למה להכניס ראש בריא למיטה חולה?
שימו לב, הודעה שמצאתי בפורום אחר. ההודעה עוסקת בתרופות פסיכו-אקטיביות למיניהן, כמו נוגדי-דיכאון, אבל גם בכדורי שינה. אשמח לדעת מה ישראל חושב על כך. ולהן ההודעה: ---------------------------------------------------------- ינואר, 2002 כיצד הביסה הפסיכיאטריה את המלחמה בנגע הסמים! למה הפסקתי לנהל בתי מרקחת ונטשתי את מקצוע הרוקחות? לאחר רכישת תואר ורשיון ברוקחות, ועשור של עבודה כרוקח במקביל לניהול מוצלח של 3 בתי מרקחת גדולים, החלטתי, לאחר מחשבה מעמיקה ומתוך שלמות אישית, לנטוש את המקצוע והענף, כדי שאוכל להימצא בעמדה הנכונה כדי לחשוף אמת שלא הייתה גלויה כל-כך מקודם. הנושא, כפי שהסברתי לאורך הדרך, היה העיוות הגדול שראיתי בכל הקשור לטיפול הנפוץ והמסוכן בסמים לבעיות הנפש של האזרח מן השורה, עיוות שיהיה זה עוול אם אשלים אתו. הידע שרכשתי מחייב אותי לנהוג באחריות כלפי אלה שנותנים אמון בי ובשותפי למקצועות הרפואה. סם פסיכיאטרי לכל מטרה! בעשור האחרון חל זינוק מרקיע שחקים בצריכת התרופות הפסיכיאטריות בעולם. מה שקרה הוא שאוכלוסייה של מאות מיליוני אנשים בעולם שלא היוו עד אז יעד של המערכת הפסיכיאטרית נכנסו לתוך הקטגוריה של חולים פסיכיאטריים מאז צאתם לשוק של ה"פרוזק" ויורשיו, שהבטיחו "לרפא" מצב רוח ירוד, והביאו המוני אנשים לביקורים חוזרים אצל הרופא, כיון שיכולתם להתמודד עם החיים, כמובן, ירדה עקב השימוש בתרופות אלה, ולכן הם נאלצו ונאלצים להמשיך ולצרוך סמים אלה, לעיתים בהפסקות, עד עצם היום הזה ולשנים רבות. הפסיכיאטריה נעזרת ברופאי המשפחה! לרופאי משפחה רבים יש בעיה! מגיעים אליהם אנשים רבים שיש להם בעיה נפשית, ולא גופנית, כגון: מתח, חרדה, דאגות, דכדוך, לחץ, פחדים, קושי להירדם, לעתים בכי מר עקב אובדן של אדם קרוב. רופאי המשפחה מעונינים לעזור לחולה, אולם הכלי היחיד שיש ברשותם הנו סמים! הם יודעים שהסמים מזיקים, אולם בהיעדר פתרונות אחרים וכן לאור לחץ של חולים רבים, הם רושמים אותם. נרשם לך סם? תתכונן לטיפול מ-מ-ו-ש-ך. סמים פסיכו-אקטיביים (סמים המשפיעים על הנפש) ניתן למצוא לא רק אצל סוחרי הסמים, אלא גם בבתי המרקחת, ובשפע. אלו הם סמים ברשיון. סמים שיוצרו במעבדות של חברות תרופות. הנזק העיקרי של כל סם הנו החמרה הדרגתית במצבו האישי של החולה. זה לא נראה כך בזמן הטיפול, שנראה כעוזר מאד לבעיה, אולם חומרים אלה משנים את מערכת העצבים, ועקב כך הם גורמים להתרגלות, סבילות או תלות בהם. לכן, טיפולים בסמים אלה אינם מסתיימים בדרך כלל לאחר מספר ימים אלא הם ניתנים לתקופות ממושכות יותר: חודשים, שנים, ולעיתים קרובות- לכל החיים. משמעות הדבר חמורה: אדם , עקב משבר זמני, מקבל המלצה רפואית לצרוך סם כזה, ובהמשך, לעיתים למשך שארית חייו, הוא נאלץ להמשיך לצרוך סמים אלו רק כדי לפצות על ההחמרה ההדרגתית שאותו "סם מרפא" גרם לו. דוגמה: כדורי שינה, מספיק לקחת אותם במשך חודש, ויכולת ההירדמות של החולה מתדרדרת פלאים. לפתע הוא אינו יכול לישון כלל. אם קודם סבל רק לעיתים מנדודי שינה, הרי שכעת מצבו החמיר בגלל פעילות ה"תרופה". מה יקרה, אם כן, לאחר שנה תמימה? דוגמה: אישה בת 24 קיבלה דיכאון בעקבות טראומת הלידה שעברה. היא טופלה בכדור כלשהו. לאחר כחצי שנה כשביקשה מהרופא להפסיק את הכדור, גילתה שהדבר גורם לה לרעידות בידיים. היא המשיכה עוד חצי שנה, ואז ניסתה שוב להפסיק. לאחר חודש, כאשר השפעת התרופה פגה, היא חשה שחייה אינם טובים מספיק בלעדי התרופה, וכעת היא לוקחת אותה כבר חמש שנים מאז המקרה. דוגמה נוספת: בחור בריא בן 18 שעבר השפלה על ידי מפקדו בטירונות, הגיע לקצין בריאות הנפש בצבא. זה הפנה אותו לפסיכיאטר הצבאי, אשר נתן לו כדור נגד דיכאון, ושיחרר אותו מן הצבא. היום, שלוש שנים לאחר המקרה, אותו בחור אינו מעוניין לרדת מן התרופות, והסיבה איננה אותו מאורע חד פעמי, אלא הנזק שגרמו התרופות למערכת העצבים שלו. מסוכן להפסיק את הטיפול! חשוב לציין שלאחר תקופה מסוימת של שימוש בתרופות אלה נוצר מצב שבו קיימת חובה לתת לאנשים אלו את הסמים הללו, כיון שמצבם בלעדיהם יהיה חמור ביותר, לעתים עד כדי אשפוז ממושך. הפסקה פתאומית של תרופות רבות עלולה לגרום אף להתכווצויות ואף להפרעות חשמליות בלב שמסכנות חיים. "פרוזק" יוצר תלות נפשית-עובדה בזכות הטענה המסוכנת שאין התרופות הללו ממכרות הצליח הציבור במדינות רבות ללכת שולל ולקבל בזרועות פתוחות את התכשירים הללו. הדבר דומה לטענה האווילית שתכשירים מרגיעים מצמחים אינם מזיקים כיון שהם "טבעיים". הלא חומרי הגלם להכנת תרופות רבות עדיין מופקים מצמחים. חשוב להבין את ההבדל שבין סבילות לבין תלות. סבילות היא התופעה שבעקבותיה יש צורך להגדיל את כמות התרופה כדי להשיג את אותה תוצאה לאחר שימוש חוזר, וייתכן שלגבי חלק מהתכשירים החדשים הסבילות אכן נמוכה. לגבי תלות, יש להבחין בין תלות גופנית לתלות נפשית. תלות גופנית מתבטאת בתופעות גופניות כגון כאבים חזקים, רעידות והתכווצויות עם הפסקת השימוש. תלות נפשית לעומת זאת קיימת גם בסיגריות. היא קרובה יותר למושג "הרגל". ידוע לכל, שאנשים רבים מעדיפים, לעיתים, לוותר אף על ארוחה, ובלבד שייתנו להם לעשן סיגריה. גם לחשיש ולמריחואנה ישנה התרגלות נפשית, ונזקם לתפקודו השכלי והנפשי של האדם בכל הקשור לתא המשפחתי, ללימודים או למקום העבודה ידוע לכל. נזק זה מעמיד בסכנה כל חברה, שתאפשר להם ולסמים אחרים שיוצרים תלות כזו להיות מופצים בה בחופשיות. אגב, ישנן היום תרופות נוגדות דיכאון שניתנות, לכאורה, כדי להיגמל מעישון סיגריות, אולם מדובר כאן ב החלפה של תלות אחת בתלות אחרת. הפרוזאק ממכר? להלן ציטוט מתוך כתבה שהתפרסמה במעריב 30.4.2001: סכנה: התמכרות לפרוזאק ארגון הבריאות העולמי מזהיר: פרוזאק, תרופת הפלא נגד דיכאון, עלולה להיות ממכרת. ראש היחידה האחראית על ניתור תופעות לוואי לתרופות באירגון, פרופסור ראלף אדוארדס, מתריע כי פרוזאק ותרופות פסיכיאטריות דומות "נצרכות במינונים גבוהים מדי. משתמשים מהן לבעיות פסיכיאטריות זוטרות, ואנשים רבים מפתחים בעיית התמכרות. לוס אנג´לס טיימס, מיוחד למעריב. הפרעות נפשיות "חדשות"-שווקים חדשים הפסיכיאטריה מגדירה הפרעות חדשות, ומגיעה לקהלי יעד נוספים. היא אינה מקטינה את כמות האנשים החולים, ורק מתפשטת עמוק יותר לתוך החברה. "גמילה" מעישון הוזכרה כבר. גם הפרעת קשב וריכוז היא דוגמה טובה לכך. הריטלין לדוגמה, הנו סם מסוכן לפי הגדרתו בחוק. היום כ12%- מהתלמידים בארץ צורכים אותו. אם תיקחו בחשבון שאמהות רבות מסרבות לתת אותו לילדיהן, נשאלת השאלה לכמה תלמידים מציעים אותו. 25%? זה אומר שאחד מכל ארבעה תלמידים הוא קורבן אפשרי של תעשיית התרופות בשם עוד תווית שהודבקה לתלמידים. אם יש מום ש25% מהילדים סובלים ממנו, אולי אין הוא מום כלל? "מלחמה בסמים", האמנם? החברה שלנו נלחמת בסמים, ומשקיעה תקציבי ענק במניעה ובאכיפה של איסור השימוש בסמים דרך מערכת החינוך, המשטרה, בתי המשפט ובתי הכלא, ודרך ה"רשות למלחמה בסמים" הנתונה לאחריותו של משרד ראש הממשלה, אולם במקביל פועלת באין מפריע "רפואת" הנפש שיש לה זכויות יתר בהפצת סמים בחברה, ואשר נהנית מתמיכה ממשלתית נדיבה. "שיטה" רווחת זו עושה שימוש קלוקל ולא זהיר מספיק בסמים חוקיים, תחת הרושם המוטעה שמקבל החולה, שמרפאים אותו, ושזהו טיפול לגיטימי. ידוע לכל שסמים אינם מרפאים מחלות נפש. במקרה הטוב הם מתחזקים אנשים באופן שיוכלו לתפקד, אולם הם מחמירים את מצבם האמיתי. אין רופא שלא יסכים עם עובדה כאובה זו. תרמילאים, שניזוקים מסמים שצרכו בטיוליהם, גם הם "מטופלים" בסמים, וגם שם ניתן לגלות מקרים רבים, שבהם אותו צעיר נאלץ להיות מתוחזק על ידי סמים תחליפיים אלה לשנים רבות. רופאים רבים השלימו עם הרעיון שאנשים יטופלו באופן חופשי בסמים. הרעיון הזה אינו לגיטימי יותר מן הרעיון שהנוער שלנו יצרוך סמים. סמים פסיכו-אקטיביים לוקחים מן האדם את התחושות וההנאות שלו, שהן הסיבות היחידות שיש לו לחיות, וזו הסיבה שאנו נלחמים בהם מלחמת חרמה. הגוף אינו יודע להבדיל בין סם חוקי לסם רחוב. שניהם הורסים אותו. לאורך השנים קיבלתי פניות רבות מאנשים רבים שציפו לקבל פתרון לבעייתם ומצאו לאחר שנים, שהפסקת הטיפול הכרוני תהווה בעיה עבורם.
