יעל לא רוקדת שעצוב
New member
כבר הרבה זמן שלא....
דיברתי פה על עצמי ועל מה קורה בחיים שלי, אז הנה מה שקורה איתי בזמן האחרון: כבר שבועיים משפצים את הבית: מסיידים וסותמים סדקים וכאלה... את החדר שלי שיפצו לגמרי וצבעו בצהוב- וזה יצא יפה!!!!!! והחליפו לי את השולחן ארון בגדים ספריה וארונית לטלויזיה (בגיע הזמן אחרי 13 שנה שלא קנו לי שום דבר לחדר.... (-: ) בקיצור, לא על זה רציתי לכתוב לכם... אלא על שינוי הצדדים והריבים בביתי, כזכור לכם (או לא זכור לכם) הייתי רבה הרבה יותר עם אמא שלי ואבא שלי היה בשבילי מין מפלט..... אבל בזמן האחרון אבא שלי מתרגז מכל דבר וזה ממש מעצבן אותי, אני לא יכולה להגיד לו שני משפטים בלי שהוא יחשוב שאני מנסה להתחצף אליו בכוונה או ``לרדת`` עליו או אני לא יודעת מה! הייתם מצפים שכשאני רבה עם אבא אז אני אהיה בשלום עם אמא, אבל אמא שלי עוד יותר מעצבנת: כל היום אני המשרתת האישית שלה ואני עושה כל מה שהיא רוצה בקשר לסידור הבית ``לכבוד`` בואם של הסיידים/משפצים. אבל... תמיד אבל תמיד יש לה תלונות אלי, היא צועקת ומתעצבנת בלי שום סיבה, יותר נכון עם סיבה, אבל לא אחת הגיונית כמו למשל ששמתי את הארגז במקום איקס והיא ביקשה ב- Y אב היא מתחילה להתעצבן ולצעוק ולהגיד שאני עושה רק מה שבראש שלי ובלה בלה בלה, אז אני תמיד אומרת לה שהיא לא צריכה לכעוס ושבלי בעיה אני ארים אותו שוב ואשים אותו איפה שהיא רצתה ואז היא שותקת וזה קורה ככה כל היום!אני עונה והיא צועקת אני עושה והיא.... ובכל פעם מחדש אני מבהירה לה שהיא לא הייתה צריכה לצעוק ואני חושבת שהיא מבינה אבלזה לא עוזר כי היא צועקת שוב ושוב, ואני לא יודעת מה יש לה בזמן האחרון (בשבוע שבועיים האחרונים) כח מילה יכולה להצית אותה! הדבר היחיד שמשמח אותי בלחזור הבייתה(ואני רצינית, רוב היום אני פשוט שורצת אצל חברות כדי להימנע מזינהם כי זה כבר ממש משמ מעצבן אותי לריב איתם) זה אח שלי, אנחנו ממש מסתדרים עכשיו ואני אוהבת לדבר איתו, זאת הסיבה היחידה! לא משמח אותי לראות אותם וכשאני כן חוזרת הביתה אני מעדיפה שזה יהה בבוקר כשהם עובדים וכשאחי בדיוק בבית, ולא, אני לא מתגעגעת אליהם, כאני מגיעה הביתה ומגלה שהם בבית אני מתאכזבת קצת, כי לא קורה פעם אחת שאנחנו באותו בית במשך שעה ולא רבים על משהו, אבל כהם מגיעים הם רוצים שאני אשאר כי הם ``לא מספיקים לראות אותי בכלל`` אהממממ מעניין למה, ואני אומרת להם שאין לי שום עניין בלהיות ביית כי הסיבה היחידה שמתייחסים אלי פה זה כשאני עושה משהו אע, ואני רצינית, האמת היא שזה לא משמ מפריע לי, לרוב אני די שמחה להיות עם חברות שלי, וחוץ מזה, ככה כשאני רואה אותם אנחנו לא רבים בגלל שהם לא ראו אותי כבר יום יומיים ובם רק רוצים לדבר, לדעתי אנחנו סובלים מ: ``שהייה ממושכת מדי ביחד`` ובגלל זה אנחנו צריכים קצת זמן לחוד, זה באמת עובד, שאנחנו מתראים אנחנו רבים פחות... מה אתם אומרים של השיטה? ותגידו בכנות, לא מנקודת מבט של הורים שחושבים שזה לא בסדר, מה אתם אומרים על התוצאות שזה מניב?.... תודה... יעל שסתם התחשק לה לשפוך את הלב....
דיברתי פה על עצמי ועל מה קורה בחיים שלי, אז הנה מה שקורה איתי בזמן האחרון: כבר שבועיים משפצים את הבית: מסיידים וסותמים סדקים וכאלה... את החדר שלי שיפצו לגמרי וצבעו בצהוב- וזה יצא יפה!!!!!! והחליפו לי את השולחן ארון בגדים ספריה וארונית לטלויזיה (בגיע הזמן אחרי 13 שנה שלא קנו לי שום דבר לחדר.... (-: ) בקיצור, לא על זה רציתי לכתוב לכם... אלא על שינוי הצדדים והריבים בביתי, כזכור לכם (או לא זכור לכם) הייתי רבה הרבה יותר עם אמא שלי ואבא שלי היה בשבילי מין מפלט..... אבל בזמן האחרון אבא שלי מתרגז מכל דבר וזה ממש מעצבן אותי, אני לא יכולה להגיד לו שני משפטים בלי שהוא יחשוב שאני מנסה להתחצף אליו בכוונה או ``לרדת`` עליו או אני לא יודעת מה! הייתם מצפים שכשאני רבה עם אבא אז אני אהיה בשלום עם אמא, אבל אמא שלי עוד יותר מעצבנת: כל היום אני המשרתת האישית שלה ואני עושה כל מה שהיא רוצה בקשר לסידור הבית ``לכבוד`` בואם של הסיידים/משפצים. אבל... תמיד אבל תמיד יש לה תלונות אלי, היא צועקת ומתעצבנת בלי שום סיבה, יותר נכון עם סיבה, אבל לא אחת הגיונית כמו למשל ששמתי את הארגז במקום איקס והיא ביקשה ב- Y אב היא מתחילה להתעצבן ולצעוק ולהגיד שאני עושה רק מה שבראש שלי ובלה בלה בלה, אז אני תמיד אומרת לה שהיא לא צריכה לכעוס ושבלי בעיה אני ארים אותו שוב ואשים אותו איפה שהיא רצתה ואז היא שותקת וזה קורה ככה כל היום!אני עונה והיא צועקת אני עושה והיא.... ובכל פעם מחדש אני מבהירה לה שהיא לא הייתה צריכה לצעוק ואני חושבת שהיא מבינה אבלזה לא עוזר כי היא צועקת שוב ושוב, ואני לא יודעת מה יש לה בזמן האחרון (בשבוע שבועיים האחרונים) כח מילה יכולה להצית אותה! הדבר היחיד שמשמח אותי בלחזור הבייתה(ואני רצינית, רוב היום אני פשוט שורצת אצל חברות כדי להימנע מזינהם כי זה כבר ממש משמ מעצבן אותי לריב איתם) זה אח שלי, אנחנו ממש מסתדרים עכשיו ואני אוהבת לדבר איתו, זאת הסיבה היחידה! לא משמח אותי לראות אותם וכשאני כן חוזרת הביתה אני מעדיפה שזה יהה בבוקר כשהם עובדים וכשאחי בדיוק בבית, ולא, אני לא מתגעגעת אליהם, כאני מגיעה הביתה ומגלה שהם בבית אני מתאכזבת קצת, כי לא קורה פעם אחת שאנחנו באותו בית במשך שעה ולא רבים על משהו, אבל כהם מגיעים הם רוצים שאני אשאר כי הם ``לא מספיקים לראות אותי בכלל`` אהממממ מעניין למה, ואני אומרת להם שאין לי שום עניין בלהיות ביית כי הסיבה היחידה שמתייחסים אלי פה זה כשאני עושה משהו אע, ואני רצינית, האמת היא שזה לא משמ מפריע לי, לרוב אני די שמחה להיות עם חברות שלי, וחוץ מזה, ככה כשאני רואה אותם אנחנו לא רבים בגלל שהם לא ראו אותי כבר יום יומיים ובם רק רוצים לדבר, לדעתי אנחנו סובלים מ: ``שהייה ממושכת מדי ביחד`` ובגלל זה אנחנו צריכים קצת זמן לחוד, זה באמת עובד, שאנחנו מתראים אנחנו רבים פחות... מה אתם אומרים של השיטה? ותגידו בכנות, לא מנקודת מבט של הורים שחושבים שזה לא בסדר, מה אתם אומרים על התוצאות שזה מניב?.... תודה... יעל שסתם התחשק לה לשפוך את הלב....