לאט, אין לי מושג למה, מצאתי את עצמי מאוד בררנית בעניין כוסות. אצל הזולת אני אומרת תודה, ולא מוסיפה אבל בבית הפכתי בלתי נסבלת בעניין. בכל מקרה, אני לא מרשה לעצמי להתחבר לכוס אחת מסוימת, תמיד רוכשת בקבוצה. (גם לילדים לא נתתי להתרגל למוצץ אחד בלבד). ממש קשה לי למצוא בדיוק מה שאני רוצה, כשעוברת ליד חנות כלי בית תמיד נכנסת למשש כוסות.

אני אוהבת פורצלן, רצוי bone china (למרות שלאחרונה מצאתי משהו נחמד, חרס, באוטלט של פוקס, רכשתי 4 מאגים בפחות מ 20 שח סהכ, צריכה באמת לחזור לראות אם נשארו עוד. עברו את המבחן לתה, פתאום לא היה לי בא תה בזכוכית, אבל קפה לא, הספל רחב מדי) והכי חשוב, ששפת הספל תפנה טיפי החוצה, לא יודעת למה, עושה לי נעים בפה ועם עושה לי נעים אי אפשר להתווכח.

מים בזכוכית ועל זה אין ויכוח. מעדיפה לשתות ישר מהברז ולא ממשהו אחר.
 

סופהו 1

Well-known member
ידוע שכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם אבל נראה לי שהעולם התחיל להגזים בהקשרות לחפצים. אני לא זוכרת בצעירותי את האובססיביות לדיוק, את הצורך בכוס מסויימת. הייתי צמאה, איתרתי כוס נקיה, שתיתי. נקודה. אני זוכרת אצל אמא זל, היתה מגישה בארוחות חגיגיות, או לאורחים, שתיה חמה בספלים לא ענקיים, ואני רציתי מאג, כי רציתי הרבה והתווכחה איתי שמאג זה ליום יום ולאורחים מגישים באלגנטיות. בבית שלי הקפדתי לרכוש ספלים/כוסות שאהבתי אבל בזה נגמר. אחרכך סביבי התחילו להיות מפונקים, אני מציעה לאורחים קפה, הם דורשים קודם לבדוק את האופציות בארון. לאט לאט, אין לי מושג למה, מצאתי את עצמי מאוד בררנית בעניין כוסות. אצל הזולת אני אומרת תודה, ולא מוסיפה אבל בבית הפכתי בלתי נסבלת בעניין. בכל מקרה, אני לא מרשה לעצמי להתחבר לכוס אחת מסוימת, תמיד רוכשת בקבוצה. (גם לילדים לא נתתי להתרגל למוצץ אחד בלבד). ממש קשה לי למצוא בדיוק מה שאני רוצה, כשעוברת ליד חנות כלי בית תמיד נכנסת למשש כוסות.

אני אוהבת פורצלן, רצוי bone china (למרות שלאחרונה מצאתי משהו נחמד, חרס, באוטלט של פוקס, רכשתי 4 מאגים בפחות מ 20 שח סהכ, צריכה באמת לחזור לראות אם נשארו עוד. עברו את המבחן לתה, פתאום לא היה לי בא תה בזכוכית, אבל קפה לא, הספל רחב מדי) והכי חשוב, ששפת הספל תפנה טיפי החוצה, לא יודעת למה, עושה לי נעים בפה ועם עושה לי נעים אי אפשר להתווכח.

מים בזכוכית ועל זה אין ויכוח. מעדיפה לשתות ישר מהברז ולא ממשהו אחר.
ווי ווי ווי.
אני אוהבת שיהיו ספל/כוס לא עבים מדי וששפתם תהיה דקה.
בספלי הזכוכית היומיומיים שנוטים להישבר בתדירות גבוהה, אני ממש לא משקיעה הרבה מחשבה וכסף, אבל מסתבר שכשמשתמשים בהם, יש כמה דברים חשובים שיש להתיחס אליהם:
את הקפה הראשון של הבוקר, חייבים לשתות בישיבה. זה מונע מזל רע להמשך היום.
אם רוצים להתחתן עם מישהו מסויים, מוסיפים את הסוכר ואח"כ חלב.
אם בסיום השתיה התגלו שאריות סוכר שלא נמס, סימן שמישהו מאוהב בכם.
אם נשפך המשקה, מישהו ובוא לבקר.
:):D:-]:-):
האמת? מתחשק לי לשתות קפה והאמת 2- לא בדקתי
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
זה קרה הבוקר בזמן שעמדה על השיש עם התה השני של הבוקר.
ליותה אותי למעלה מ-10 שנים. אלפי פעמים התרחבה והתכווצה במידה בלתי מורגשת, עם שינויי החום והקור, וכל פעם נחלשה קצת. הבוקר זהו - פעם אחרונה, לא עמד לה כוחה בעוד התפשטות תרמית.
בכוס הזו שתיתי כל נוזל: קפה, תה, קקאו, מים. רק לויסקי יש כוס אחרת.
ברגע הראשון חשבתי "איך אשתה תה מעכשיו?" אחר כך נזכרתי שיש עוד כוסות זכוכית בארון. לפני 5 שנים עלה בדעתי שאולי הכוס האהובה עלי תתנפץ, אז קניתי כמה שיחליפו אותה בבוא היום. בכל זאת חשבתי לעצמי שלא ראוי מיד להחליף את המלכה, אולי לוותר על תה אחד? אבל אחר כך אמרתי שבטח היא, הכוס, היתה רוצה שאמשיך בחיי כאילו לא קרה דבר. "אם אני אמות אני רוצה שתמצא לך מיד מישהי אחרת". כך היתה בטח אומרת לי הפולניה הזו.
הכוס החדשה מבהיקה כחדשה. יש לה צורה אחרת, יותר טובה. יותר נוח לחבק אותה עם שתי הידיים בשביל לספוג את חום התה. ההיא היתה לה צורה שהיה קשה לחבק. האצבעות של הידיים הסתבכו זו בזו. בחדשה לכל אצבע יש מקום שלה.
לתה, לחרדתי הרבה, יש אותו טעם. או שכבר הספקתי לשכוח את טעם התה בכוס ההיא. זיכרה מתפוגג במהירות.
היי שלום.
המקום ינחם אתך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיף לדאבה עוד.
 

אבח"י

Well-known member
זה קרה הבוקר בזמן שעמדה על השיש עם התה השני של הבוקר.
ליותה אותי למעלה מ-10 שנים. אלפי פעמים התרחבה והתכווצה במידה בלתי מורגשת, עם שינויי החום והקור, וכל פעם נחלשה קצת. הבוקר זהו - פעם אחרונה, לא עמד לה כוחה בעוד התפשטות תרמית.
בכוס הזו שתיתי כל נוזל: קפה, תה, קקאו, מים. רק לויסקי יש כוס אחרת.
ברגע הראשון חשבתי "איך אשתה תה מעכשיו?" אחר כך נזכרתי שיש עוד כוסות זכוכית בארון. לפני 5 שנים עלה בדעתי שאולי הכוס האהובה עלי תתנפץ, אז קניתי כמה שיחליפו אותה בבוא היום. בכל זאת חשבתי לעצמי שלא ראוי מיד להחליף את המלכה, אולי לוותר על תה אחד? אבל אחר כך אמרתי שבטח היא, הכוס, היתה רוצה שאמשיך בחיי כאילו לא קרה דבר. "אם אני אמות אני רוצה שתמצא לך מיד מישהי אחרת". כך היתה בטח אומרת לי הפולניה הזו.
הכוס החדשה מבהיקה כחדשה. יש לה צורה אחרת, יותר טובה. יותר נוח לחבק אותה עם שתי הידיים בשביל לספוג את חום התה. ההיא היתה לה צורה שהיה קשה לחבק. האצבעות של הידיים הסתבכו זו בזו. בחדשה לכל אצבע יש מקום שלה.
לתה, לחרדתי הרבה, יש אותו טעם. או שכבר הספקתי לשכוח את טעם התה בכוס ההיא. זיכרה מתפוגג במהירות.
היי שלום.
אני חושב שטקסט זה מתאים מאוד למקדמי רעיונות הקיימות בעולם כולו. לו גם ספרת לנו שלקחת את שאריות האומללה למיכל מחזור זכוכית, היית גם מקבל כסף עבור הנקרולוג הזה.
 
למעלה