כולם היו בניו חלק א'

כולם היו בניו חלק א'

אריק איינשטיין- סקירה חלקית
כשאנחנו חושבים על סופר סטארים בעולם הרוק, מייד עולים לנו לראש מסיבות סמים, מלונות פאר, הופעות ענק באיצטדיונים מפלצתיים, אגו ששביל החלב כולו לא מספיק להכיל אותו, הופעה מוחצנת, כל אלא כמובן לא תמיד תקפים שמדובר בכוכבים מקומיים, כי הרי בבציה הקטנה שלנו בדרך כלל פשוט אין מספיק מקום או כסף בשביל כל אלה, אבל כשמדברים על אריק איינשטיין, לא המקום או השפה היא הבעייה, נדמה שאריק, שכונה בצעירותו שבלול בגלל נטייתו להסתגר, וכשהתבגר פשוט הודה שהוא אוהב להיות בבית, היה מתרחק מכל אלה גם אם היה לו את הכסף והתהילה של מיק ג'אגר נגיד. אריק הוא בן גילם של צ'ק בארי ואלוויס פרסלי, ומבוגר בהרבה ממרבית כוכבי הרוק (השנה ימלאו לו 65) בניגוד אליהם, הוא לא הגיע לרוק מתוך הבלוז או הרוקבלי, אריק הגיע לרוק מתוך עולם אחר לגמרי, עולם שבמובנים רבים כבר נעלם לגמרי. "אדם הוא תבנית נוף מולדתו" אמר טשרניחובסקי, ואיינשטיין הוא התגלמות המשפט הזה, השינויים שהוא עבר היו תמיד במקביל לשינויים שעברה החברה בארץ, כשלפעמים הוא זה שיוצר את השינוי, לפעמים הוא מכריז עליו ולפעמים הוא סתם מייצג אותו טוב יותר מאחרים, אבל אריק הוא תמיד נייר הלקמוס של החברה הישראלית והמייצג הכי טוב, למעשה, במובנים רבים איינשטיין הוא החברה הישראלית עצמה.
אריק איינשטיין- דיסקוגרפייה
הדיסקוגרפיה הזו היא דיסקוגרפיה חסרה, לא הכללתי בה את ששת אלבומי ארץ ישראל הישנה והטובה, את אלבומי הילדים ואת אין ספור האוספים ושני אלבומי ההופעה, רשימה מלאה של אלבומיו אפשר למצוא בדף האומן שלו במומה.
השנים הראשונות- ארצישראל הישנה והטובה?
כשהיה צעיר הוא שאף כמו רבים מבני גילו (לפחות כל אלה שידעו לשחק או לשיר) להצטרף ללהקה צבאית, ואכן הוא הצליח להקבל ללהקת הנח"ל, קצת מוזר להגיד את זה היום, אבל בשנות החמישים, להקת הנח"ל הייתה הביטלס של המוסיקה הישראלית, אם לא היית שם לא היית פשוט, בלהקה הוקלט אריק לראשונה (סולו בשיר המקסים "רוח סתיו"), שם גם הוא פגש את אחד השותפים שלו לעשייה בשנים הבאות |אורי זוהר, שהיה מבוגר ממנו ואף היה אחד הבוחנים שלו במבחן הכניסה ללהקה. לאחר השיחרור אריק שהפך לכוכב מקומי בזמן השרות הוא הקליט תקליטון סולו ראשון, שהכיל 4 שירים, לאחר הוצאת התקליטון הוא עבר ל"להקת הצעירים" עם כמה מחבריו ללהקה והשתתף במספר מחזות זמר (בהם אירמה לה דוס שזכה להצלחה ענקית), ואז הקים יחד עם יהורם גאון (בן מחזור שלו בלהקת הנח"ל ועוד זמר צעיר ומבטיח בשמי הזמר הישראלי) ובני אמדורסקי את "שלישיית גשר הירקון", שלישיית גשר הירקון שרה אומנם בתבנית של שירי ארץ ישראל שהיו מקובלים אז אבל היה לה בשני הרכביה (בשלב מסויים החליף ישראל גוריון את יהורם גאון) סוג של פרחחות ורעננות שלא היו נפוצות באותה תקופה, המוסיקה שלהם גם שילבה מרכיבים חדשים עד אז במוסיקה הישראלית שבאו יותר מאנגליה וארה"ב ופחות משירי עם רוסיים. ב 1966 עוזב אריק את גשר הירקון ומתחיל בדרך חדשה שתוביל אותו בסופו של דבר לעבר מהפכת הרוק שלו שתיהיה מהפכת הרוק של כולנו.
שר בשבילך 1966
אלבום הבכורה של אריק איינשטיין הוא לא ממש משהו לכתוב עליו הבייתה, יש בו היום איזשהו אחר ערך סנטימנטי, וניתן כמובן לראות בקלות את היכולות המדהימות שלו כמבצע, בדיעבד ניתן גם לראות כמה מרכבים של חדשנות (בחלק מהשירים ניתן אפילו גיטרה חשמלית!), אבל ככלל זה לא משהו שחובב רוק מצוי ירצה בתקליטיה שלו אלא אם חובב איינשטיין מושבע. אחרי "שר בשבילך הופיע איינשטיין עם הרכב בשם אריק והאיינשטיינים, התקליטון שהוא הוציא איתם הכיל חידושים לשירים כמו The House of the Rising Sun ו Do You Want To Know A Secret של הביטלס, העיבודים לא היו רוקיים במיוחד אבל אפשר היה לשמוע שאריק שומע דברים אחרים ןמחפש כיוון אחר.
החלונות הגבוהים-החלונות הגובהים 1967
גבירותי ורבותי מהפך!, החלונות הגבוהים (איינשטיין שמוליק קראוס וג'וזי כץ) היו להקת הפופ/רוק הראשונה שהקליטה שירים בעברית, אומנם היום זה נשמע אולי מתקתק משהו ולא מפחיד אבל בישראל של 1967, זה היה אלבום מהפכני של ממש, הלחנים המקסימים של שמוליק קראוס, הושפעו בעיקר מהביטלס והביץ' בויז, והמילים בהחלט לא מה שהיו רגילים לו עד אז, את "חייל של שוקלד" המופתי של חנוך לויין היה אסור להשמיע בגלי צה"ל עד אמצע שנות השמונים!, וגם אל אל יחזקאל התקבל בעוינות יחסית, אבל האלבום הזה, כמה שהיה פורץ דרכים היה גם ועודנו אחד מאלבומי הרוק הכי מצליחים בתולדות המוסיקה הישראלית, עם שירים כמו "כל השבוע לך" (אחד השירים הראשונים שכתב איינשטיין), "אינך יכולה" והעיבוד המופלא ל"בובה זהבה", שזוכים עד היום להשמעות ברדיו ועזרו להפוך את איינשטיין והרוק שלו למיינסטרים של המוסיקה הישראלית, אחרי החלונות הדבוהיים יקבל אריק אומץ להמשיך באותו קו ואפילו להקצין אותו קצת תוך שהוא מוביל את המאזינים הישראלים יחד איתו למסע מרתק לתוך עולם הרוק. האלבום עצמו הוא יפה ומקסים ממש כמו שהיה כשיצא וחובה בכל בית יהודי כשר.
מזל גדי 1968
קצת אחרי התפרקות החלונות הגבוהים (שמוליק קראוס אף פעם לא היה אדם שקל להסתדר איתו) הכיר אריק בדרך מקרה קיבוצניק צעיר יוצא להקת הנח"ל בשם שלום חנוך ומייד נכנס להקליט איתו אלבום, האלבום הראשון בו שיתפו השניים פעולה היה מזל גדי, היצירה של שלום באלבום הזה עדיין בוסרית משהו (את השיר המופלא "לילה" כתב שלום בגיל 14), והעיבודים הרכים לא תמיד עושים צדק עם השירים, אבל זו היא בהחלט התחלה מעולה לידידות מצויינת, אלבום ראוי בכל קנה מידה שהוא. באלבום הזה מבצע אריק לראשונה שיר שכתב מאיר אריאל חברו של שלום, המילים של האלבום הזה, הרבה יותר מהלחנים, הם צעד נוסף קדימה בהפכה של אריק, צעד קטן, אבל חשוב.
 
כולם היו בניו חלק ב'

אני ואתה (ואתה ואתה ואתה....) נשנה את העולם, מהפכת הרוק הישראלית
פוזי 1968
אלבום רוק אמיתי, סוף סוף אחרי 2000 שנות גלות ו 20 שנות עצמאות בארצו המתחדשת מצליח העם היהודי להפיק אלבום רוק בלשום הקודש, בלי המתיקות של החלונות הגבוהים, ובלי האנגלית של הצ'רצ'ילים, פשוט רוק ישראלי גאה!, באלבום הזה יש שילוב של לחנים של קרואס וחנוך, שגם כותב חלק מהמילים לצד יהונתן גפן (שכנראה היה הכי מסטול בשטח), הצ'רצ'ילים מגבים את הכל ברוק אמיתי וטוב וכל האלבום נשמע כמו משהו שיצא בלונדון ולא בתל אביב, אומנם הוא עדיין לא מגובש ואחיד ברמתו, "חיי האהבה של הכלבה עליזה" למשל או "אצו רצו גמדים", לא היו יוצאים לאוויר לעולם כנראה לולא החברה היו...בואו נגיד מסטולים ברמות קשות, אבל בסך הכל זה אלבום מעולה אז כמו היום, במיוחד שווה לשים לב ל"פראג" המופתי ול"היה היה" המעולה שני שירים שהם מסוג השירים שעובדים בכל זמן בכל מקום ובכל שפה.
שבלול 1970
הסרג'נט פפר, הכרית הסוראליסטית ורוג'ר המהנדס של הרוק הישראלי, "שבלול" הוא כמעט ללא עוררין יצרת המופת הגדולה של הרוק הישראלי, באחד הכתבות בעיתונות ב 1997 לכבוד 30 שנה לסרג'נט פפר, אמר איינשטיין:" נכון הביטלס היו חשובים אבל אתם יודעים כמה זאפה שמענו אז?" אז הרבה עדיות לזאפה לא תשמעו כאן, אבל לכל דבר אחר שהיה גדול בסוף שנות השישים כן, המון השפעה של הביטלס (בכל זאת...), הסמול פאסיס, הזומביז וגם לצליל הכבד של סן פראנסיסקו יש פה ביטוי, בשבלול יוצא לראשונה שלום חנוך מהכונכיה שלו ונותן דרור לחזון המוסיקאלי שלו (לא פחות) והתוצאה היא אלבום מגובש ומושלם שקשה למצוא דומים לו באיזה שהוא מקום בעולם, גם יחסית למה שקרה אז בעולם שבלול הוא אלבום מעולה ונועז, הוא נועז במיוחד כשחושבים על זה שהוא נוצר בישראל לפני 23 שנה, ויחד עם זה, גם האלבום (והסרט המוזר שבא בעקבותיו), הצליחו הצלחה מסחרית יוצאת דופן. על כל אחד ואחד מהשירים המופלאים כאן אפשר לכתוב מאמר, אז אם אין לכם את "שבלול" פשוט תלכו ותקנו.
פלסטלינה 1970
אם אכן תלכו לקנות שבלול, תגלו שמוכרים אותו היום בחבילה אחת עם פוזי ופלסטלינה, שלושת האלבומים מהווים במובנים רבים יחידה אחת של אריק ושלום (טרילוגיה), הצליל דומה האווירה דומה והמשתתפים דומים, לטעמי במין השלושה פלסטלינה הוא קצת פחות טוב, כאילו החברה הבינו שהם הלכו קצת רחוק מידיי שבלול ולקחו רוורס, אבל עם הכל זה עוד יצרת מופת איינשטיינית וקלאסיקה ישראלית אמיתית. בדשא אצל אביגדור 1971 שלום חנוך נסע ללנודון בניסיון להפוך לכוכב עולמי, ואריק שמעל לכל הכישרון שלו כיוצר ומבצע יש לו כישרון נדירק לזהות כישרון אצל אחרים, לקח את מיקי גבריאלוב הבסיסט של הצ'רצ'ילים כבן זוג ליצרת האלבום הזה, התוצאה היה אלבום מקופד ומופק הייטב הלחנים והמילים כרגיל ברמה גבוהה (כל הלחנים של גביראלוב, על המילים אחראיים יענקלה רוטבליט ואיינשטיין עצמו), ומייצגים יפה את ישראל של תחילת שנות השביעים, מדינה שבעיקר מתגעגעת לעברה ואנשים שמרפקים על הילדות, ישראל של 1971 הייתה אימפריה שחיה חיי שלום והאלבום הזה, מעיד על כך יותר מכל דבר אחר, השיבה לילדות (השריקה של התנועה, צא מזה, אני רואה אותה בדרך לגמנסיה ואני אוהב לישון) היא אולי מין התכנסות לפני האסון שיקרה בעוד שנה אחת בלבד. לצד ומעל כל אלו יש את הלחנים המקסים של גבריאלוב, חפשו קשה ולא תמצאו מקבץ לחנים כל כך מרשים באלבום אחד, השילוב של כל אלה הופכים גם את בדשא אצל אביגדור לאלבום חובה. יסמין 1972 אלבום ביינים, שהוטלא מכל מיני קטעים, לא ממש אלבום שלם, מבין כל אלבומיו של אריק בין 67 עד היום יסמין הוא אחד הפחות טובים, יותר משהו אלבום הוא אסופת שירים (חלקם קאברים באנגלית), יחד עם זה גם פה אפשר למצוא פנינות כמו אמא אדמה של גבריאלוב וכמה טוב שבאת הביתה של שלום, ביסמין משתף אינשטיין לראשונה פעולה עם שם טוב לוי, לו עתיד להיות חלק חשוב מהקרירה של אריק בהמשך. 6 אחרי המלחמה, אחרי מהפכת הרוק אחרי יסמין נראה שאריק נרגע מהמהפכות, אולי הוא הבין שאחרי מלחמת יום כיפור לאף אחד אין כח לזה, אולי לו כבר לא היה כח ואולי הוא פשוט התבגר, בכל מקרה, החל מ 1973 הוא מוציא פחות אלבומי רוק ויותר שירי ילדים ושירי ארץ ישראל בין לבין הוא מוציא גם כמה אלבומי רוק שבהחלט יכולים להחשב כיצרות מופת. סע לאט 1974 עוד אלבום של איינשטיין וגבריאלוב, סע לאט הוא אלבום מינורי איטי ושקט אבל הלחנים המלודיים של גבריאלוב הופכים מאלבום "קטן" לאלבום שקט אבל עם המון עוצמה, שני השירים של שלום שחזר מחו"ל: ילדים של החיים ואגדת דשא (שכתב מאיר אריאל) מחזירים לאריק את הצליל הישן של שנות השישים, ושאר השירים שהלחין גבריאלוב מזכירים מאוד את בדשא אצל אביגדור אבל כמו המדינה כולה, זה נשמע דומה אבל קצת יותר עצוב וקצת יותר מפוקח. עוד אלבום חובה, צריך להגיד? האהבה פנים רבות לה 1976 בסוף 1976 הקליט איינשטיין תקליט ילדים חדש, הוא הציע ליוצא כוורת יוני רכטר להיות המעבד המוסיקאלי של התקליט, השניים התחילו לעבוד על התקליט, התוצאה הייתה אלבום קטן ונחמד מאוד, שרובו כלל לא התאים לילדים, למעשה להוציא את "מה עושות האילות" אין בו אף שיר ילדים, מה שכן יש בו זה לחנים מקסימים של רכטר, שירים יפים של איינשטיין ("שיר אהבה סטנדרטי" היפה ו"עוד יהיה" ההימנוני משהו, אבל עדיין מצליח לרגש כל פעם), בסך הכל, תקליט אולי לא "אפוי" עד הסוף אבל בהחלט שווה. חמוש במשקפיים 1980 עוד שיתוף פעולה מוצלח במיוחד של איינשטיין וגבריאלוב, רוב השירים באלבום הם שירי משוררים, גבריאלוב העניק להם טיפול מלודי מסור והולם, באלבום יש גם שני שירים של שלום (עצים וסאן רנסיסקו על המים) בין המשתתפים באלבום היו גם יהודית רביץ (קולות רקע), יוני רכטר (קלידים), והגיטריסט המעולה מורדי פארבר, סה"כ עוד אלבום מעולה של איינשטיין וגבריאלוב, והמילים המקסימות של אלתרמן ביאליק וחלפי רק מוסיפות עומק לאלבום המצויין הזה. לאחר האלבום יצא אריק לסיבוב הופעות עם החומר החדש, מאז ועד היום הוא לא שר מעולם בהופעה חיה .
 
כולם היו בניו חלק ג' ואחרון

רגל פה רגל שם- שנות השמונים
בשנות השמונים התרחק אריק מאור הזרקורים באופן מופגן, תאונת הדרכים שעבר במהלך העבודה על אלבומו הראשון בעשור (שנקרא איך לא "יושב על הגדר"), בעיית הראייה שלו שהלכה והחמירה והמיאוס הכללי שהרגיש אחרי קרוב ל 30 שנות הופעה גרמו לו להתרחק מהופעות חיות כמו מאש, במקביל הוא מיעט להתראיין לכלי התקשורת וכמו שחקני הכדורגל האהובים עליו הוא העדיף "לדבר במגרש", כלומר בתקליטים, גם האלבומים שהוציא בשנות השמונים היו בעיקר אלבומים מינוריים שקטים, ברובם הם לא חידשו הרבה, הדגש באלבומים עבר מהגיטרות של גבריאלוב לפסנתר והחליל של רכטר ושם טוב לוי וגם כשעבד עם גיטריסט מוכשר כמו יצחק קלפטר הגיטרות ברובם היו אקוסטיות, המילים שלו, באלבום שהכילו שירים מקוריים, העידו על אכזבה והתבגרות, הנוסטלגיה שאריק כל כך אוהב הפכה מזיכרון מתוק של עבר טוב יותר לתוככה מרירה להווה חסר, אריק כמו המדינה התבגר הסתכל סביב וראה שאיפשהו הוא איבד את המדינה, ויחד עם זה הוא לא איבד את הרלוונטיות שלו אפילו לרגע.
יושב על הגדר 1982
ישראל של 82 היא מקום רועש וגועש, אבל אריק נסגר יותר ויותר פנימה מרחק מההמולה ובוחר של להערב (יושב על הגדר), הוא עושה עוד אלבום שקט ורגוע ומופנם, הפעם עם יצחק קלפטר שצובע את האלבום בגיטרות מקסימות ועיבודים על גבול הג'אז, האלבום כולו, ממש כמו קודמו הוא אלבום שקט ויפה אבל בלי שיאים מרגשים מידיי.
שביר 1983
עוד אלבום עם קלפטר, שמוציא הפעם את האופי האמיתי שלו עם לחנים קצת יותר רוקיים ופחות מינוריים, הקטעים הטובים בו במיוחד הם: "שביר" הרוקי, "תל אביב גדות הירקון 1983" ו"יד אחת עושה את זה", כל המילים באלבום נכתבו על ידי איינשטיין וכל הלחנים של צ'רצ'יל, סתם עוד אלבום מעולה.
פסק זמן 1984
אלבום רוק ראשון של איינשטיין עם שם טוב לוי (הם עשו יחד אלבומי ילדים ואלבומי ארץ ישראל), לכאורה זה המשך הקו של האלבומים הקטנים והרגועים שאיפיינו את אריק בשנות השמונים, למעשה מדובר באחד האלבומים הכי אישיים והכי כואבים של איינשטיין, הוא מתמודד לראשונה עם חזרתו בתשובה של חברו הטוב וחברו ליצירה הקולנועית: אורי זוהר בשיר המצויין "הוא חזר בתשובה", אחד הכואבים ביותר שאריק כתב בחייו, גם ב"לא עומד בקצב", "צריך ללמוד לחיות עם זה" ו"פסק זמן", הוא מגיע למין השלמה עצובה עם המצב שלו ושל המדינה, הלחנים של שם טוב הופכים את האלבום הזה לפנינה של ממש, מהיותר טובים של אריק מאז שבלול.
תוצרת הארץ 1985
אלבום ביינים, שוב עם שם טוב לוי, כל השירים כאן הם שירי משוררים (חלקם שירי ארצישראל), הלחנים של לוי כרגיל מעולים וכמוהם גם הביצוע של אריק אבל הרבה מקוריות אין כאן.
אוהב להיות בבית 1986
שובו של גבריאלוב. אריק וגבריאלוב חוזרים לשתף פעולה באלבום אישי נוגע ללב ומקסים, המילים פה ברובם של אריק (להוציא את "שכשנבוא" ו"אחכה" של עלי מוהר ו"השיר על התוכי יוסי של חלפי"), המילים, כרגיל אצל אריק פשוטות ונשקפת מהן עצבות מפוקחת של אדם זקן וקצת שבור, גבריאלוב שוב מוכיח שהוא אולי המלחין המושלם לאריק, כל אחד מהלחנים הם פשוט גאוניים, האלבום הזה בולט במיוחד לנוכח השיממון המוסיקאלי של שנות השמונים אבל גם בפני עצמו במנותק מהזמן והמקום הוא פשוט מופתי, מאז "סע לאט" לא הצליח אריק להוציא משהו טוב כל כך.
על גבול האור 1987
שוב שיתוף פעולה של גבריאלוב ואיינשטיין, אבל הרבה פחות מוצלח, האלבום נשמע (לי לפחות) כמו ניסיון לחכות את ההצלחה המפתיעה של "אוהב להיות בבית" גימיק השיר היווני שעבד כל כך טוב עם "שכשנבוא" המצויין באלבום הקודם נראה כמו סתם גימיק ב"שיר השיירה" מהאלבום הזה, "עוף גוזל" שמסיבה שאף פעם לא הצלחתי להבין הפך להמנון הוא בעיקר שיר מביך וכמהו גם "עיתנואי קטן שלי", אבל אצל אריק אין רע בלי טוב, העיבוד ל"שירי סוף הדרך" של לאה גולדברג הוא מקסים, יום היין הוא חינני להפליא וגם הביצוע פה ל "הסתכל בקנקן" של אלתרמן הוא נחמד גם אם לא מחדש כלום.
משירי אברהם חלפי אריק אינשטיין יוני רכטר
אולי איינשטיין הוציא אלבומים חשובים יותר בקרירה האדירה שלו, אולי גם טובים יותר ואולי אפילו יפים יותר, אבל מכל אלבומיו זה האלבום שאני הכי אוהב, המילים של חלפי, גאון ספרותי שלא זכה מעולם להכרה ראויה, הם מהיותר מקסימות שנכתבו בעברית, הלחנים של יוני רכטר (שמקבל פה קרדיט שווה ובצדק) נותנים למילים את הכבוד הראוי ולא מאפילים עליהם, אבל במקביל עוטפים אותם בעטיפה נאה ומשלימה הייטב ומורכבת לא פחות מהמילים, הסך הכל שיכל אולי להיות קשה להאזנה ומורכב יוצא תחת ידם האמונה של רכטר ואיינשטיין אזין בצורה מפתיעה מבלי לאבד טיפה של מורכבות או אומנתיות, אריק אמר פעם שהאלבום הזה היה מהיותר חשובים שהוא עשה ואחד הכי חשובים לו אישית, לא יודע למה הוא חשוב לי לא פחות, במיוחד ביום כיפור זה אלבום שחיבים לשמוע אבל לא רק.
עשר השנים הרזות- שנות התישעים
העשור האחרון לא היה טוב במיוחד בחייו ובקרירה של אריק, הוא התחיל בריב מתוקשר עם מיקי גבריאלוב, שטען שאריק השאיר אותו בצל בכוונה, המשיך בריב מתוקשר יותר עם מנהלו במשך שנים מיכאל תפוח, אותו תבע אריק על העלמת כספים במשך, במהלך התביעה (שהפכה לתביעה הדדית) התברר מצבו הקשה של איינשטיין שבמשך שנים מתקשה לצאת מהבית או לנהל את חייו לבד, נראה היה כי הפירסום הזה לא היטיב עם איינשטיין שהסתגר עוד יותר בתוך כונכיית השבלול שלו, לא יודע אם זה קשור אבל גם האלבום שהוא הוציא באותה תקופה היו הד קלוש לאלבומי העבר המפוארים שלו, גם ניסיונות לחדש את מאגר הכותבים שלו ליוצרים צעירים יותר לא הניב אלבומי מופת כמו פעם לכל היותר שיר מוצלח אחד או שנים, רק החזרה לעבודה משותפת עם שלום חנוך (מוסקט שיצא ב 1999) הניב אלבום שיכול להכלל בכבוד הדיסקוגרפיה המרשימה של אריק גם אם הוא לא התעלה לשיאים של שבלול פוזי או פלסטלינה.
 
שחזור הודעה של Tomer123

סקירה מעולה! באמת, נהנתי מכל רגע! אבל אני לא בדיוק מבין למה התעלמת כמעט לחלוטין משנות ה 90. נכון, הם לא התעלו לשיאים של העשורים הקודמים, אבל חבל להתעלם מאלבומים כמו יש בי אהבה (אלבום בכלל לא רע עם כמה רגעים מצוינים), לאן פרחו הפרפרים (מעין תגובה של איינשטיין לרצח רבין. לא אלבום מדהים, אבל חביב) וכמובן מוסקט המעולה עם שלום חנוך. אגב, אני בדיוק עובד על מאמר על בדשא אצל אביגדור. הוא יסתיים ויפורסם כשיתפנה לי קצת זמן...
 
השכלתי והחכמתי ../images/Emo45.gif

סקירה מעולה, כל הכבוד
כבר שנים אני מחכה שמישהו יכתוב עליו איזה מאמר, אז שמח שמישהו החליט בסופו של דבר לעשות את זה... חבל לי רק, שלא הזכרת את אלבום המופת "הייתי פעם ילד" מ-1989. אני יודע שכתבת שאתה לא רוצה להזכיר אלבומי שירי ילדים, אבל זה הוא מופתי בצורה מיוחדת. אני מניח שרבים בפורום הזה גדלו על שירים מבריקים כמו "הצריך הזה", "אדון שוקו" ו"גברת עם סלים". מבחינתי זה כמו לעשות סקירה על יהונתן גפן ולא להזכיר את "הכבש השישה-עשר". טוב, ניחה...
בכל אופן, סקירה מעולה
 
האמת התלבטתי

הייתי פעם ילד הוא אלבום מעולם ואם היו מילים אחרות לשירים הוא היה אחד מאלבומי הרוק הגדולים של אריק (גם ככה הוא אלבום גדול ב 89 הייתי בן... בוא נאמר שלא הייתי ילד ובכל זאת קניתי את הוניל המקסים הזה, אבל קבעתי כלל לא לכתוב על אלבומי ילדים אחרת לא הייתי גומר את זה. אגב בקשר להערה של תומר, יש המשך שלא נקלט עקב התקלה אני אכניס אותו מחר אני מקווה.
 
בהחלט אלבום אדיר

היה לי אותו בקסטה כשהייתי ילד, אבל בשלב מסויים בילדותי הקלטתי עליו אוסף של קווין (עם כל הכבוד, למה?!). לא מזמן השגתי את התקליט חזרה. זה היה כמו סגירת מעגל מבחינתי... והמילים - לא הייתי משנה אותם, מילים עמוקות וחודרניות. "אדון שוקו הולך לחפש חבר שלו, אדון שוקו אחר" - מראה כמה שאנשים מקובעים על אנשים מאותו גזע כשלהם. הם לא רוצים לראות אנשים שונים מהם, אלא רק אנשים כמותם. "שבת בבוקר יום יפה, אמא שותה המון קפה, אבא קורא המון עיתון המון עיתון, ולי יקנו המון בלון" - מראה כמה שהקפיטליזם חדר לילדים שלא יכולים להסתפק בבלון אחד ורוצים הרבה בלונים, לא מספיק להם אחד. נ.ב. - נא לא להתייחס לפרשנויות המפגרות לעיל, כיוון שנעשו ע"י בנאדם עייף שיש לו עבודה גדולה בתנ"ך להכין והוא עדיין לא התחיל...
 

noosh

New member
נו, ואתה רוצה עזרה בספרות?

אני רואה שאתה מתמודד עם זה יפה מאוד לבד
ד"א, איפה השגת את התקליט? אולי יש לך מושג איפה אינ יכולה להשיג את הכבש השישה-עשר בתקליט...?
 
המממ

הייתי פעם ילד השגתי בבלנס, אבל לא רואים אותו כל יום (ושילמתי 35 ש"ח - הרבה לתקליט ישראלי). הכבש השישה עשר הוא ממש תקליט פושט מה שנקראה (לא פוגם בערכו), אפשר להשיגו כמעט בכל מקום שיש בו תקליטים... וגם די בזול... והאם אני מדמיין או שסופסוף השגת פטיפון?
 

noosh

New member
לא השגתי פטיפון ../images/Emo10.gif

אבל אני רוצה את התקליט הזה, פטיפון או לא מן פיסת ילדות כזו, שאני חייבת שתהיה לי ואולי זה ידרבן אותי להשיג פטיפון יותר מהר
 

noosh

New member
פשוט נהדרררר!!!

סקירה נפלאה
באמת קשה להקיף את כל יצירותיו של האמן המוכשר הזה.... איזה כיף לדעת שהוא משלנו
ממלא אותי בגאווה לאומית
נהניתי לקרוא!!!
 

קיר קמט

New member
נהיה קטנוניים ונשאל

אתה טורח להזכיר את החלונות הגבוהים ולא מזכיר את "התשמע קולי" המצויין?
 
ניהיה קטנוניים ונענה

יש לו כל כך הרבה אלבומים שכמעט ולא הזכרתי שירים בודדים, התשמע קולי הוא בהחלט אחד השירים הכי יפים שיש.
 
שחזור הודעה של L jack

נהיה עוד יותר קטנוניים ונוסיף לשיר קוראים זמר נוגה.....ולא התשמע קולי
 
שחזור הודעה של VideoStar

בהחלט בלדת רוק. אם כבר אינשטיין אולי נעשה מדי חג/ארוע ישראלי/עברי/יהודי, למשל סוכות בפתח, ספיישל להרכבי רוק מיתולוגים כמו: חלונות הגבוהים דודה הצ'רצלים ד"א היכן ניתן למצוא טאבים+מילים של התשמע ?
 
למעלה