אם היית שלי הייתי אוהבת אותך עד יום מותי רק בשבילך אתן את הנשמה אחבק אותך כדי שלא תבוא עליך החשכה כדי שיאיר לך האור, כדי שלא יהיה לך עצוב, אם היית שלי היינו כמו נסיך ונסיכה אני הנסיכה ומי אתה?
נצלול לתוך הרי געש ולא נשרף , נעפיל לפיסגת ההימליה ולא ניפול , נעוף בשטיח מעל לאזורים מוכי רעב ובכוח אהבתנו נצמיח שם כל טוב . בארמון שלנו לא יחסר לנו דבר ; יהיה לנו אגם ברבורים והמון ילדים , אכתוב שירים על העומק בעינייך והוא ירפא אותי בעיתות קשות . _________________________________ אשמח להמשיך לפתח את הפנטסיה הזו . זה משעשע !
ואם תהיה עצוב ויזלגו לך הדמעות אקרין לך לראש מחשבות טובות אביא לך ממחטה וכוס מיים רק כדי שלא תהיה עצוב ותשמח פי שתיים ואז כשתשמח נקים לנו ארמון משלנו אני ואתה.. הנסיך שלי וגם כמובן הילדים. וביוך ואהבה כאן מסתיימת לה השירה. להתראות אתי.
בימינו אין נסיכים ואם יש אז הם מעורבים בפרשיות רכילותיות . זה לא אומר זהם אנשים לא טובים , אך החיים שלהם קשים . עשו גם סרט על הנסיך צ´ארלס וממנו אני שואב את דבריי . ברור לי שהשיר שלך הוא על אהבה כמו באגדות ולפיכך את מתכוונת לתחושה שיש לנו בבטן כשאנחנו מזדהים עם הדרמה והרומנטיקה של הנסיכים והנסיכות של פעם שחיו בטירות וכו ´ . זה מאוד יפה לדעתי לכתוב על אהבה נצחית , על חיבוקים ועל אור . הלוואי שתצליחי ! מהנסיך .