את זה הוא תירץ אחר כך
בוא תיקרא מה כתוב בוויקפדיה עליו הרב עמרם בלוי (נולד בירושלים בשנת 1894 ונפטר בשנת 1974), מנהיג ומייסד נטורי קרתא, ולמרות היותו אחיו של הרב משה בלוי, ממנהיגי אגודת ישראל, היה ממובילי המאבקים של היהדות החרדית בישראל. נודע בגישתו הבדלנית והתנגדותו חסרת הפשרות נגד הציונות ומדינת ישראל. הרב בלוי התפרסם בעקבות ההפגנות הסוערות שהוביל נגד חילולי שבת, ניתוחי מתים ועוד. נעצר פעמים רבות בידי משטרת ישראל, לעתים לתקופות ממושכות. ניהל מערכת הסברה בעלת הד נרחב בקרב הציבור החרדי נגד השתתפות בבחירות לכנסת והשתתפות במערכות השלטון, והתנגד לקבלת תקציבים לישיבות ותלמודי תורה ממשרדי הממשלה. היה מבין התומכים והמובילים את ההתנגדות ומורת הרוח של העדה החרדית מכיבוש השטחים על ידי צה"ל בשנת 1967 בטענה הלכתית של איסור התגרות באומות על ידי עם ישראל. בשנותיו המאוחרות, בשנת 1963, נקלע למאבק פנימי בקרב אנשי נטורי קרתא והעדה החרדית עקב נישואיו השניים, לגיורת בשנות השלושים לחייה, בשם רות בן דוד (מדליין פיריי), שהתפרסמה כמי שסייעה בשנת 1961, בהסתרתו ובהברחתו לחו"ל של הילד יוסלה שוחמכר. נישואיו הצפויים לגיורת היפה, קתולית לשעבר, עוררו התנגדות עזה אצל תלמידיו ובניו אשר ראו במעשה זה פחיתות כבוד למעמדו. רבני העדה החרדית התנגדו לנישואיו מסיבה נוספת, הלכתית, שאסור לאדם מבוגר לשאת אשה צעירה בגיל הפוריות, וכאדם בעל שיעור קומה החליטו להטיל עליו חרם חברתי, בעקבות כך נאלץ לעזוב את עיר הולדתו, ירושלים, ולהעתיק את מגוריו לתקופה מסוימת לעיר בני ברק.[1]