"כה ציפיתי"

[TEENAGER1]

"כה ציפיתי"../images/Emo79.gif

קודם כל רציתי לספר לכם שלפני כמה חודשים יצא דיסק מקסים של שירי רחל בשם "חצאי צבעים, חצאי קולות", הוציאו אותו שני חברה' צעירים ומוכשרים מאד העונים לשמות אהוד אטון ואוריאל הרמן. הייתי בהופעה הראשונה שלהם במוצ"ש האחרון, והיה פשוט מטורף. הם מוכשרים להפליא והשירים פשוט נהדרים. מומלץ (הדיסק נמצא בכל החנויות, ויש להם עוד הופעה בתמונע ב-3.2). מה שמעניין זה שחלק מהשירים שנכנסו לפרוייקט הם שירים שהולחנו בעבר, וכעת הוענקו להן גרסאות חדשות. אחד מהם הוא - וזו הסיבה לכל הפרסום הסמוי הזה מלכתחילה

- "כה ציפיתי". מאז שהתוודעתי ללחן ולביצוע הזה, חשבתי לא מעט על ההבדל בינו לבין הגרסא של אביתר, ומה שכל אחת מהן מעניקה לשיר. כאן אפשר לשמוע אותו (ועוד שיר יפהפה מהדיסק): http://www.myspace.com/shireyrachel מה דעתכם?

 

[Walk Two Moons]

קשה להגיד.

ראיתי שכתבת בסיקור שלך על ההופעה הזו שהביצוע הזה גרם לך להקשיב יותר למילות השיר, לי לעומת זאת הוא פחות-או-יותר חלף ליד האוזן. אמנם אני חושב שהלחן של אביתר לשיר הזה הוא נפילה רצינית, בנאלי וסתמי ביותר, אבל לו לפחות יש את הערך המוסף שהוא אנרגטי, מקפיץ ומשמח. הלחן של החבר'ה מהפרוייקט הזה הולך לכיוון המתבקש, שהופך את השיר לבלדת פסנתר שקטה עם שירה מלנכולית משהו ופשוט לא תפס אותי, גם בשמיעה השלישית. אם כבר, אני חושב הביצוע של אביתר משך אותי להקשיב למילים הרבה יותר. בקיצור, הביצוע הזה גרם לי להעריך קצת יותר את הלחן של אביתר, לא בגלל שהוא רע או משו, הוא פשוט לא 'עשה לי את זה'.

 

[adamc1]

לא קשור לכלום

וממש הדרך הפשוטה ... 'לעשות עצוב כמה שאפשר' זה מה שאני הרגשתי ובכל אופן אבישי לדעתי הלחן של אביתר, (ואם תזכור טוב, שנאתי אותו) דווקא מתאים הרבה יותר מעשיר את המילים , מה שנקרא לי מרגיש כאילו הוא מתעמת עם ה'עצב' שיש בטקסט ... לא רק מתעמת, ממש בועט בו.. וככה הטקסט עצמו נראה קצת פחות מיואש ועצוב (כמו בשיר הזה ששמענו עכשיו) ואפילו אולי נקודות אור קטנות יש בו ואולי אני סתם מברבר כי בא לי לשמוע כבר דיסק חדש של הגאון.

 

[השנייה מנצר האחמיות]

ממש הוצאת לי את המילים מהפה.

[ככה שאתה כנראה לא מברבר, כי אין מצב ששנינו מדברים שטויות]. בכל אופן, הלחן של אביתר כל כך מעצים את המילים - כי הוא כל כך ציפה ליום הזה, והוא כל כך אמור להיות שמח, אבל הוא כל כך לא... והאמת, אני לא יודעת מה דעתי על המנגינה האחרונה, אבל זה נותן לשיר פן שונה לגמרי. תמיד תפסתי את השיר הזה בתור שיר עם כן תקווה, אחרי הכל, עם איפשהוא שמחה... והרבה מזה בגלל הלחן. ברגע שהלחן הוא מלנכולי-משהו [באופן קצת מאולץ], זה מאבד. אבל היי, איזה מגניבים הם. ממש כל הכבוד על היוזמה

 

[השנייה מנצר האחמיות]

אהה!!

זה כמו הפרדוקס בספר שיריי. אם כבר רחל. [הייתי חייבת.]