כבר לא משחק ילדים ...

[oshiko]

כבר לא משחק ילדים ...

הבחור, שיחיה ויהיה לנו בריא, הגיע אתמול בערב. חוזר בששי ליחידה. נראה סוער מעט ומלא אדרנלין, וגם פתוח יותר לספר על מה שעובר, שכנראה אי אפשר יותר להכיל ב"סבבה". קיבלתי ממנו מושג על מה שעומד מאחורי הכותרות של "כח צה"ל פועל ב ..." או "כח צה"ל עצר שני מבוקשים ב ...". הצוות הצעיר של הבן מתחיל להשתלב יותר ויותר בפעילות ובהווי היחידה, ואני מתחיל להבין איך העניינים עובדים. באופן טבעי אני דרוך יותר לכותרות מהסוג הזה. הידיעה על חייל מגלן תפסה אותי במכונית בדרך לעבודה. הלב ניתר. קוהלת אמר "יוסיף דעת יוסיף מכאוב". אחד מגדולי החסידות, הרבי מקוצק, אמר על כך "ואף על פי כן - יוסיף דעת". ואני חי בין שתי האמיתות האלה, יודע שככל שאדע יותר אדאג יותר, אבל אינני יכול למנוע את עצמי מלדעת.

 

[סמדר בנ]

רק שישמור על עצמו

מישהו אמר שהסיבה שהצבא שלנו בנוי על אנשים כ"כ צעירים היא שרק הם מסוגלים להסתכן כפי שהם עושים. ככל שאתה מתבגר אתה כנראה יותר מפחד ונעשה שקול יותר. תגיד לבן שלך שלא יהיה גיבור... ואתה יכול כנראה להתחיל להשתמש בכל ה-

שהציעו כאן. העימות קיבל בשבוע האחרון תפנית מדאיגה וליבי עם כל ההורים לחיילים שנמצאים בחזית האימות. תחזיקו מעמד ושהילדים יחזרו הביתה בשלום.

 

[oshiko]

לגבי להיות גיבור - יצא לנו לנתח קצת

כמו שאמרתי, הבן היה פתוח מעבר לדיווחים הקצרים והיבשים שאפיינו אותו עד עכשיו. בהקשר של הפעילות האחרונה, שהיא טבילת האש שלו, הוא הזכיר סיטואציה מסויימת. קצת הפריע לו שזה נראה כמו התקפלות. אמרתי לו שלדעתי מי שהחליט על ה"התקפלות" עשה החלטה בוגרת ושקולה; היעד העיקרי הושג, ואין טעם לקחת סיכונים מיותרים בגלל שיקול משני מאד של "איך זה נראה". שאלתי אותו מה הוא היה מחליט, ולדעתו הוא היה מחליט אותו הדבר בדיוק. בתרגילים הרבים שנעשו במהלך המסלול כהכנה למצבים האלה, כל אחד מאנשי הצוות צריך לשחק ראש גדול, ולתפקד בתור המפק"צ האחראי על הפעולה. עם כל תחושת הסכנה, אני מאד מרוצה ממה ששמעתי על אופן ההכנה המקצועי ועל הגדלת הראש.

 

[mikmik 1האחת]

מפחיד, שישמור על עצמו

 

[מעוז אישה]

בקשה !

גם אם אתם חושבים שהכל בסדר איתכם... גשו למדוד לחץ דם זה הפרמטר הכי קל לדעת אני הסתובבתי שנה עם לחץ דם מסוכן ולא ידעתי! הכל בגלל שהדחקתי . ומתתי מפחד כל יום מחדש.

 

[אימשל2]

להוסיף דעת - כלי התמודדות

אתה מעדיף להוסיף דעת משום שמבחינתך לא לדעת מגדיל את אי הוודאות שמצידה מגדילה את המכאוב אפילו יותר מהדעת. ישנם שני כלים להתמודדות, התעלמות או ידיעה. כל אחד יכול לבחור בדרך שלו וכל אחת מהן היא לגיטימית. מי שנמצא כאן, סביר להניח שמעדיף להרבות דעת. גם אצלנו במשפחה מאמינים שאם היו שולחים לצבא חיילים מבוגרים יותר לא היו מצליחים להרעיל אותם כמו שמצליחים להרעיל את הילדים. לאור זאת, טוב שהילד שקול ואחראי. זה עוזר לדעת שעד כמה שתלוי בו יהיו מנימום סיכונים.

 

[י רדן]

מחזקת את ידי כל ההורים שילדיהם

נמצאים באזורים הלא "שקטים" בימים אלה... ליבי עימכם....

 

[mikmik 1האחת]

../images/Emo51.gif../images/Emo45.gif

 

[poli55]

../images/Emo2.gifאושיקו מה יהיה

אושיקו שלום אנחנו רוצים לשמוע כל פרט מהילדים וכשאנחנו יודעים כל פרט אנחנו בלחץ ומלאי חרדות ואז קולטים ומעכלים מה הם עושים ???? אני כבר לא יודעת האם טוב לדעת הכל ואו עדיף לא לדעת כלל עד אתמול לא ידעתי היכן קבטיה ??? ואולי לשמוע בדיעבד לא פשוט כלל שרק נשמע בשורות טובות בהצלחה לכלום

 

[oshiko]

נראה לי שאין הרבה ברירה אלא לדעת

אם היינו בפער של שני דורות, או פער תרבויות, מנותקים כאלה, עם עולם מושגים כמו של הקבוצה השלישית שכתבתי עליה בשירשור אחר, היינו יכולים להרשות לעצמנו לא לדעת. במצבנו קצת קשה לעבוד עלינו. אני סיימתי לעשות מילואים רק לפני פחות משנתים. גם אם אני אשתדל מאד לא לדעת, אין סיכוי שאני אצליח לעשות את זה. קודם כל בהרבה מן הפעולות התקשורת בעצמה כותבת איזה כח ביצע את הפעולה. שנית, אנחנו יודעים לפי מצב התשובות בסלולרי. עושים 1+1 עם ידיעה בתקשורת, וישר מבינים. ואנחנו יודעים שגם אם כותבים שיחידה מסויימת מעורבת, יש עוד כמה שלא כותבים עליהן. אני חושב שבמצב כזה עדיף לדעת, לפחות הדאגה מצטמצמת לזמן שהיא באמת רלוונטית, ולא מרחפת לה באיזה חוסר וודאות סתמי.

 

[אמשל מילואימניק טחון]

בעיני, אי הוודאות היא נוראה מכל...

במקרים רבים טענתי, ואני עדיין חושבת שעבורי זו הדרך היחידה: אני רוצה לדעת! כי ידע הוא כוח. כי ידע נותן לי מוצא כלשהו מתחושת חוסר האונים וגם, אולי, "מסייג" את הפחדים לזמן ולמקום מסויימים. אי וודאות, בעיני - היא הקשה מכל... אבל זו רק דרכי להתמודד. יכול להיות שיש אנשים שעבורם באמת פחות ידיעה ופחות התמצאות - מקלים...