אני מרגישה
שבאמת כמו במשפחה- לפעמים מרגישים חנוקים וזקוקים למרחב(זו אולי הסיבה שרבים לא משתתפים בפורום, גם כאשר הם כן מעינים בכתוב), לפעמים מרגישים צורך להיות מאוד מעורבים בכל, לפעמים נעלבים, ולעומת זאת לפעמים נהנים מתשומת לב,מתמיכה ומקבלת עצה טובה. לפעמים, מה שמקבלים מתאים וע"כ מתקבל באהבה ובשמחה, ולפעמים לא כל כך מתאים ואז מתקבל בדרכים שונות - בהבנה, למרות אי ההסכמה, בכעס, ואפילו בעוינות... בקיצור, יש לנו כאן בפורום שלנו הכל מכל. וכמו בחיים - אנחנו, כנראה, צריכים לאמן את עצמנו לסבלנות ולסובלנות. אני מאמינה שכל מי שנכנס לפורום "שלנו", עושה זאת מתוך כוונה טהורה לגמרי של רצון לשיתוף, להתחלקות, לקבל מידע ולתת לאחר ממה שיש לנו לתת - הקשבה, תמיכה, מידע. ברגע שנזכור זאת יהיה לנו קל יותר עם "התחלקויות" של אחדים מאתנו (כולל שלי, לצערי הרב). והלוואי ויהיה לנו שבוע טוב יותר בכל התחומים.