כבר בן 15.

עמיתוש

New member
כבר בן 15.

ואפילו לא שם לב איך הזמן עובר.. ממש מוזר לי. אני זוכר את עצמי, עם מנטאליות כבר מפותחת ביום הולדת גיל 7, חושב לעצמי שבני 12 הם זקנים, ועניין אותי איך זה לחיות בגיל דו ספרתי. גיל 15 היו קשישים. זה היה מעבר לקו המחשבה בכלל. איך הזמן עובר כ"כ מהר? אוף. אני רוצה להשאר בגיל הזה. טוב לי כרגע. טוב לי להיות צעיר, לגדול, ואתם יודעים מה? אפילו להיות בבי"ס. לחשוב שעוד 6 שנים אני מסיים צבא ועובר לחיים האמיתיים (וגם הצבא די מפחיד) ממש מפחיד אותי. ממש מוזר לי.. כיתה ט'? כיתה ט'?! אלוהים.. איך גדלתי. ואני אפילו לא שם לב. הזמן רץ כאילו רק אתמול סיימתי כיתה ו'. כאילו רק אתמול הייתה יום הולדת 8 שלי בכיתה ב'. גיל, התקע. פליז.. אני לא רוצה לגדול.. אני לא רוצה להגיע לתיכון, ואני לא רוצה להתחיל את החיים "האמיתיים". מצד אחד רוצה להיות עצמאי ומהצד השני, הילדותי יותר - בדיוק ההפך. ממש מוזר לי.. כבר כתבתי?
.
 

QuEeN oF mE

New member
כן אני לגמרי מבינה..

ואני כבר עוד מעט בת 16 וחצי.. מצד אחד בא לי כבר ללמוד נהיגה,לעשות כל מה שמבוגרים עושים,להיות עצמאית.. מצד שני אני ממש ממש לא רוצה לסיים תיכון..עם כל התלונות עם הכל..ממש לא בא לי..זה מוזר באמת.. אבל כל דבר בא לטובה אני מניחה.. תחשוב על זה שאתה לא הבן 15 היחיד בעולם..אולי זה קצת ינחם..
 

שלומצי

New member
בטח שמוכר, ובטח שמוזר. ../images/Emo24.gif

הזמן שעובר זה בטח הדבר הכי מוזר שיש. כל כך בלתי נתפס. דקה אחת יכולה להיארך כנצח (כמאמר הקלישאה הידועה) ושנים - כשמביטים לאחור - פתאום מגלים שעברו בצ'יק. איך זה קורה? אני חושבת שרוב הזמן אני רוצה כבר לגדול, לגמור עם הבית ספר, להתחיל לחיות את החיים, להיות עצמאית... ומצד שני, הרי כל המבוגרים מתגעגעים בסוף לימי הילדות שלהם, אז אולי שווה להישאר כאן? די חבל שאף אחד לא שואל אותנו, לא?
 
למעלה