כבר נמאס לי

כבר נמאס לי

את האמת שזה כבר עבר כל גבול, די, נמאס, נשבר לי, אין לי כבר כח להמשיך, נכשלתי, לא מסוגל להצליח, חשבתי שאפשר להשתנות, טעיתי, אני חוזר על אותן טעויות. שתקתי, ישבתי ושתקתי, אף אחד לא שם לב בכלל, רק ישבתי והסתכלתי, ניסיתי להבין אם יש בכלל מישהו שמכיר אותי, אם יש מישהו שבכלל רואה שמשהו לא בסדר, אז היתה, אבל גם זה ממש בקטנה, למה אני שקט, שאלת, כזה אני, עניתי אמרת שזה הרבה יותר מהרגיל, צדקת, הלכת, ביקשת שאתקשר לספר, התקשרתי, אך היית עסוקה וביקשת לחזור אליי, זה כמובן לא קרה, יש דברים חשובים ממני, אין לי כח להמשיך יותר, אין לי כח לנסות, נגמר לי כבר מהכל, לא יודע מה לעשות.
 

ע ו פ ר ה

New member
../images/Emo24.gifבוקר טוב

"שברו את הכלים ולא משחקים" = זה בדיוק מה שאתה מתאר ולכן אני שולחת לך חיבוק. לא הבנתי מדבריך איפה נכשלת אבל רציתי לומר לך שהרגשת כישלון יכולה להוביל לשני מקומות: מקום אחד הוא לשבת ולרחם על עצמנו (אני לא פוסלת את המקום הזה ולפעמים צריך להיות בו עד הסוף ובלי שיפוט) ומקום שני הוא לקום ולעשות משהו אחר, כדי לצאת מהמקום הזה. אני חושבת שאם לא מוותרים על המקום הראשון ומוכנים לחוות אותו עד הסוף המעבר למקום השני יהיה עוצמתי יותר. ב - NLP אומרים שאין כישלון אלא מקום למשוב. כלומר אם אתה חווה כישלון זה המקום לקחת אותו לשינוי, והוא בעצם אינו כישלון אלא משהו ללמוד ממנו. מקווה שתצא מהבאסה במהרה. בכל מקרה אם תרצה חיזוקים אז הגעת למקום הנכון, כי האנשים בפורום הזה נפלאים, תומכים ומחבקים וכולנו נשמח לעודד ולתמוך. באהבה עופרה מנחה בדמיון מודרך, NLP, פרחי באך וביורוגונומי
 
נשברו הכלים

היי עופרה, נכון, כישלונות אפשר לקחת לשני הכיוונים שציינת, האחד לקבל ולנסות לתקן, השני לוותר ולהודות בכישלון, משום מה יש לי הקבלה דווקא מהיום, מדינת ישראל נכשלה בקיץ, אך מה דורש הציבור? התפטרות, לא ניסיון לתקן, ונחזור לענייני הרבה זמן ניסיתי להיות חיובי, ללכת למרות הכל ולמרות שקשה ולנסות לשנות, לצערי, לא הצלחתי. בדיוק בשלב הזה הגעתי לכאן, אחרי שכבר אפסו לי הכוחות לשנות ולנסות, יכול להיות שזאת הרגשה רגעית שתחלוף, יכול להיות שלא, יכול להיות שזה ילך ויחזור או יכול להיות שאני אצליח כבר בניסיון הבא, אבל כרגע במצב הזה פשוט אין לי כבר כח. נמאס, נכשלתי, לא מרצון להיכשל, אלא פשוט ככה, נכשלתי, יש דברים שאני יותר חזק בהם, אבל נכון לנקודת הזמן הזאת, הם שוליים לחלוטין וחסרי משמעות. תודה על התגובה.
 

ע ו פ ר ה

New member
אני מציעה לך

לקחת את הדברים השוליים וחסרי המשמעות שבהם אתה חזק ולהתחבר אליהם. דרכם תוכל לקבל כוח להמשיך הלאה. מנסיון החיים שלי למדתי שהגלגל מסתובב ופעם למעלה ופעם למטה. ככל שאנחנו צומחים וגדלים יש לנו יותר כלים ומכות שפעם מאוד צרבו היום פחות צורבות או שפשוט כבר אין מכות כאלה. לא מפחיד אותי להיות בתוך הבאסה - היו לי ימים שרציתי למות בגלל כישלון במשהו. הייתי שם עם כל הרצון. בכיתי וישנתי במשך שלושה ימים שלמים. היום אני יודעת ששום דבר בעולם לא יגרום לי לרצות למות. הרצון שלי לחיות מאוד חזק. היום אני גם יודעת שהרצון שלי לחיות מתוך שמחה ואהבה כל כך חזק שהוא מנצח. ואם יש ימים שנמוך לי קצת אני פותחת את הלב ומשתפת וזה מאוד עוזר. גם אנשי הפורום הזה עזרו לי לא פעם. אז שיהיה לך בהצלחה בכל מה שתבחר לעשות. ותזכור: מה שלא הורג אותנו מכשל אותנו. באהבה עופרה מנחה בדמיון מודרך, NLP, פרחי באך וביורוגונומי
 
היי לך../images/Emo13.gif

זה קל לבוא ולומר די נמאס לי מהכל, אני כבר לא יוצלח, אין לי כוח, ונכשלתי. לא נכשלת, פשוט ניסית ולא הלך כפי שרצית. אז פשוט קמים ומתחילים מהתחלה, בחיים אם לא טועים לא לומדים להתמודד. אתה צריך להיות אופטימי, לקום בבוקר עם חיוך גדול ולומר, היום יהיה לי יום מקסים, יש לי הרגשה שמשהו טוב הולך לקרות. להיות זקוף, ולא לקום כבר עם הרגשה שכול העולם נגדך ואין כבר טועלת להמשיך. היא לא הקשיבה, היו לה דברים יותר חשובים ממך? לא צריך, ממשיכים הלאה, בהרגשה שמגיע לך הרבה יותר, אני מנסה, נותן, מעניק, גם לי מגיע חזרה. קודם כל אתה עצמך, לא מתבייש, אומר כל מה שיש לי לומר, לא מושפע מאחרים אלא רק מה שטוב לי, יש לי מטרה אני אעשה הכל על מנת להגשימה אבל קודם כל בהרגשה טובה שאני יכול ומסוגל. אחרים לא צריכים לראות שמשהו לא בסדר, אלא להראות שאני בסדר גמור, משתלב עם כולם, טוב לי עם עצמי. תמיד להרגיש חיובי, לחפש כיוונים חיוביים, מה אני רוצה מעצמי, מה יעשה לי טוב, מה אני מסוגל לעשות כדי שלא אכשל בו, וכך הלאה. לא לראות הכל שלילי, לא היה טוב אז ממשיכים הלאה, מתמודדים.
 
לא קל

רחל, אם היית מכירה אותי, כנראה שהיית כותבת אחרת, אבל דווקא בגלל האנונימיות אני כאן, לא היה קל לומר שנמאס לי, להודות שאני נכשלתי ושאבד לי כבר הכח. לצערי, זאת האמת, ניסיתי, התעקשתי, אבל נכשלתי. להתחיל מהתחלה, גם זה כבר היה, בדרגות שונות בתקופות שונות, לפעמים עם החלטה לנסות ולשנות, ולפעמים עם שינוי מקום ואווירה. איך אני יכול לקום בבוקר עם חיוך גדול? כל מה שאני עושה יוצא הפוך. איך אני יכול להגיד שיהיה לי יום מקסים? מכולם אשקר לעצמי? אני לא חושב שאף אחד נגדי, אבל גם לא רבים האנשים שלטובתי, לרובם אני כמו אוויר, פשוט נמצא ולא יותר מזה. מי שדיברתי עליה היא החברה הטובה ביותר שלי, אין לי מילים רעות להגיד עליה, אגב היא לא שכחה, היא פשוט איחרה, אבל גם היא לעיתים שלא בכוונה פוגעת בי. מה שכן קל להגיד זה שאני לא אושפע מאחרים אבל מה לעשות, לא כך הדברים בעולם, אם מישהו מעליב, זה פוגע, אם חבר מתעלם, זה פוגע, אם אף אחד לא שם לב, זה פוגע. אדם לא יכול לבדו. מה אני רוצה מעצמי זה ברור, אבל לבד אני לא אוכל להשיג זאת לעולם. גם לך תודה על התגובה
 
עדכון קטן

זה נכון שנמאס לי, נכון שאני לא בדיוק איפה שציפיתי בלשון המעטה, הכח די נגמר ולא נראה שהצלחתי, אבל על דבר אחד אני צריך להגיד תודה כל החיים, הידידה הכי טובה שלי, גם כשאני חושב שהיא לא מבינה, גם שאני נפגע ממנה, לוקח קצת זמן ואני מגלה שפשוט טעיתי, שיש לי מתנה כל כך גדולה, שיצא לי להכיר את האדם הנפלא הזה. אין כמוה ולא תהייה, תודה רבה לך ידידה הכי נפלאה בעולם, בחיים לא אוכל להחזיר לך את מה שאת נותנת לי. אולי בעלך זכה בך בגדול אבל לי מספיק החלק שלי, את האדם הטוב בעולם, ואני אודה כל חיי שיצא לי ללוות את חייך.
 
למעלה