כבר 3 שנים

[shirilli]

כבר 3 שנים

היי לכולם,
אני בת 32 ו3 שנים אחרי גירושים, ללא ילדים.
כבר 3 שנים שאני לא מצליחה להתקדם הלאה.. לא מצליחה להחזיק שום קשר.. דיכאון שלא נגמר ובדידות נוראית. כל החברים יתחתנו בזמן הזה, נולדו להם ילדים.. ואני מאחור עדיין תקועה אי-שם בגיל 22 (שהכרתי את האקס והייתי אבודה לגמריי).
אז נכון שזה נשמע שכל החיים לפניי ואני צעירה (או לא מבוגרת כ"כ) אבל התחושה שהמשבר לא חולף.. אני עובדת ומתקדמת אבל זוגיות זה משהו שנעלם מהעולם שלי.. פחד להיקשר, אי יכולת להיקשר ובדידות שמחכה לי בבית בסוף כל יום (דיי התרגלתי אליה).
אני מכירה המון בחורים אבל פשוט כלום לא קורה.. אני לא מצליחה למצוא עניין הם לא מוצאים בי.. אולי משהו שאני מקרינה ואולי הדיכאון שמקרין בעוצמה גבוהה כבר אחרי הרבה זמן.
מפחדת שאשאר לבד ושלא אצליח לצאת מהמבוך.

מה עושים? איך יוצאים מהכדור שלג הזה..?
אשמח ממש לעצות חכמות, בטוחה שהתחושות שלי הן לא רק שלי... רק שאני תקועה (פאקינג 3 שנים).

תודה ושבת שמחה

 

[האהבה היא פרח]

א. את ממש צעירה לדעתי

ב. לפחות ממני, בעצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך זה ללכת לשיחות אצל פסיכולוג/ית מבוגר/ת ממך בהרבה.
יש דרך קופות החולים. זה לא יקר כמו פעם, במיוחד אם יש לך ביטוח משלים מסוג כלשהו.
או בחינם דרך מרכזי בריאו הנפש בערים השונות - אבל שם זמן ההמתנה רב וחבל על הזמן.
לדעתי 3 שנים זה זמן רב מדי להיות תקועה.
&nbsp
&nbsp
אולי לאנשים אחרים פה יהיו רעיונות אחרים.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
בהצלחה בכל אופן

 

[אם כבר אז שיהיה]

אני ממליצה לך מנסיון לקרוא ספרים בנושא מערכות יחסים

וגם לחפש סדנאות זוגיות. ממליצה בחום על סדנאות כדי שתפגשי עוד בחורות במצבך.
בין לבין, טפלי בעצמך, בטח בדיכאון כי אישה מדוכאת זה לא בריא לך, ובטח לא מושך. תעשי מה שאת יכולה בשביל עצמך, לקדם את עצמך ולצאת ממעגל היאוש גם בלי בן זוג.
ואף פעם לא להתייאש!