כולם להיכנס!!!!!!!!!!!!!! חובה!!!
שלום לכולם!!! מהיום יש לנו התחלה. התחלה של חיים. התחלה של יופי. התחלה של הבנה. התחלת החדש וסיום עם הישן. <ואם זה לא התאריך הנכון.................... סילחו לי>
החיוך הראשון נוצר כתינוקות. רק באים לעולם, רואים אותו, חווים אותו, מסתכלים על מליוני הגירויים שסובבים אותנו, ומחייכים. אכן, זה חיוך אמיתי שבא מהלב, לכבוד ההתחלה. לא ברור לפעמים מה האמצע. לפעמים הוא בא לנו בקלות, לפעמים הוא קצת קשה. בדר"כ יש את אותם צדדים שאחרים הם אלה שמראים לנו אותם, ולפעמים אנחנו מגלים בעצמנו. לפעמים המחקר שאנחנו עושים, נותן לנו את הדלתות והחלונות של החדר העצום שנקרא כדור הארץ. לפעמים הכוכבים שמאחורי כל אותם דלתות וחלונות מחכים רק לנו, שנקטוף אותם, או לפחות ניתן להם להראות לנו את הדרך. כשאנחנו נעזרים באחרים, לפעמים זה לזמן קצר. אנחנו מקבלים מהם, והם מקבלים מאיתנו, דבר שיישאר לתמיד, אבל זה היה הזמן להתנתק. כשאנחנו נעזרים באחרים, לפעמים זה לתקופה. אנחנו מרגישים אותם, הם מרגישים אותנו, אנחנו מתחברים בדרכים שונות, אם זה בצורת התקשורת, אם זה במחשבה, אם זה במגע. אבל זה לתקופה. ומה שלמדת יישאר איתך. ומה שהרגשת יעקוב אחרייך. והקשר מתנתק. כשאנחנו נעזרים באחרים, לפעמים זה לכל החיים. אנחנו יודעים אותם, והם יודעים אותנו. לא משנה אם הקשר הופסק, או נותק. תמיד יש את ההרגשה שאפשר לחזור. תמיד הכל קיים. כשזה לכל החיים, הבעיות שהיו ניתנות לפתירה. כשזה לכל החיים, הויכוחים שהיו, הם בעצם רגע אחד, או רגעים ספורים, 5 דקות מתוך חיים שלמים. כשזה לכל החיים. האהבה נשארת, החברות נשארת, התקשורת נשארת. בגלל הקשיים, ולא למרות. בגלל ההתמודדות ביחד, ולא למרות הכאב של הרגע. מהיום. ועד שהאחרון שממכם ייתן משהו. אנחנו ניתן מתנות. חובה עליכם לתת מתנות. הרי לא הוזמנו לחתונה של גילגיל ו*יפעת* וצ´קים לא מתקבלים. שהם יהיו מקוריות, ויצורפו כאן בקובץ. ותזכרו! הקובץ מצורף כמה דקות לאחר השליחה. אז תבדקו לאחר כשעה אפילו, ואם לא נשלח תשלחו שוב. זה יכול להיות שיר, או סיפור, או אגדה. או תמונה. או פרחים או ספרים. כמובן, שחובה עליכם לצרף ברכות אחרת המתנה לא תהיה מכל הלב, אלא סתם דבר חומרי ואווירטואלי. גילגיל ויפעת>>>>>>> מזל טוב חיבוק ענק! ונתחיל במחרוזת שירים מיד.. הם הישמע הגונג אוהבת כל כך!! שני.
שלום לכולם!!! מהיום יש לנו התחלה. התחלה של חיים. התחלה של יופי. התחלה של הבנה. התחלת החדש וסיום עם הישן. <ואם זה לא התאריך הנכון.................... סילחו לי>
החיוך הראשון נוצר כתינוקות. רק באים לעולם, רואים אותו, חווים אותו, מסתכלים על מליוני הגירויים שסובבים אותנו, ומחייכים. אכן, זה חיוך אמיתי שבא מהלב, לכבוד ההתחלה. לא ברור לפעמים מה האמצע. לפעמים הוא בא לנו בקלות, לפעמים הוא קצת קשה. בדר"כ יש את אותם צדדים שאחרים הם אלה שמראים לנו אותם, ולפעמים אנחנו מגלים בעצמנו. לפעמים המחקר שאנחנו עושים, נותן לנו את הדלתות והחלונות של החדר העצום שנקרא כדור הארץ. לפעמים הכוכבים שמאחורי כל אותם דלתות וחלונות מחכים רק לנו, שנקטוף אותם, או לפחות ניתן להם להראות לנו את הדרך. כשאנחנו נעזרים באחרים, לפעמים זה לזמן קצר. אנחנו מקבלים מהם, והם מקבלים מאיתנו, דבר שיישאר לתמיד, אבל זה היה הזמן להתנתק. כשאנחנו נעזרים באחרים, לפעמים זה לתקופה. אנחנו מרגישים אותם, הם מרגישים אותנו, אנחנו מתחברים בדרכים שונות, אם זה בצורת התקשורת, אם זה במחשבה, אם זה במגע. אבל זה לתקופה. ומה שלמדת יישאר איתך. ומה שהרגשת יעקוב אחרייך. והקשר מתנתק. כשאנחנו נעזרים באחרים, לפעמים זה לכל החיים. אנחנו יודעים אותם, והם יודעים אותנו. לא משנה אם הקשר הופסק, או נותק. תמיד יש את ההרגשה שאפשר לחזור. תמיד הכל קיים. כשזה לכל החיים, הבעיות שהיו ניתנות לפתירה. כשזה לכל החיים, הויכוחים שהיו, הם בעצם רגע אחד, או רגעים ספורים, 5 דקות מתוך חיים שלמים. כשזה לכל החיים. האהבה נשארת, החברות נשארת, התקשורת נשארת. בגלל הקשיים, ולא למרות. בגלל ההתמודדות ביחד, ולא למרות הכאב של הרגע. מהיום. ועד שהאחרון שממכם ייתן משהו. אנחנו ניתן מתנות. חובה עליכם לתת מתנות. הרי לא הוזמנו לחתונה של גילגיל ו*יפעת* וצ´קים לא מתקבלים. שהם יהיו מקוריות, ויצורפו כאן בקובץ. ותזכרו! הקובץ מצורף כמה דקות לאחר השליחה. אז תבדקו לאחר כשעה אפילו, ואם לא נשלח תשלחו שוב. זה יכול להיות שיר, או סיפור, או אגדה. או תמונה. או פרחים או ספרים. כמובן, שחובה עליכם לצרף ברכות אחרת המתנה לא תהיה מכל הלב, אלא סתם דבר חומרי ואווירטואלי. גילגיל ויפעת>>>>>>> מזל טוב חיבוק ענק! ונתחיל במחרוזת שירים מיד.. הם הישמע הגונג אוהבת כל כך!! שני.