כוחן של מילים
כוחן של מילים קבוצה של צפרדעים שיחקה להנאתה בין עצי היער. לפתע נפלו שני צפרדעים לתוך בור עמוק. התגודדו כל הצפרדעים על פתח הבור כדי לראות כיצד ניתן לעזור לחבריהם שנפלו פנימה. כשראו כמה עמוק הבור וכמה תלולים קירותיו, אמרו לשני הצפרדעים שנפלו: "חבר´ה, אין סיכוי שתצאו מכאן בחיים. אתם נחשבים כבר למתים.. חבל לכם בכלל להתאמץ!" לצפרדעים שנפלו לא היה שום חשק לוותר על חייהם בכזאת קלות, והם החלו לנתר באוויר גבוה ככל שיכלו כדי לנסות ולהיחלץ משם. מפתח הבור המשיכו להגיע אליהם קריאות המרפות את ידיהם.. (ורגליהם..) "תפסיקו לנסות בכלל. זה כל כך עמוק, בחיים לא תצאו מכאן!!" לאחר מספר ניסיונות נפל - כשל כוחו של אחד הצפרדעים, הוא צנח על הקרקעית ומת.. הצפרדע השני לא התייאש והמשיך שוב ושוב, בכל כוחו, לנסות ולקפוץ החוצה. בסופו של דבר, ניתור גבוה אחד הנחית אותו על הקרקע, מחוץ לבור. חבריו הצפרדעים שפשפו עיניהם בתדהמה: "איך עשית את זה? מה, לא שמעת את הקריאות שלנו? אמרנו לך שאין סיכוי כי זה נורא עמוק!" . בשפת הסימנים הסביר להם הצפרדע הזה כי הוא חירש... הוא לא שמע מה אומרים לו, ובטעות פירש את קריאותיהם הנרגשות כמילות עידוד.. מוסר ההשכל ? א - חיים ומוות ביד הלשון.. מילה מעודדת למישהו שזקוק לה, יכולה להקפיץ אותו למעלה. ב - מישהו שכבר נמצא "למטה", קל מאד לקבור אותו לגמרי עם מילים מייאשות. לסתום עליו את הגולל.. למילים יש כוח אדיר, לכאן או לכאן. ובן אדם פיקח צריך ללמוד להשתמש בהן בחוכמה כדי לעזור לסביבתו..
כוחן של מילים קבוצה של צפרדעים שיחקה להנאתה בין עצי היער. לפתע נפלו שני צפרדעים לתוך בור עמוק. התגודדו כל הצפרדעים על פתח הבור כדי לראות כיצד ניתן לעזור לחבריהם שנפלו פנימה. כשראו כמה עמוק הבור וכמה תלולים קירותיו, אמרו לשני הצפרדעים שנפלו: "חבר´ה, אין סיכוי שתצאו מכאן בחיים. אתם נחשבים כבר למתים.. חבל לכם בכלל להתאמץ!" לצפרדעים שנפלו לא היה שום חשק לוותר על חייהם בכזאת קלות, והם החלו לנתר באוויר גבוה ככל שיכלו כדי לנסות ולהיחלץ משם. מפתח הבור המשיכו להגיע אליהם קריאות המרפות את ידיהם.. (ורגליהם..) "תפסיקו לנסות בכלל. זה כל כך עמוק, בחיים לא תצאו מכאן!!" לאחר מספר ניסיונות נפל - כשל כוחו של אחד הצפרדעים, הוא צנח על הקרקעית ומת.. הצפרדע השני לא התייאש והמשיך שוב ושוב, בכל כוחו, לנסות ולקפוץ החוצה. בסופו של דבר, ניתור גבוה אחד הנחית אותו על הקרקע, מחוץ לבור. חבריו הצפרדעים שפשפו עיניהם בתדהמה: "איך עשית את זה? מה, לא שמעת את הקריאות שלנו? אמרנו לך שאין סיכוי כי זה נורא עמוק!" . בשפת הסימנים הסביר להם הצפרדע הזה כי הוא חירש... הוא לא שמע מה אומרים לו, ובטעות פירש את קריאותיהם הנרגשות כמילות עידוד.. מוסר ההשכל ? א - חיים ומוות ביד הלשון.. מילה מעודדת למישהו שזקוק לה, יכולה להקפיץ אותו למעלה. ב - מישהו שכבר נמצא "למטה", קל מאד לקבור אותו לגמרי עם מילים מייאשות. לסתום עליו את הגולל.. למילים יש כוח אדיר, לכאן או לכאן. ובן אדם פיקח צריך ללמוד להשתמש בהן בחוכמה כדי לעזור לסביבתו..
