כוכבים

[צחוק בלב]

כוכבים../images/Emo41.gif

לקחתי שתי פיסות נייר הצמדתי למקרר...על אחת כתבתי דור ועל השניה אורי. החלטנו שאנחנו מציינים התנהגות יפה באמצעות כוכבים. צבירת 10 כוכבים מזכה במתנה או ב - שעה של כייף. וואלה קיבלו כבר חמישה...השיטה עובדת, הם בהחלט לקחו את העניין ברצינות, מוותרים, מתפשרים ,שמים לב לצורת ההתנהגות שלהם ולו רק כדי לזכות בעוד כוכב. העניין הוא... נוצרה בינהם תחרותיות קשה והקטן (בן 4) לא יודע להפסיד...הוא ממש בוכה כשאחיו מקבל כוכב והוא לא... אז מה..אולי כדאי ליצור פיסת נייר משותפת לשניהם ואז לטפח אצלהם אחריות משותפת ובכך גם למנוע תחרותיות.

 

[טלה צפוני]

גם...

להפסיד צריך לדעת הוא לומד ! ובפעם הבאה ישתדל להיות טוב יותר כדי ל"נצח" בכל מקרה רק מי שיודע להפסיד גם ידע להנות מהנצחון.

 

[צחוק בלב]

נשמה יפה...

אתה כל כך צודק... אבל קשה לי כשהוא בוכה... ממש דמעות...נפגע, ואז אני מנסה לפשר ומתנה לו מתן כוכב בהתנהגות יפה יותר!! עד לפעם הבאה ...

 

[טלה צפוני]

../images/Emo9.gif

כמו אמא פולנייה טובה.. יודע על מה את מדברת..גם אני לא אוהב לראות אותם בוכים ואמן שהיינו יכולים לגרום להם לא לבכות ומצד שני בעולם שאנחנו חיים החישול הזה טוב ואפילו הכרחי..(לצערי)

 

[לימונ דה]

הצעה ../images/Emo41.gif

כמו כל אמא, שאפתי לרגון בין האחים, שאצלי הם בן ובת ומאד מאד שונים באופים ובאישיותם. את שיטות הכוכבים למיניהן אף פעם לא אהבתי, מכיון שהן מחביאות בתוכן איזשהו שיפוט לגבי התנהגות, וחלוקת ציונים. זה תמיד הרתיע אותי. מה שכן, מדי פעם הייתי מנהיגה (כשהם היו יותר קטנים) תחרות, "בוחן פתע", מי שיגיד יותר דברים טובים על אחיו/אחותו ויציין התנהגות טובה של אחיו אחותו מנצח. בלי פרס ובלי כלום. כמו משחק ארץ עיר כזה נגד הזמן. התוצאות היו מפתיעות!!! שווה לנסות. גם הבוקר, כשהקטנה הוציאה את הכלב לטיול בוקר, כי הגדול נשאר לישון מאוחר בגלל שכבר חופש (בדרך כלל הבקרים הם שלו), שאלתי אותו "נכון יולי חמודה שהיא הוציאה את בובי ואיפשרה לך להנות משינה בבוקר הראשון של החופש?" הוא לא ראה את זה בעצמו. אבל כשציינתי הוא הסכים וחייך. ללמד אותם לפרגן, לראות את הטוב, ולחכות בסבלנות לתוצאות (זה תהליך כמובן). שווה.

 

[לימונ דה]

לרפון = לפרגון

 

[טלה צפוני]

אהבתי.

 

[צחוק בלב]

את פשוט מדהימה בעיניי../images/Emo13.gif

כל כך יפה... מאמצת...אם כי אני בספק אם אוכל ליצור שיתוף פעולה מצידם.. אולי בגלל שהם קטנים יותר. ובכלל שיטת הכוכבים...קראתי פעם, שילד, אדם, כלב שמבקשים לחנך...לא משנה מי...אם נרצה שיעשה משהו, שינהג בדרך מסויימת...הוא צריך לדעת שייצא לו משהו מזה...איזושהיא תמורה. אבל עדיין שיטתך מדהימה

גם מילים יפות ופרגון הן תמורה... צריך רק ללמד אותם לראות את התמורה הזו מכיוון שהיא לא מוחשית.

 

[לימונ דה]

אם בשיטות רשמיות עסקינן

חש תאוריות רבות. אחרת מהן גורסת כי דוקא עצם קבלת פרס מלאכותי גורמת לאי הפנמה של ערכים. רק תוצאות טבעיות. זה דורש הרבה יותר סבלנות ואמון ביכולתם של הילדים להפנים ערכים. אבל אני מאמינה בזה. אפילו בדיונים על דיסוננס קוגנטיבי, הסוגיה הזו עולה. שווה לחפש חומר ולקרוא.

 

[לימונ דה]

חש = יש, אחרת = אחדות . אוףףףף

 

[jane34]

מצחיקולה....אני הפסקתי עם זה מהר

מכיוון שאצלי אין לו תחרות עם אף אחד מצאנו סבות ודברים אחרים לשפרלמשל,קימה בבוקר, התארגנות, התכוננות לביס, הכנת שעורים לבד, פעלות מעניינת(לנסות להרים לו את הטוסיק מהספה ולא לצפות בטלויזיה)...מצאתי את עצמי מרוששת ולקוחה VIP ברשתות-$, כפר השעשועים, צעצועון וכו..... בקצור זה עובד אבל הארנק מתרושש

 

[ערסlight]

כוכבים

השיטה הזאת היא אולי טובה להורה שרוצה שקט אבל יש בה מגרעות רבות. היא מפתחת תחרותיות [ומי שחושב שזה טוב... יבושם לו], ובעקבותיה תחושת כשלון, קנאה וכדומה. זה אומר כדבר תלוי בדבר וגם שבשביל לקבל צריך להיות "ראוי". הבכי של הבן שלך היה צריך לומר לך חד תלכתחילה שאת על דרך רעה. אם כבר, אפשר לתת מטרה שמחייבת שיתוף פעולה. יצירת תחושת שותפות וצוות. ולא נהדרת הלימונ דה שלנו?

 

[טלה צפוני]

אם ניקח..

בכי של ילד בתור אינדקציה לטוב או רע לא נראה לי שנגיע רחוק..

 

[ערסlight]

בדיוק להיפך

בכי של ילד קטן [שעוד לא ממש מקולקל] הוא האינדיקציה הטהורה ביותר. ילדים, לעולם[!] לא בוכים בלי סיבה.

 

[טלה צפוני]

נו ערסי

אפילו אני לא כל כך תמים ילד בן שנה וחצי הולך עם אימו ברחוב ורואה משהו שהוא רוצה..אמא מסרבת בכי זה דבר שבשיגרה ברגע כזה וזה לא אומר שצודקים הילדים מבוגרים (מקולקלים) משתמשים בבכי אם נראה להם שיעבוד לטובתם ילדים עדיין לא מבחינים או יודעים אם יעזור אז משתמשים די בקביעות סיבה תמיד יש. השאלה היא מוצדק או לא..

 

[ערסlight]

זה כבר קילקול

זה ילד שלמד כבר שבכי זה כלי. לדעתי, כל הורה קשוב יודע מהו מה.

 

[סביונית123]

אם ככה..

בכי לא מקולקל ...אורך החיים שלו זה בדיוק שעה וחצי... עובדת עם ילדים ופעוטות..רואה שכבר בגילאים קטנטנים..(חודשים) הם כבר עושים להורים בית ספר.... בכי זה לא תמיד אינדיקציה.

 

[d a n i e l s 5]

../images/Emo127.gif

 

[צחוק בלב]

בגלל שחשתי רע בעניין התחרותיות

העליתי את הנושא. התחלנו עם זה בשבת...ואיפשהו הרגיש לי לא טוב. מסכימה איתך שהתחרותיות רעה, מסכימה שבכי אינו מגיע סתם. מסכימה עם לימונדה הנפלאה.. פשוט לוקחת ממכם ומיישמת. לא מוצאת אפילו סיבה הכי קטנה להתחכם ולהתווכח איתכם. שמחה שהעלתי את השירשור הזה.. שמחה לדעת שלא סתם הרגשתי רע עם שיטת הכוכבים הזו. אתם נפלאים

 

[סביונית123]

דווקא חושבת שתחרותיות

בדברים טובים זה מעולה... תחרותיות במי עושה מעשים טובים יותר ..מה רע בזה.... שרק ירצו להוכיח תמיד שהם עושים רק טוב...