כבר די מאוחר
כשהוא מתקשר "הגעתי. לבוא לאסוף אותך?" "אני רעבה" אני אומרת "אני רוצה ללכת לאכול קודם" "לא מתחשק לי כלכך מסעדה" "אז ישר הולכים להזדיין?" בא לי לאכול קודם" אני מנסה להפציר בו "אם את באה בשמלת מיני ובלי תחתונים הולכים למסעדה" הוא אומר לי ??? אפשר לשמוע את הגלגלים בראש שלי דרך הטלפון "אתה יודע איך אני נראית במיני?" כבר שנים לא לבשתי שמלה" "טוב אז לא" אני נכנעת מהר. מהר מידי? "בסדר. בשבילך. אני באה כמו שבקשת. מקווה שלא יוציא לך את התיאבון." אני צוחקת קצת במבוכה. לובשת עלי את שמלת המיני היחידה שתלויה אצלי בארון כבר לפחות 7 שנים בלי שנגעתי בה. שמלת טריקו שחורה צמודה באזור הבטן חופשיה ומתנפנפת מתחת לקו החגורה, גזורה בקו אסימטרי למטה. פעם אחרונה שהעזתי ללבוש אותה היתה אחרי הלידה הראשונה. הייתי באותו משקל בערך כמו היום אבל הכל היה יותר מהודק במקום. לא ממש הרגשתי בנוח עם עצמי מול המראה. אבל היתה גם הרגשה נהדרת להיות חשופה ככה מלמטה. שכל משב אויר חולף בין רגליים, לא מרגישה שום פיסת בד שחוצצת בין הכוס שלי לעולם. כשאני לא בטוחה אף רגע האם השמלה נשארת למטה מכסה טפח או מגלה טפחיים שמוצנעים בדרך כלל. והמחשבה הזאת שכל הדרך למסעדה אני אהיה פתוחה לפניו והוא ישלח ידיים עורגות מתחת לשמלה ומיד בלי לעבור שום מסכים נוספים בדרך הוא יגע בי, המחשבה הזאת די היה בה כדי לסלק כל הרהור נוסף. יצאתי מהבית. מתחילה לדמיין את ידיו עושות בי כבשלהן. איך אני נכנסת למכונית מתיישבת לידו והוא מרים את השמלה לבדוק שעמדתי בדיבורי ומיד שולח אצבע לבדוק אם אני כבר מספיק רטובה ורק מהמחשבה הזאת אני מרגישה את הלחלוחית המוכרת והנעימה מצטברת במפגש שבין רגליי. אני מחייכת לעצמי, מתרגלת לרעיון ומתחילה להיות מרוצה מזה שהתרציתי כלכך מהר. איתו אני עושה כל פעם מחדש משהו שמעולם לא עשיתי. הוא משחרר לי את הראש. כל פעם צעד קטן. 5 דקות אחר כך אני נכנסת למכונית שלו מתאפקת לא לצחוק בקול מרוב מבוכה. רק מחייכת ספק לעצמי ספק אליו חיוך קטן ספק מתנצל ספק מפתה. נשיקה על הלחי. מה נשמע? הכל בסדר... נוסעים. מתחילה שיחת חולין – איפה היד שהיתה צריכהעכשיו ללטף אותי? למה הירכיים שלי נטושות? בשביל מה עשיתי את זה? אני רוצה לבקש שייגע בי ולא מעיזה. מתביישת לבקש בקול מה שמובן מאליו. תוך 10 דקות אנחנו במסעדה. זהו ההזדמנות הראשונה פוספסה. במעלה המדרגות אני רואה קבוצת חברים מוכרת. מתפללת שלא בדיוק עכשיו השמלה תתעופף לי ברוח הקיץ הקלילה מחייכת אליהם לשלום קצת במבוכה. מודעת יותר מתמיד למיני שלי לעירום שלי מתחת. כלכך מיידי. אנחנו תופסים שולחן. המלצרית באה. מזמינים. ורק חושבת איך ומתי הוא יממש את הבקשה שלו ההבטחה שלו הציפיה שלי שגואה בי מרגע לרגע. עכשיו אני כבר בטוחה שהוא תיכף ישלח רגל שתטפס במעלה ירכיי וירגש אותי ואח"כ הוא יוסיף יד שתזחל מתחת לשולחן ותחפש דרך לתוכי. האוכל מגיע – אנחנו מדברים. אין לי מושג על מה. כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה מתי כבר הפיסוק החשוף שלי יקבל תשומת לב. הכרה בנוכחותו. אבל הארוחה נגמרת ועדיין אין רמז ממנו. כמעט בא לי לבכות. אני בוערת והוא כלום. כאילו שכח מה ביקש. אני יודעת שלא. הוא מתעלל בי. זה לא מתאים לו. אני כלכך מתביישת שכל כך רוצה את האצבעות שלו בתוכי. ואז אחרי הרמזור הראשון כשאני כבר מבינה שזה לא יקרה היד שלו על הירך שלי. תוך שניה וחצי האצבעות שלו בתוכי. אני כלכך מגורה ורטובה בשלב הזה שהוא לא צריך אפילו ללטף מסביב. לגרות. האצבע שלו מתחילה לחגוג בטירוף על כפתור העינוגים המדהים שלי. מכניס אצבעות ומושך אותן למעלה רטובות ונוטפות חזרה אל הדגדגן. אני שוקעת במושב מרימה רגליים אל לוח המחוונים פוסקת רגליים כמה שאפשר בלי לתקוע את רגל שמאל ישר בפרצוף שלו. בכל זאת הוא נוהג וצריך לראות את הדרך. הוא אפילו לא מסתכל עלי פעם אחת. היד שלו כלכך מיומנת מכירה כל עצב אצלי. האצבעות בפנים. בחוץ. בין השפתיים. חוקרות בודקות מענגות. אני משתוללת על מושב המכונית (מזל שהיא שכורה אני חושבת לעצמי) 10 דקות ואנחנו ליד הצימר. מדומם את המנוע. נכנסים. הדלת נטרקת מאחורינו. צעד ליד הדלת האצבע שלו שוב בתוכי. תוך רגע השמלה מתעופפת מעל לראשי ואני כולי מולו. חשופה באחת. שולחת יד למטה הבליטה בתוך מכנסיו מראה שהוא לא ממש היה אדיש לנעשה עד עכשיו נשיקה מתוקה רטובה חקרנית נוחתת עלי ומיד אח"כ פטמה אחת שלי בפה שלו ויד אחרת מועכת את השד השני גם הבגדים שלו מתעופפים לכל עבר תוך דקה נוספת. הזין שלו כלכך זקור עכשיו שהוא דוקר אותי בבטן אני רוצה לקחת אותו בפה שלי לערסל אותו אבל הוא מפסק אותי מרים אותי בשתי ידיו משפד אותי ישר עליו מחליק בקלילות לתוך הכוס הלוהט שלי אני מרגישה כמו סצינה בסרט פורנו – מזדיינים בעמידה. אפילו קיר להשען עליו אין לו. ככה הוא עומד ומחזיק אותי. התחת שלי באויר רגליי על ירכיו. אני מחבקת את צווארו נאחזת בכתפיו בעוד הוא מניע אותי למעלה ולמטה על הזין הקשה והבוער שלו והוא צורח וגומר בתוכי ואני גומרת עליו רגע לפני שהזין שלו מחליק ממני ואני מחליקה חזרה לרצפה הרגליים שלי בתוך שלולית שנוזלת ממני שלולית שלי ושלו. אח"כ אנחנו הולכים למיטה. ומתחילים מהתחלה. התחלה חדשה. פעם ראשונה אנאלי. אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי
כשהוא מתקשר "הגעתי. לבוא לאסוף אותך?" "אני רעבה" אני אומרת "אני רוצה ללכת לאכול קודם" "לא מתחשק לי כלכך מסעדה" "אז ישר הולכים להזדיין?" בא לי לאכול קודם" אני מנסה להפציר בו "אם את באה בשמלת מיני ובלי תחתונים הולכים למסעדה" הוא אומר לי ??? אפשר לשמוע את הגלגלים בראש שלי דרך הטלפון "אתה יודע איך אני נראית במיני?" כבר שנים לא לבשתי שמלה" "טוב אז לא" אני נכנעת מהר. מהר מידי? "בסדר. בשבילך. אני באה כמו שבקשת. מקווה שלא יוציא לך את התיאבון." אני צוחקת קצת במבוכה. לובשת עלי את שמלת המיני היחידה שתלויה אצלי בארון כבר לפחות 7 שנים בלי שנגעתי בה. שמלת טריקו שחורה צמודה באזור הבטן חופשיה ומתנפנפת מתחת לקו החגורה, גזורה בקו אסימטרי למטה. פעם אחרונה שהעזתי ללבוש אותה היתה אחרי הלידה הראשונה. הייתי באותו משקל בערך כמו היום אבל הכל היה יותר מהודק במקום. לא ממש הרגשתי בנוח עם עצמי מול המראה. אבל היתה גם הרגשה נהדרת להיות חשופה ככה מלמטה. שכל משב אויר חולף בין רגליים, לא מרגישה שום פיסת בד שחוצצת בין הכוס שלי לעולם. כשאני לא בטוחה אף רגע האם השמלה נשארת למטה מכסה טפח או מגלה טפחיים שמוצנעים בדרך כלל. והמחשבה הזאת שכל הדרך למסעדה אני אהיה פתוחה לפניו והוא ישלח ידיים עורגות מתחת לשמלה ומיד בלי לעבור שום מסכים נוספים בדרך הוא יגע בי, המחשבה הזאת די היה בה כדי לסלק כל הרהור נוסף. יצאתי מהבית. מתחילה לדמיין את ידיו עושות בי כבשלהן. איך אני נכנסת למכונית מתיישבת לידו והוא מרים את השמלה לבדוק שעמדתי בדיבורי ומיד שולח אצבע לבדוק אם אני כבר מספיק רטובה ורק מהמחשבה הזאת אני מרגישה את הלחלוחית המוכרת והנעימה מצטברת במפגש שבין רגליי. אני מחייכת לעצמי, מתרגלת לרעיון ומתחילה להיות מרוצה מזה שהתרציתי כלכך מהר. איתו אני עושה כל פעם מחדש משהו שמעולם לא עשיתי. הוא משחרר לי את הראש. כל פעם צעד קטן. 5 דקות אחר כך אני נכנסת למכונית שלו מתאפקת לא לצחוק בקול מרוב מבוכה. רק מחייכת ספק לעצמי ספק אליו חיוך קטן ספק מתנצל ספק מפתה. נשיקה על הלחי. מה נשמע? הכל בסדר... נוסעים. מתחילה שיחת חולין – איפה היד שהיתה צריכהעכשיו ללטף אותי? למה הירכיים שלי נטושות? בשביל מה עשיתי את זה? אני רוצה לבקש שייגע בי ולא מעיזה. מתביישת לבקש בקול מה שמובן מאליו. תוך 10 דקות אנחנו במסעדה. זהו ההזדמנות הראשונה פוספסה. במעלה המדרגות אני רואה קבוצת חברים מוכרת. מתפללת שלא בדיוק עכשיו השמלה תתעופף לי ברוח הקיץ הקלילה מחייכת אליהם לשלום קצת במבוכה. מודעת יותר מתמיד למיני שלי לעירום שלי מתחת. כלכך מיידי. אנחנו תופסים שולחן. המלצרית באה. מזמינים. ורק חושבת איך ומתי הוא יממש את הבקשה שלו ההבטחה שלו הציפיה שלי שגואה בי מרגע לרגע. עכשיו אני כבר בטוחה שהוא תיכף ישלח רגל שתטפס במעלה ירכיי וירגש אותי ואח"כ הוא יוסיף יד שתזחל מתחת לשולחן ותחפש דרך לתוכי. האוכל מגיע – אנחנו מדברים. אין לי מושג על מה. כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה מתי כבר הפיסוק החשוף שלי יקבל תשומת לב. הכרה בנוכחותו. אבל הארוחה נגמרת ועדיין אין רמז ממנו. כמעט בא לי לבכות. אני בוערת והוא כלום. כאילו שכח מה ביקש. אני יודעת שלא. הוא מתעלל בי. זה לא מתאים לו. אני כלכך מתביישת שכל כך רוצה את האצבעות שלו בתוכי. ואז אחרי הרמזור הראשון כשאני כבר מבינה שזה לא יקרה היד שלו על הירך שלי. תוך שניה וחצי האצבעות שלו בתוכי. אני כלכך מגורה ורטובה בשלב הזה שהוא לא צריך אפילו ללטף מסביב. לגרות. האצבע שלו מתחילה לחגוג בטירוף על כפתור העינוגים המדהים שלי. מכניס אצבעות ומושך אותן למעלה רטובות ונוטפות חזרה אל הדגדגן. אני שוקעת במושב מרימה רגליים אל לוח המחוונים פוסקת רגליים כמה שאפשר בלי לתקוע את רגל שמאל ישר בפרצוף שלו. בכל זאת הוא נוהג וצריך לראות את הדרך. הוא אפילו לא מסתכל עלי פעם אחת. היד שלו כלכך מיומנת מכירה כל עצב אצלי. האצבעות בפנים. בחוץ. בין השפתיים. חוקרות בודקות מענגות. אני משתוללת על מושב המכונית (מזל שהיא שכורה אני חושבת לעצמי) 10 דקות ואנחנו ליד הצימר. מדומם את המנוע. נכנסים. הדלת נטרקת מאחורינו. צעד ליד הדלת האצבע שלו שוב בתוכי. תוך רגע השמלה מתעופפת מעל לראשי ואני כולי מולו. חשופה באחת. שולחת יד למטה הבליטה בתוך מכנסיו מראה שהוא לא ממש היה אדיש לנעשה עד עכשיו נשיקה מתוקה רטובה חקרנית נוחתת עלי ומיד אח"כ פטמה אחת שלי בפה שלו ויד אחרת מועכת את השד השני גם הבגדים שלו מתעופפים לכל עבר תוך דקה נוספת. הזין שלו כלכך זקור עכשיו שהוא דוקר אותי בבטן אני רוצה לקחת אותו בפה שלי לערסל אותו אבל הוא מפסק אותי מרים אותי בשתי ידיו משפד אותי ישר עליו מחליק בקלילות לתוך הכוס הלוהט שלי אני מרגישה כמו סצינה בסרט פורנו – מזדיינים בעמידה. אפילו קיר להשען עליו אין לו. ככה הוא עומד ומחזיק אותי. התחת שלי באויר רגליי על ירכיו. אני מחבקת את צווארו נאחזת בכתפיו בעוד הוא מניע אותי למעלה ולמטה על הזין הקשה והבוער שלו והוא צורח וגומר בתוכי ואני גומרת עליו רגע לפני שהזין שלו מחליק ממני ואני מחליקה חזרה לרצפה הרגליים שלי בתוך שלולית שנוזלת ממני שלולית שלי ושלו. אח"כ אנחנו הולכים למיטה. ומתחילים מהתחלה. התחלה חדשה. פעם ראשונה אנאלי. אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי
