התרשמויות מהכתבה - ללא הרדמה
הראו לנו בכלבוטק איך קוטעים לפרות קרניים - ללא הרדמה. האנשים שבצעו את זה צולמו רק עד הצוואר, שלא נראה חס וחלילה את ראשם. (?) העגלות היו לכודות בתוך הסורג של האיבוס. גועות, מבוהלות ובמצוקה. נזם הוכנס לאפם, והם משכו ומשכו ומשכו אותם, עד שהיה ברור שאין יותר לאן ללכת. דמות בבגדי עבודה כחולים, (ללא ראש) ניגשה לעגלה עם קאטר (חותך) ענק, כמו שחותכים גדר-תיל, וקיפדה את הקרן. העגלה לא ידעה מאיפה זה בא לה. מעיין הדם החל לנבוע בקילוח עדין על פרוותה השחורה. הקבלן לקטיעת קרניים הצמיד לעיגול האדום שנותר לאחר גדיעת הקרן, הבשר החי, להביור לוהט שהאש בקצהו הייתה כחולה, ושרף את הפצע כדי לעצור את הדימום. העגלה געתה בנהמה של שופר שפותח את השמיים ביום הכיפורים. אמרו שאחר-כך ששמים לה גם יוד. המראה הזה חזר על עצמו בזוויות שונות. הכל התרחש בקבוץ גת.אבל מתרחש בהרבה רפתות בארץ. התמונה האחרונה צולמה בתקריב ובהילוך איטי: הראו את הפנים של העגלה והתמקדו על עינה. טיפת בכי אחת ירדה והתגלגלה על לחייה כמו במסע שלא נגמר. אחר- כך היה דיון קצר באולפן. הנוכחים היו: עודד ניר, ראש השירותים הווטרינרים. הוא אמר שהוא ווטרינר, ובחר במקצוע הזה כדי לעזור לפרות; שזה נוגד את חוק צער בעלי חיים; שצריך לעשות גם צדק עם הרפתנים... (אני לא יכולה לחזור על דבריו כי לא הבנתי, ואני לא זוכרת איזה צדק צריך לעשות אתם.) ח"כ פורז: אמר שהוא לא תיאר לעצמו שזוועה כזו מתרחשת במדינתנו. הוא היה בוטה, חזק, נרגש ומרגש. הוא אמר שמחר תוגש תלונה למשטרה, ושהוא לא מבין איך התנועה הקיבוצית, ששואפת לערכים שהם "יותר מעשיית מכסף" מסוגלת להתעללות כזו. שתבינו - זריקת הרדמה לכל עגלה עולה 35 רק ש"ח, אבל הקיבוץ חוסך במקרה הזה 1400 ש"ח. ד"ר רפי קישון (וטרינר): דיבר יפה, קשה לי להיזכר (עמכם הסליחה). ד"ר קרסו: גם דיבר יפה, לא זוכרת מה אמר, אבל אי אפשר להאשים אותי בכך. אנונימוס - כל הכבוד לכם שהבאתם את העניין למודעות ציבורית. ורפי, רפי גינת היקר - לוחמני כתמיד, לא מרפה וחזק. איך לימור אומרת: "רפי, אני מתה עליך." אין לי יותר מילים. תגיבו, תשלחו פקסים. הכל עוד יתהפך לטובה.