ל11 ששכחה סיסמא
New member
אני בדעתו של קובי ובקשת עצה על איך לספר
קובי חושב אחרת. לא יפה להגיד שהוא לא מבין... אני אשה ואין לי שום בעיה עם התרומה, יש לי שני ילדים ואין הבדל ביניהם. כפי שכבר כתבתי לא מעט, התחושה שלי שגם מביצית שלי היה יוצא אותו ילד. התרומה הוא נושא פתוח לחלוטין, ידוע ולא עניין. אבל, וזה אבל חשוב, אני חיה בחברה פלורליסטית שיש בה כל מיני משפחות - להט''בים שמגדלים ילדים, חד הוריות והכל פתוח וגלוי ולא עניין, לפחות מצדי. גם גדלתי ככה כילדה. אצל ההורים שלי ושל בעלי היתה אותה תגובה. היו גאים בי שלא התעקשתי על IVF.
אני מאוד מבינה את השאלה על הדימיון - הילד שלי גם מאוד מאוד בלונדיני. כל הילדים במשפחה מאוד בהירים אבל הוא כבר בהיר מוגזם. הוא מאוד דומה לבעלי ומשפחתו אבל כן שואלים- מאיפה הבלונד?? ולפעמים אני עונה שזה תרומה ולפעמים תשובה אחרת (כמו ''מהגנים שלו, הפסקתי לצבוע לילדים את השיער...''). אני חייבת להגיד שכשאני אומרת שזה תרומה זה לא מעניין כמו כל תשובה אחרת שלא מעניינת. אם זו מטופלת פוריות אז דווקא יש שיחה טובה בד''כ. ויש כאלה שמזועזעים אבל לעצמם כי להם זה נראה נורא, זה לא שלי ולא כלפי...
אני כן רוצה לשאול אמהות שילדו מתרומה - ברור לי שאספר לילד, אין שאלה, זה החיים שלו ולא שלי. אין לי זכות בכלל לא לספר לו. חשבתי שאדפיס את הסיפור המופלא של לני אבל ברגע האמת אני לא יודעת מה לעשות עם הבן הגדול- הוא ''סתם'' נולד. אין לו סיפור. אפילו IVF לא היינו צריכים. אני אספר לקטן איך נסענו לקבל אותו והגדול כלום?? משהי מהפורום הציע שאשאל את הגננת שלו (שאחיה מתרומה אגב) והיא אמרה שכל עניין הסיפור יעשה מזה יותר ממה שזה. שזה עושה מזה עניין, וכמו שאני רואה בזה דבר טבעי, ככה צריך לתווך את זה. שבגיל 4,5, כשישאל על איך באים ילדים, כמו שאני מסבירה שיש משפחות עם שתי אמהות ושני אבות ככה אני אוסיף שיש גם ביצית של מישהי אחרת וכל פעם לטפטף עוד לפי ההבנה. ככה הוא ידע אבל לא יעשה סיפור. מה דעתכן??
מבחינתי חובה שהסביבה תדע לפניו כדי שזה כבר יהיה לא חדש ולא מרגש לאף אחד כשהוא יגיע לגיל שהוא יבין. בתאוריה ברור שהוא צריך לדעת לפני אחרים אבל בפועל הוא תינוק, אז זה לא שבגיל חודש הוא יתמודד. וגם לא יעליבו אותו, ירחמו עלי. זה תווית שלנו לא כל כך של הילד. הלוואי שכל חייו הדבר היחיד שיבלוט אצלו ויגרור תגובות של ילדים זה שהוא מתרומה. נותנת בחינם! הלוואי עלי...
קובי חושב אחרת. לא יפה להגיד שהוא לא מבין... אני אשה ואין לי שום בעיה עם התרומה, יש לי שני ילדים ואין הבדל ביניהם. כפי שכבר כתבתי לא מעט, התחושה שלי שגם מביצית שלי היה יוצא אותו ילד. התרומה הוא נושא פתוח לחלוטין, ידוע ולא עניין. אבל, וזה אבל חשוב, אני חיה בחברה פלורליסטית שיש בה כל מיני משפחות - להט''בים שמגדלים ילדים, חד הוריות והכל פתוח וגלוי ולא עניין, לפחות מצדי. גם גדלתי ככה כילדה. אצל ההורים שלי ושל בעלי היתה אותה תגובה. היו גאים בי שלא התעקשתי על IVF.
אני מאוד מבינה את השאלה על הדימיון - הילד שלי גם מאוד מאוד בלונדיני. כל הילדים במשפחה מאוד בהירים אבל הוא כבר בהיר מוגזם. הוא מאוד דומה לבעלי ומשפחתו אבל כן שואלים- מאיפה הבלונד?? ולפעמים אני עונה שזה תרומה ולפעמים תשובה אחרת (כמו ''מהגנים שלו, הפסקתי לצבוע לילדים את השיער...''). אני חייבת להגיד שכשאני אומרת שזה תרומה זה לא מעניין כמו כל תשובה אחרת שלא מעניינת. אם זו מטופלת פוריות אז דווקא יש שיחה טובה בד''כ. ויש כאלה שמזועזעים אבל לעצמם כי להם זה נראה נורא, זה לא שלי ולא כלפי...
אני כן רוצה לשאול אמהות שילדו מתרומה - ברור לי שאספר לילד, אין שאלה, זה החיים שלו ולא שלי. אין לי זכות בכלל לא לספר לו. חשבתי שאדפיס את הסיפור המופלא של לני אבל ברגע האמת אני לא יודעת מה לעשות עם הבן הגדול- הוא ''סתם'' נולד. אין לו סיפור. אפילו IVF לא היינו צריכים. אני אספר לקטן איך נסענו לקבל אותו והגדול כלום?? משהי מהפורום הציע שאשאל את הגננת שלו (שאחיה מתרומה אגב) והיא אמרה שכל עניין הסיפור יעשה מזה יותר ממה שזה. שזה עושה מזה עניין, וכמו שאני רואה בזה דבר טבעי, ככה צריך לתווך את זה. שבגיל 4,5, כשישאל על איך באים ילדים, כמו שאני מסבירה שיש משפחות עם שתי אמהות ושני אבות ככה אני אוסיף שיש גם ביצית של מישהי אחרת וכל פעם לטפטף עוד לפי ההבנה. ככה הוא ידע אבל לא יעשה סיפור. מה דעתכן??
מבחינתי חובה שהסביבה תדע לפניו כדי שזה כבר יהיה לא חדש ולא מרגש לאף אחד כשהוא יגיע לגיל שהוא יבין. בתאוריה ברור שהוא צריך לדעת לפני אחרים אבל בפועל הוא תינוק, אז זה לא שבגיל חודש הוא יתמודד. וגם לא יעליבו אותו, ירחמו עלי. זה תווית שלנו לא כל כך של הילד. הלוואי שכל חייו הדבר היחיד שיבלוט אצלו ויגרור תגובות של ילדים זה שהוא מתרומה. נותנת בחינם! הלוואי עלי...