כבר עשר פעמים

כבר עשר פעמים

מנסה לשלוח ונאדהההההה ס'מאק הפרדס הזה חלפה שנה ואנחנו כאן חושבת שיצרנו לנו כאן בית חם צחקנו , בכינו , השתטנו תרמנו , נתרמנו למדנו על אחרים ועלינו חושבת שגם אולי קצת השתננו הרבה פעמים אנשים שאינם מחוברחם לאינטרנט או מחוברים אבל לא נכנסים לפורומים שואלים אותי מה? מה יש שם? זה כל כך לא אמיתי מי צריך את זה וכל ההודעה הזאת למה? חשבתי שאולי לכבוד יום ההולדת שלנו נעשה לנו חשבון נפש קטן כולנו יחד ונשתף למה בחרנו בדרך תקשורת שכזו ובכלל איפה היינו אז לפני שנה ואיפה אנחנו היום?
 
את ספרת עד 10? ../images/Emo3.gif

ועכשו ולפני 12 חודשים...
(זה הולך להיות משעמם... זהירות)
אז הכל התחיל לפני שנה הייתי אחרי חודשיים של צ'יטוטים שלמדתי בכלל מה זה צ'ט ממש במקריות, ונורא התעייפתי מזה עד שגיליתי שיש דבר כזה פורום ... הייתי במצב שיט של ממש בדיוק ניתקתי קשר שהיה די ארוך פרק שני אחרי הגירושין, נאלצתי לעבור דירה ולגור זמנית אצל בת משפחה (והנה הגעתי לפינה החמה שלי היום ואני גאה בה), בלילות ישבתי שאפילו לא בפינתי שלי ולא מצאתי את עצמי ואז התחלתי עם פורום משפחות חד הוריות ופורום גרושים גרושות, כשראיתי את הפרסום על פתיחת הפורום היקר הזה כמעט שנעלמתי משם לחלוטין לתקופות מסויימות, כאן מצאתי בעצם את כל השלושה יחד מצאתי אנשים מקסימים חמים תומכים לפעמים גם לא הסכימו איתי אין ספק גם אני לא תמיד מסכימה עם אחרים זה ברור, אבל תמיד תמיד ידעתי שזה ה בית שבזמן שהכל היה לי אפור שלא חייתי כמעט כאן הרגשתי שאני בבית עם כולם, פתאום גיליתי שיש אנשים מקסימים שיש חיים ויש תקוות. ההבדל בין ממתינה ל מוצאת אותך הוא גדול ועד אשר הגעתי ל מזל היחידה , בעצם חזרתי להיות אני מה שאני ואני שמחה על הדרך ועל כל מה שעברתי גם כאן גם בפורום השכן ובכל רגע, למדתי לספור יותר מעשר למדתי לעצור לפני ששולחת, למדתי לשתוק גם אם זה בשביל אחרים, למדתי במיוחד על עצמי והכי הכי להיות שלמה עם מעשיי עם דרכיי ועם עצמי בעיקר, לאהוב כל אחד גם עם הוא אחר והכי חשוב לאהוב את עצמי באמת. אוהבת אותך ניצת אוהבת את כל האנשים בפורום המקסים והאיכותי הזה אוהבת להיות כאן גם אם לא כותבת קוראת ודואגת
 
מי אמר משעמם ולא קיבל ../images/Emo88.gif

ריגשת אותי באמת!!!! ואני חייבת לומר שיש הבדל ע נ ק באמת בין ממתינה , שהיתה מרירה , שידרה חוסר אמון מוחלט בגברים , כל דבר שנאמר בפורום ישר לקחה ללב ונעלבה באופן אישי בלי שום סיבה (ג'ינג'ית קראתי לה
) אחר כך הגיעה מוצאת אותך , מרוככת יותר , כבר מאמינה שיש גם גברים אחרים מאלה שבהם נתקלה. היא כבר התחילה לצאת מהבית וגם מדי פעם מצאה אותך או אחר ואחרי פרדה מדי פעם עוד חזרה טיפה לחוסר אמונה. ואז, אז הגיעה מזל היחידה עם הרגליים על הקרקע שפתחה את ליבה והתנסתה שוב באהבה . מזל שיודעת שגם אם היא נגמרה האהבה זה בסדר ואינה מרירה. מזל שלמדה לקחת מכל קשר את מה שהיה צריך לתת לה ולהמשיך הלאה עם אופטימיות ותקווה גדולה. מזל שלא קופצת מכל שטות. מזל הרבה יותר שלמה ורואים ,רואים שהיא למדה לאהוב את עצמה . מזליקה אני חייבת לומר לך , אם יש מישהו/י שעשה כאן שינוי וצמח למעלה (ובודאי שיש , כולנו צמחנו) את היא הזוכה , נראה שאת עשית את הקפיצה הכי גדולה ואת יודעת מה? זו רק ההתחלה מחבקת אותך עם המון אהבה
 
../images/Emo9.gif וואו איך ריגשת אותי עכשו ../images/Emo51.gif

תודה ניצת תודה על המילים ובכלל על מה שאת, אכן שינוי שאפשר לראות רק עכשו במיוחד כשזה אתה עצמך הכי קשה, ואם לא הייתי בטוחה עכשו ממש אני שמחה שרואים את זה גם משם ולא רק מכאן. (ואיזה ג'ינג'ית הייתי כאילו ההורמונים לא עוזבים אותי לעולם..
אבל תאמיני לי שאפילו אני לא יכולה לשפוט אותי מאיך שהייתי שם שם באותה הדייסה שבישלתי לעצמי.. אבל יצאתי משם וגם בזכותך ובזכותכם). תודה מתוקה ותודה לכל החברים שהיו תמיד איתי
 

ophra

New member
זה משעמם????? ../images/Emo12.gif

לכי תקראי את התגובה שלי ותביני קישקושים מה הם...
ובאמת מזליקה מרגש לקרוא אותך לראות את השינוי במילים בסגנון בשקט הנפשי אל תעצרי!!
עפ
 

ophra

New member
שלחת אותנו לעשות שיעורי-בית ../images/Emo8.gif

אז הלכתי! כמו תלמידה צייתנית
חיפשתי את ההודעה הראשונה שלי כאן מצאתי אותה ב-6.6 (כמו אלטמן הקטן....
) זה אומר שבערך 3 חודשים אחרי הפתיחה הגעתי... זוכרת איך הרגשתי זרה, חדשה, אפילו קצת חסרת בטחון רציתי להשתייך דווקא לכאן יותר ממקומות אחרים לקח זמן - והצליח לי... לא?
גם אני הגעתי לכאן כמעט במקרה אחרי חודשים אחרים של התמכרות לאינטרנט כמעט בכל צורה אפשרית (צ'טים, אודיגו, איי-סי-קיו, סתם שיטוטים, מה לא...
) אחרי גמילה שכפיתי על עצמי לאיזה זמן כדי להכניס דברים לפרופורציות חזרתי להסתובב במרחב הוירטואלי ממקום מעט יותר שפוי. חיפשתי סביבה שתתן לי תחושה של הזדהות ושייכות גם אני התחלתי בפורומים שכנים בפרדס ואחרי זמן מה מצאתי את עצמי כאן גם מקומות ש"פזלתי" אליהם במהלך התקופה לא נתנו לי את מה שהמקום הזה נתן וממשיך לתת לי עד היום גם אם במינונים נמוכים מעט יותר. ובעניין השם (הדיון עם מזליקה הזכיר לי...
) זוכרת שכשנכנסתי לראשונה לפורומים אמרתי לעצמי: "הפעם בלי ניקים. בלי הסתתרות. תהיי את!" עם זאת, לראות את השם שלי רשום באותיות קידוש לבנה בראש כל הודעה, השתפכות או גילוי לב, היה נראה לי מעט קשה מדי... כך בחרתי באנגלית: זה אני, לגמרי אני, אבל לא באופן בוטה מדי
ולכל המקטרגים רוצה להוסיף ולהגיד: פה זה הכי אמיתי שיש!! זה יותר טוב לפעמים מטיפול פסיכולוגי (אם כי לא בהכרח צריך לבוא במקום...
) זה נמצא כאן תמיד. תומך ומקשיב זה פותח אפיקי מחשבה חדשים שלא הייתי מגיעה אליהם לבד זה שער להביע הרהורים, רעיונות, תחושות ומחשבות שעצם הכתיבה שלהם לעתים מפשטת את הדילמה ועוזרת להגיע לפתרון או מחשבה צלולה ואם זה לא אמיתי - אני לא יודעת מה כן!! ולך מינהלת יקרה, אין לי מילים. אבל את זה את יודעת כבר, נכון?
עפ
(חובבת סיכומי ביניים)
 

רות 2

New member
../images/Emo60.gifזה מה היתי ..ואופו היתי...

כשי נכנסתי לראשונה..... היום האיקון הזה מממש לא מתאים.... פשוט לא מתאים....!!!!!!!!!!!!!!!! שמחה להיות חלק..להרגיש חלק
 
עפ את יודעת מה מצחיק

שכמעט רציתי לכנות אותך הפסיכולוגית וממש ככה, יש בך את החכמה למרות כל השאלות את יודעת את התשובות היפות ביותר, את מתנסחת בצורה מדהימה, את לבבית ומקסימה.
 
|4u../images/Emo6.gifממש לא

אני דוקא חושבת שאתה מטופח להפליא מכל הבחינות אדם חם חכם מקסים יודע בדיוק מי הוא.. אבל כשיגיע הזמן או שתגיע הנכונה אתה תקטוף אותה אל גנך בשמחה וזה יהיה רק בהצלחה.
 
גירית אותי עכשיו

לחזור בזמן ל - 6.6 לקרוא מה היה שם וחוצמזה אחלה תלמידה את
|ניצת מרכיבה את משקפי המורה|
 
את ההודעה הראשונה שלי...

מחקת,,,ואין לי מה להוסיף,,,על כך. ולפני שאת זורקת עלי כפכף, בבקשה לזכור, שהיתה זו את, שהתחלת. כבר אז היתי קשה, לא נראה לי שהשתנה לו הרבה...
 
השתנו הרבה שמות

יפים לך אוהבת את המשחק שלך אתה נהנה אנחנו נהנים... השתנת ועוד איך פעם כתבת מילה אחר כל משפט פעם רק כתבת מילים עכשו אתה כותב אותן ברגש למדת להוציא ואתה יכל יותר אוהבים אותך
 
אינטרלוד תבוא פה רגע

מחקתי
? ואוו מעניין מה היה שם ועוד אני התחלתי
זה שאתה קשה ,זה נכון וגם לא השתנה הרבה אבל אתה קשה איתך איש לא מפרגן לעצמך אולי נסגור על
במקום כפכף? (פשוט חיבוק נראה לי דביק מדי
) | ניצת שתמיד אהבה את הילדים הכי קשים בכיתה |
 
למעלה