כבר בגיל חמש

כבר בגיל חמש

לאמא שלי ולי היו יחסים שאני זוכרת בחלחלה מגיל הנעורים. היום אני אמא,ובלי מה שקרה לי בילדותי ונעורי אני מתבוננת בדאגה בבתי, שכבר עכשו,בת חמש אומרת שהיא רוצה אמא אחרת. יגידו לי שזה שלב בהתפתחות,של מציאת עצמאות ונפרדות. אבל איך לא נעלבים כשהיא מסכלת עלי בעיניים בוערות שונאות,רק כי אמרתי שצריך לצחצח שיניים? אם בגיל הזה נראה שעוד רגע תברח מהבית רק בגלל שצריך להתרחץ כל יום,מה יהיה בגיל העשרה? קשה לשמור על חביבות כשזה נמשך שבועות. רק אני לוקחת ללב מילות כעס של ילדונת?
 

daoli

New member
מאוד מוכר לי מה שסיפרת

גם לי יש בת בת חמש וגם כשהיא מתעצבנת היא אומרת לי שהיא שונאת אותי. אז מה. לא לוקחת אותה ללב. אני זוכרת גם את עצמי צועקת את אותם המשפטים על ההורים שלי ובעוד כמה תוספות מפולפלות. אמא שלי, תמיד היתה עונה לי : "אבל אני אוהבת אותך". אחרי תגובה כזאת, אף פעם לא היה לי מה לענות לה יותר. הייתי מנסה שוב. והתשובה מצידה תמיד היתה אותה התשובה. אני אוהבת אותך. היום זה בדיוק מה שאני עונה לבת שלי. אני אומרת לה שאני מבינה ורואה ושומעת שהיא כועסת אבל אני אוהבת אותה גם כשהיא כזאת. אין לי ספק שבגיל 12 היא תהייה יותר יצירתית, ואולי אצטרך לחזק את הצירים של דלת החדר שלה. אבל היות והייתי פעם במקום הזה, בתור ילדה בעצמי. קל לי להבין אותה וקל לי לדעת שהיא לא באמת מתכוונת למה שהיא אומרת מה שכן, באותה מידה, אני גם שומעת ממנה שאני האמא הכי נהדרת וטובה בעולם ושהיא אוהבת אותי. היא גם יודעת לבוא ולהתנצל על המילים שלה ועל ההתנהגות. היא חוקרת ולומדת כרגע את הגבולות שלה עצמה, לומדת איך הכעס שלה משפיע עלינו ועליה. רק הומור, משאיר אותי ואת בעלי שפויים.
 
רק היום...

כעסתי על הבת שלי בת רבע לחמש כי היא רצתה להשאר אצל הסבים למרות שזה לא התאים, ואני התעקשתי שיש סיבה לכך שאמרתי לא הפעם, והיה בכי... יותר מאוחר שיחקנו והתחבקנו ופתאום היא אומרת לי: "אמא, אני מבולבלת! קודם כעסת עליי ועכשיו את אוהבת אותי.." ברור שאמרתי לה שגם כשאני כועסת בגלל משהו שהיא עשתה אני עדיין אוהבת אותה מאוד הרבה ילדים בגיל הזה אומרים דברים כמו אני רוצה אמא אחרת או בית אחר לפעמים זה חלק מבדיקה שלהם אותנו - עד איזה גבול נמשיך לאהוב אותם? גם הבת שלי אמרה את זה כמה פעמים (אבל גם אמרה המון פעמים שאני האמא הכי מוצלחת בעולם) לפעמים היא גם בודקת ושואלת אותי אם הייתי רוצה ילדה אחרת... התפקיד שלנו הוא להיות הסלע היציב שלהם בעולם - להמשיך לחבק ולהבטיח שאנחנו אוהבים אותם גם כשהם אומרים דברים כאלו, וכמובן לעמוד על כך שזה שאנחנו אוהבים אותם לא אומר שלא נשים להם גבולות או נעמוד על כך שיצחצחו שיניים - להיפך
 
מוכר מאודדדד

הבת שלי בת חמש עכשיו דווקא נגמלה מזה פעם ראשונה הייתי המומה - בגיל 4 נפגעתי ולא הגבתי בפעמים האחרות התנדבתי לעזור לה למצא אמא טובה יותר והצעתי לה את כל מיש אנחנו מכירים - היא החליטה שאין כמו אמא שלה ומאז הפסיקה עם זה אולי זה מקרי אולי לא - אין לי מושג
 
למעלה