כבר כמה זמן...

[ophra]

כבר כמה זמן...

שאני מסתובבת עם תחושה כזו בלתי מוסברת של "נאחס"....

לכאורה באמת הכל בסדר. בעבודה מעצבנים אותי קצת ומעיקים עלי הרבה אבל מה חדש....?

הילדים (טפו טפו טפו) מקסימים ומתוקים להפליא. האובר בבנק מרקיע שחקים אבל גם זה כבר מזמן הפסיק להדיר שינה מעיני חיי החברה שלי במצב סביר. ובכל זאת... מין "נאחס" שכזה אופף אותי ימים מסוימים יותר ימים אחרים פחות אבל הוא כל הזמן שם... היום, בנהיגה בחזרה הביתה מהעבודה (זה הזמן שלי למחשבות....

) הבנתי. מכירים את התחושה הזו של בטן שכואבת מרוב שהיא ריקה? לא סתם מקרקרת... ממש כאב. עמום כזה.... של רעב. של ריק. אז ככה ה-

שלי....

ריק. כבר כל כך הרבה זמן... כן, היו לי רגעים שמשהו שם הונבט אבל עוד בטרם הנבט הפך לשתיל (שלא לדבר על צמח ממש, או עץ...) טראחחחחחחחחח..... נעקר והושלך הצידה.... זה היה עדיין נבט בלבד אז העקירה לא כאבה נורא... אבל עכשיו חזר הריק. והחלל הזה כל כך ריק כל כך הרבה זמן כבר..... עד שמתחיל לכאוב. זהו. רק רציתי לשפוך. עפ

(קצת ב"נאחס"...)

 

[סמיק]

אור וצל

עופרה שלום, נעים מאד , זו הודעה ראשונה בפורום, מקווה שאני לא קופץ לבריכה צוננת באשר להרגשתך,אם אפשר להעיר.. לדעתי כמו בכותרת אור וצל מוסיפים עומק לחוייה כלשהי ) כולל נסיעה הבייתה בסוף יום עבודה( מזדהה לגמריי עם הרגשתך..ומנסה לקבל את הריק כעומק( סמק

 

[ניצת שושן]

סמיק ברוך הבא ../images/Emo140.gif

צוננת למה? מה לא סיפרו לך שזאת הברכה הכי חמה בפרדס?

 

[ophra]

סמיק = בר-הסמקה....? ../images/Emo9.gif

ברוך הבא whatever your nick is... או וצל הם אכן חלק מהווית חיינו מוסיפים עומק לסיטואציות. אצלי הריק הוא ריק...

הוא לא עומק... אבל כולנו שונים...

רק טוב עפ

 

[האלי]

ואני דווקא חושב

שאם תתני לריק הזה מקום, אם לא תנסי לברוח ממנו, תגלי שיש בו בשורה. (פחחח בשורה? אולי קצת הגזמתי, אבל יש בו משהו). באחד התרגילים, שלמדתי ממנו הכי הרבה ביוגה, השכיבה אותנו המדריכה עם קוביית עץ בין השכמות. "תפנו מקום לקוביה" היא היתה אורת לנו. ואני בהתחלה לא הבנתי על מה היא מדברת. סבלתי בשקט, אבל כל השרירים בגב היו מכווצים כנגד הפינות החדות של הקוביה, בנסיון להחזיק איך שהוא את הגוף מעליה. עד שיום אחד, בעזרתה של המדריכה, פשוט ריפיתי את השרירים ונתתי לגוף כמו להינמס על הקוביה. ופתאום קיבלתי את הקוביה הזו, והיא פתחה לי את בית החזה, והגב היה זקוף יותר... תני מקום לריק הזה. תהיי איתו, תהיי בו ותראי מה עולה ממנו. שלך, האלי.

 

[ניצת שושן]

עפרה

אולי לא ינחם אותך אבל אני חושבת שאין אחד מאיתנו שלא חווה את הריק הזה בזמן זה או אחר . חיי חברה זה נהדר ילדים זה נפלא עבודה זה כורח המציאות אבל שום דבר לא ישווה לתחושת האהבה שממלאה את הלב לתחושה שיש שם מישהו שחשוב לך שאת חשובה לו אבל מה? התהליך ה"ארור" הזה שאנחנו צרכים לעבור בדרך לחיבור הזה , אין מנוס ממנו. יודעת שאצלי לימודים או חוג כלשהו תמיד ממלאים את הריק אז אולי עפרה עד שיגיע החיבור הזה שימלא לך את הלב ואת הבטן תמלאי אותם במשהו שאת אוהבת לעשות? וחוץ מזה

 

[ophra]

כרגיל את צודקת...

יודעת שאם הייתי מוצאת לי איזה עיסוק קבוע לשעות הפנאי זה היה ממלא אותי בקצת שמחה....

יודעת שזה נשמע כמו תירוץ אבל במירוץ החיים המטורף (עבודה-ילדים-בית) לא מוצאת אפילו שעה בשבוע בשביל דבר כזה... אולי כשהגורים טיפה יגדלו... תודה יקירה...

עפ

(מה אולי? בטוח!

)

 

[לולה3]

היי לך../images/Emo39.gif

זה לא זה..זה לא עיסוק ..את צריכה ריגוש חדש.. גם אני צריכה ריגוש חדש. אני חושבת שאני יודעת על איזה "ריק" את מדברת.. ולפעמים פשוט צריך לקחת את המושכות ביד ולעשות מעשה..ליצור קשרים חברתיים חדשים.. למרות ולמרות העבודה,הילדים,המינוס, חברה טובה בריאה לנו.

 

[כלנית 2]

../images/Emo24.gifעפרה../images/Emo141.gif

שלוש ארבע ביחד איתי עפרה, כשהתעצבת עלים כמשו עפרה, על טל בכייך טללים יבשו עם בוא הסתיו הכל אבד בעננים חיוך שלך את האביב מביא. אני נושם אותך כריח הוורדים אני נושם אותך אל תוך ליבי אני נושם אותך אלי בכל כוחי אני נושם אותך אל תוך ליבי. עפרה, די אין לי כוח כבר לנשום עפרה, כל הורדים נבלו היום אם את רוצה ששוב אשיר אל תתביישי בקשי יפה ושוב אשיר לך ילדתי. עפרה, תמיד קינאו בך נערות עפרה, יפה מכל האחרות זמיר סלסל בליל את שמך בשיר נפלא לך הטווס הביא נוצה כחולה. לשיר לך שוב? בבקשה תגידי שהצלחתי להעלות את חיוכך.

 

[ophra]

בטח שהצלחת! ../images/Emo9.gif

תודה יקירה... עפ

(מחייכת עכשיו מאוזן לאוזן)

 

[shani2]

עופרה- ברור לך שאני מצטרפת??

 

[ophra]

בבדאי!! ../images/Emo6.gif

 

[מזל היחידה]

../images/Emo13.gif שנינה...../images/Emo24.gif

ולכל החדשים ברוכים הבאים

ועופרה הכל בסדר אצלך תאמיני לי הכל יבוא בזמנו הריק יהפוך למלא עד אין סוף.... סבלנות (הפסקת לעשן?

)

 

[סגול מתעקש]

טוב את יודעת אני חייב להגיב לזה...

קוראים לזה תוגה של "סתיו" או של "חורף" . השם לא חשוב מה שכן חשוב זה לדעת להנות ממנה. רוב האנשים מחפשים פטרונות של בריחה ממנה. המלצה שלי, לחכות לבוקר סגרירי ביותר עם רוח חזקה וגשם מעצבן. להודיע בעבודה על יום חופש , לשים את הנסיכים/ות בגן להתלבש טוב ולצאת. פארק לאומי- בעיני מקום אידיאלי להתאחד עם פראיות של הטבע. מגיעים לפארק... בוחרים מקום נוח לעמוד או לשבת. לוקחים שאיפה עמוקה של חורף, מעלים את ה"תוגה של סתיו/חורף" אל רמת המודעות ומתחילים בקונצרט של הנאה מושלמת ממלאנכוליה של החורף/תוגה. מה יפה העולם בעיני המתבונן בו ברעב לרגש, מה חזקים הם הקולטים של הגוף באותם רגעים. סגול(I´m singing in the rain)

 

[ophra]

רק בשביל זה - היה שווה... ../images/Emo6.gif

להרגיש ככה ולכתוב על זה....

תודה סגול יקר מבטיחה לנסות בגשם הבא לצאת אל הירוק והסוער ולנשום קצת חורף פנימה רק שיבוא כבר הגשם..... (אין אייקונים) עפ

(גשם גשם בוא)

 

[עוף כנף]

עונה...

(גיחה קצרה) כשהתחלתי לקרןא התחיל להתנגן בי... זאת היא עונה כזאת, חבוב...

 

[Lonely In Blue]

דווקא לי התנגן ביומיים האחרונים...

גם שיר של סתיו. ולא מצליח להזכר בו. רק בשורה "של חלום שנשבר, וישוב, ויפרח, מחדש". ואני משוכנע שזה קשור לסתיו. אבל....לא מצליח להיזכר.

 

[עוף כנף]

שיר סתיו

עלי שלכת נושרים לאט ורוח ערב לוחש בלאט לך נערה זו מנגינה של סתיו ... (פה שכחתי) יש ניגון שעולה מן הסתיו ומרעיד מיתרי הזהב של חלום שנשכח וישוב ויפרח מחדש בשמי הערב כוכב נולד שולח חרש אליך בת נצנוץ של פז שיש בו רז של סתיו ואת פוסעת בתוך הסתיו ואת חולמת על האחד שרק אותך, שרק אותך יאהב יש ניגון שעולה מן הסתיו ומרעיד...

 

[Lonely In Blue]

רוב תודות

 

[עוף כנף]

ובנימה מחוייכת...

(עוד גיחה) לא להרגיש לבד..