The Sensor
New member
כדי שאילה תקרא...
ביקשת שאראה אותך פה...ונראה לי שזה מתאים לפה ולא היכן שפירסמתי את זה. המודעות שבי: רוצה להמריא קצת למעלה.. אך המסגרת חונקת אותי. רוצה לחזור לאהוב,להיפתח,לתת את כולי... אך החשש סוגר אותי. רוצה לשנות את העולם... אך אני קטן מידי. אומרים שלכל אדם יש מישהו שמשלים אותו בזוגיות... היכן שלי? אומרים ששיגרה זה לא טוב לנשמה...ומה עם חוסר ודאות? אומרים שאנו העם הנבחר... ואנחנו הורגים את עצמנו. אני מפחד מאשה שלא יודעת מה היא רוצה מעצמה. אני שונא גברים מכים. אני שונא לקרוא אנשים שקופים... אבל רובנו כאלה, הולכים לפי קוד התנהגות שכל צופה מהצד יכול לפרש וללמוד. איך אפשר להתקיים בעולם שכל ענינו הוא רדיפה אחר ממון, מבלי להתאים את עצמך למרוץ? אתמול יצאתי לפאב בחיפה, הוא היה ריק, אנשים מפחדים לצאת מהבית,והמושג העולם שותק נכנס.למה אני צריך לפחד לצאת מהבית? מתי אנשים יבינו שכל הרג שהם עושים זה קטילת עולם קטן? אנחנו בעלי החיים הכי מוזרים שקיימים, אנחנו הורגים ממניעים פוליטיים, לא מצורך של רעב או תחרות. שום בעל חי לא מתנהג ככה. אז איך אנחנו אמורים לאהוב? כשמאוהבים, כל עולמך מרוכז בבתבן הזוג, וכמעט לא אכפת לך משום דבר אחר, אתה נותן את עצמך, את כל הדברים הקטנים שניתן לחלוק, ומקבל בחזרה, הנשמה מתרוקנת ומתמלאת מחדש.. מחזוריות..אולי זו המטרה של עצם קיומנו,אבל המאבק והדרך להגיע לזה כל כך קשה... שלפעמים אנשים מגלים שהם היו לבד כל חייהם, ושהם פיספסו משהו גדול בחייהם. איך אנשים מפנים זמן לעצמם כדי לתכנן כיצד להרוג? האם לזה הישות האלוהית התכוונה כשנתנה לנו להלך על האדמה? הכניסיני תחת כנפך כי לא ארצה לראות את זוועותינו. והיי לי אם ואחות לנפשי המודעת. יהי חיקך כן תפילותיי הנידחות. אומרים יש אהבה בעולם.. מה זאת בדיוק אהבה?
ביקשת שאראה אותך פה...ונראה לי שזה מתאים לפה ולא היכן שפירסמתי את זה. המודעות שבי: רוצה להמריא קצת למעלה.. אך המסגרת חונקת אותי. רוצה לחזור לאהוב,להיפתח,לתת את כולי... אך החשש סוגר אותי. רוצה לשנות את העולם... אך אני קטן מידי. אומרים שלכל אדם יש מישהו שמשלים אותו בזוגיות... היכן שלי? אומרים ששיגרה זה לא טוב לנשמה...ומה עם חוסר ודאות? אומרים שאנו העם הנבחר... ואנחנו הורגים את עצמנו. אני מפחד מאשה שלא יודעת מה היא רוצה מעצמה. אני שונא גברים מכים. אני שונא לקרוא אנשים שקופים... אבל רובנו כאלה, הולכים לפי קוד התנהגות שכל צופה מהצד יכול לפרש וללמוד. איך אפשר להתקיים בעולם שכל ענינו הוא רדיפה אחר ממון, מבלי להתאים את עצמך למרוץ? אתמול יצאתי לפאב בחיפה, הוא היה ריק, אנשים מפחדים לצאת מהבית,והמושג העולם שותק נכנס.למה אני צריך לפחד לצאת מהבית? מתי אנשים יבינו שכל הרג שהם עושים זה קטילת עולם קטן? אנחנו בעלי החיים הכי מוזרים שקיימים, אנחנו הורגים ממניעים פוליטיים, לא מצורך של רעב או תחרות. שום בעל חי לא מתנהג ככה. אז איך אנחנו אמורים לאהוב? כשמאוהבים, כל עולמך מרוכז בבתבן הזוג, וכמעט לא אכפת לך משום דבר אחר, אתה נותן את עצמך, את כל הדברים הקטנים שניתן לחלוק, ומקבל בחזרה, הנשמה מתרוקנת ומתמלאת מחדש.. מחזוריות..אולי זו המטרה של עצם קיומנו,אבל המאבק והדרך להגיע לזה כל כך קשה... שלפעמים אנשים מגלים שהם היו לבד כל חייהם, ושהם פיספסו משהו גדול בחייהם. איך אנשים מפנים זמן לעצמם כדי לתכנן כיצד להרוג? האם לזה הישות האלוהית התכוונה כשנתנה לנו להלך על האדמה? הכניסיני תחת כנפך כי לא ארצה לראות את זוועותינו. והיי לי אם ואחות לנפשי המודעת. יהי חיקך כן תפילותיי הנידחות. אומרים יש אהבה בעולם.. מה זאת בדיוק אהבה?
