כבר אמא

[מישמיש113]

כבר אמא

היי, לפני יותר מחצי שנה נולד הקטן שלנו, מהמם ממש הוא מהמם אך לא דומה לבעלי ושונה במראה שלו משנינו (בעיקר ממני..) (בלונדיני, צבע עור ממש בהיר וצבע עיניים כחול), למרות שאפשר להסביר את השוני בגנים ששנינו נושאים (אנחנו מעורבבים לגמרי ותאורטית יכול לצאת לנו הכל..), זה מעלה שאלות (איך יצא לך כזה רוסי/שבדי וכו..) ואני בסתר ליבי מרגישה לפעמים שאנשים יודעים שעשינו תרומה, בגלל השוני במראה. ואני לא רוצה שידעו. רוב הזמן זה לא מטריד אותי כי אני מאוהבת בו אבל מידי פעם כן. איך זה אצלכן? לפעמים אני מרגישה שאנחנו משקרים לכל העולם וזה מטריד אותי. בעיקר שאני מרגישה שאולי אני משקרת גם לילד שלי? תעשו לי סדר בנות. ושוב, הוא המתנה של חיי ואני מאוהבת בו לגמרי.

 

[החסידה הגיעה 3]

מבינה לליבך

גם אני אמא לתאומים בני חצי שנה ואני יכולה לומר לך שגם אני חשה כמוך... אבל אני לגמרי יכולה להגיד שיש ימים שכך אני מרגישה ויש ימים שאני מאושרת ושלמה.הרבה פעמים אני חושבת עם עצמי האם אספר להם שיהיו גדולים? אבל אני משתדלת להנות מהרגע ולא להתעסק בזה .עוד אני יכולה לשתף שיש לי ילדה מביצית שלי והיא כלל לא דומה לי חלק אומרים שכן וחלק שלא והאמת הכי הכי חשוב לי שיהיו בריאים משום שאני מעדיפה את התחושות שיש לי היום מאשר התחושות שמה היה קורה אם זה לא היה מצליח?אני חושבת שתלמדי להעריך את מה שיש לך זה לא מובן מאליו בכלל

 

[מישמיש113]

תודה, אני מודה לאלוהים

כל רגע על המתוק הקטן שלי. מאוהבת בו עד עמקי נשמתי ויודעת שזה לא מובן מאליו ולא הייתי מחליפה אותו לעולם. רק תהיתי אם התחושה הזו שאני מרמה את העולם/ילד היא תחושה שקיימת לעוד נתרמות כמוני..בכלל מרגישה אשמה שאני מרגישה ככה. מצד שני לספר לו לא יעשה לו משהו טוב, רק ישקיט אצלי משהו אז ההחלטה היא לא לספר..בעיקר כי לא תהיה לו אפשרות לאתר את התורמת ולא הייתי רוצה לגרום לו תסכול. מצד שני, יחדניות שמביאות ילד מתורם זרע בדרך כלל משתפות את העולם. למה זה שונה? למה אנחנו חשות "בושה" מסויימת בכך שנזקקנו לתרומה ואצל רובנו זה סוד?

 

[הילה724]

בדיוק מה שמטריד אותי

אני בהריון מתקדם, עד לשלב זה לא הטריד אותי המראה, דווקא היום מהבוקר יש לי חששות שיוולד בלונדיני עם עיניים כחולות.
במסלול שעברתי אמרו לי שיער חום ועיניים בצבע ירוק.
יש לנו לדים ביולוגיים, כהים כמונו.
האם במסלול שלכם אמרו לכם שגוון העור של התורמת הוא בהיר מאוד? עיניים כחולות ושיער בלונדיני כמו שיצא?

 

[מישמיש113]

אמרו בהיר, לא אמרו בהיר מאוד

כל השאר אמרו

 

[מישמיש113]

איך שלא יראה הילד שלך

אני בטוחה שהוא יהיה מהמם. יכולה להגיד לך שהילד שלי יפיוף אמיתי..ושמח וחייכן ומדהים ואני מודה עליו כל יום. זה לא סותר את זה שאני תוהה האם הסביבה חושבת שעברנו תהליך של תרומה בגלל השוני במראה..אבל מה הסביבה חשובה כשבתוך הבית מואר ושמח? צריך לזכור את זה. לידה קלה ובידיים מלאות! זה הכי חשוב.

 

[kobi932]

אני יכתוב את דעתי

לפני שאכתוב אני אומר שזו דעתי הפרטית אז לפני שאתן צולבות אותי שכול אחת תעשה מה שטוב אני לא רואה סיבה למה לשמור את זה בסוד זה לא שביצענו איזה פשע והיום בסוף שנת 2017 אני חושב שתרומת ביצית היא לגיטימית מאוד ואני חושב שמי שהופך אותה ללגיטימית זה אנחנו אלה שצריכים את אותה תרומת ביצית ואם אנחנו נמשיך להסתיר ונעשה מזה סוד גדול כך זה יהיה פחות לגיטימי בעיני כולם ופחות נמיש לכול אלה שעוד צריכות את התהליך הזה תחשבו כמה כאלה נכנסים לאתרים כאלו כמו זה והם קוראות שאתן בעצמכם לא סגורות שהתהליך הזה לגיטימי לחלוטין ומסיבות כאלה ואחרות מסתירות או כמו שאתן אומרות משקרות גם לאחרים שאני ממש לא חושב שזה עניין שלהם למה הוא או היא בלונדינית ועם עיניים ירוקות ואתן גם לא סגרות אם בכלל לספר לילד או ילדה אנחנו החלטנו כן לספר לכולם על מנת לא להגיע למקומות כאלה ועוד משהו וגם זו דעתנו האישית לכול ילד או ילדה יש זכות לדעת את המקור הגנטי שלו או שלה וכמה שנספר את זה יותר מוקדם כך יוטב להם

 

[החסידה הגיעה 3]

חומר למחשבה

פעם גם היו מתביישים לספר שעושים טיפולי הפרייה והיום כל אישה שעוברת את התהליך גם אם לא מכירה אותך היא משתפת, פעם ויחי ההבדל הגדול היו מתביישים במחלת הסרטן שמא מדבקת או מביישת ואני מדברת מניסיון של אימי זכרוני לברכה.ולכן, לעניות דעתי גם הנושא הזה ייקח לו זמן וכבר נשים עם השנים ועם הקדמה כבר לא תתבישנה או תסתיר את זה. שוב אני אומרת זה לגמרי לגיטימי ואני מדברת בתור מישהי שגם חווה את ההתחבטויות הללו אבל תחשבו תמיד שאם זה לא היה צולח מאיזו שהיא סיבה היינו חולמות להקלט להריון וללדת ילד בריא ושלם.

 

[kobi932]

נכון לא מבין למה דווקא אנחנו עושים מי זה ביג דייל

אני יוסיף ואומר שחבל שכול אותם נשים שעשו תרומת ביצית עושות את כול התהליך ללא לגיטימי ולא ברור לי למה אבל שוב לא שופט ולא רוצה לשפוט אף אחת לפני שאני יקבל תגובות נזעמות כאן וזה עניין של זמן עד שזה יקרה כאן אני פשוט לא מבין מאיפה הבושה ? מה כבר קרה ? מה בסה''כ עשינו ממשנו את זכותנו הבסיסית להיות הורים ושזו הדרך היחידה שאפשרה לנו לעשות את זה ? למה כול החיים לחיות בסוד ? למה צריך לחיות בפחד שכולם ידעו ? או שחס וחלילה הילד או הילדה ידעו דרך אגב לכול הבנות כאן אתם יכולות לנסות בעצמכם כול האנשים שאנחנו בחרנו לספר להם קיבלו את זה בהבנה ובאהבה שהבינו שזה הדרך היחידה להביא ילד בריא אלו שבוחרות לא לספר עושות מי זה ביג דיל ולא אף אחד אחר אתם גם תגמרו עם הפלונטר שהכנסתם את עצמכם ששואלים למה הילד בלונדי ולמה הוא לא דומה לאמא שלנו עוד טרם נולד (אישתי בהריון מתרומת ביצית )ואנחנו גם לא נשמע את השאלה הזו וגם אם נשמע אותה אז נענה בפשטות שזו הדרך היחידה לממש את זכותנו להיות הורים ושאין בזה שום בושה

 

[החסידה הגיעה 3]

קובי יקירי

אני חייבת לומר שאני מכבדת את דעתך בעניין אבל גם הפן הגברי הוא מאוד עם דגש על מאוד חושב שעבורנו הנשים זה דבר של מה בכך...אבל אצלנו הנשים העניין הוא איננו פשוט ועבורנו הוא מורכב הרבה יותר ממה שהגבר חושב ומבין אני לגמרי יכולה להבין ולהכיל את התחושות והרגשות של הנשים בעניין לא סתם נאמר גברים ממאדים ונשים מנוגה אנחנו הרבה יותר ממענות לצאת עם הנושא בריש גלי ונכון שיש נשים שתחשובנה בדיוק כמוך אך הרוב המוחלט נוטה להסתיר ולטשטש את התהליך וליבי איתן. גם בעלי חושב בדיוק כמוך למרות שהוא אינו מעוניין לשתף את ילדנו בתהליך הגעתם לעולם אך עם זאת הוא די מבטל את תחושותי בנושא.

 

[kobi932]

החסידה הגיעה 3

אני נשואי לאישה לא לגבר ולא לעצמי ואני מאוד קשוב לדעתה ורגיש לדעתה ואני לעולם לא אבטל את תחושתיה בנושא היא חשבה להיות יותר זהירה ממני בנושא בכול מה שקשור ללגלות אני הצוותי בפניה את שני האפשרות את הפלוס ואת המינוס שבכול אחת מהם וגם היא בסופו של דבר הבינה שהפלוסים בלגלות עולים מהפלוסים בלא לגלות אני לא מביין את המשפט שלך הרוב המוחלט נוטה להסתיר ולטשטש את התהליך שהילד או הילדה נולד בלונדיני עם עינים כחולות וגוון עור בהיר אך את בדיוק יכולה להסתיר ולטשטש לצבוע לו את השער ? עדשות מגע ? לשבת שעות בשמש ולהשתזף למה לחיות כול החיים בהסתרה ? בשקר ? ופחד שמשהו יגלה את יודעת מה אומרים לשקר אין רגלים ולשקרים יש נטיה כזו להתגלות ואז צריך לדעת אך להתמודד אם זה ואז זה הופך לאישיו גדול יותר ורציני יותר ועוד משהו חשוב לספר לילד בגיל הבגרות שהוא בא מתרומת ביצית קשה ומורכת יותר מאשר לספר להם שהם כבר קטנים (כך זה נראה לי כי בגיל בגרות הם נוטים למרוד ולהיות פחות פתוחים וקשובים ) ושוב זו דעתי האישית בלבד כול אחד זכאי לדעת את השורשים הגנטים שלו ואך הוא בא לעולם הזה

 

[הילה724]

למה זה צריך לעניין את הסביבה?

קובי אם הזרע היה לא שלך היית רץ ומספר לכולם?
&nbsp
למה זה צריך לעניין את הסביבה כיצד נוצר התינוק? במה זה יועיל? זה יתרום משהו?
&nbsp
אני בכל אופן לא מתכוונת לספר למשפחה ולאנשים מסביבי כיצד נוצר ההריון, אני לא מרגישה צורך לשתף, גם אם יוולד בלונדיני...
&nbsp
&nbsp

 

[kobi932]

הילה אני מאוד מכבד את דעתך

זה בדיוק העניין זה לא צריך לעניין אף אחד אבל אנחנו גרים בישראל ואת מכירה את המנטליות של הישראלים לטוב ולרע זה לא צריך לעניין את הסביבה אך הילד נוצר אלה את הילד בעצמו שגם כאן רובם נוטים שלא לספר וכן ברגע שידעו יפסיקו לדבר ולשאול שאלות שאנשים לא יודעים אך לענות ולחיות כול החיים בפלונטר ובשקר זה לא בדיוק פתרון לשאלתך הדבר הראשון שאמרתי לאישתי לאחר שהחלטנו ללכת על תרומת ביצית זה שאני מוותר על הזרע שלי אם כבר תרומת ביצית אז עד הסוף אם הילד לא יהיה שותף גנטי ביננו אז המשותף ביננו יהיה ילד גם מזרע זר וגם מביצית זרה לצערי אישתי סירבה לרעיון

 

[החסידה הגיעה 3]

קשה להבין

נדמה שיש לך תשובה לכל דבר, מה זאת אומרת העדפת זרע מתרומה??? בעייני זה נשמע הזוי האמת .עם כל הכבוד לדעותייך...
אל תנסה להיות מתוחכם בתשובותיך ונסה להפנים שלנשים קשה הרבה יותר לקבל את התהליך הזה. לך קל הרבה יותר וזה בסדר .מאחלת לך כל טוב

 

[kobi932]

ברור שלנשים יותר קשה

הדיון הוא שלדעתי לא צריך להסתיר ולהתבייש זה הכול

 

[מישמיש113]

אני חושבת שבתור גבר ללא בעיית פוריות

אתה ממש לא יכול להבין איך מרגישה אישה שצריכה להשלים עם הידיעה שהביציות שלה "לא עובדות" ובטח שלא לשפוט ולבקר. יש לי שני ילדים שאני אוהבת עד אין סוף. שניהם לא בעלי הגנטיקה שלי וזה לא משנה, הם הילדים האהובים שלי. וזה לא סותר את זה שתחושת "העלבון" מהביציות שלי שלא עובדות עדיין נמצאת שם, קבורה תחת ערימות של אושר ואהבה אבל היא שם.

 

[kobi932]

כול אישה בוחרת לקבלת את זה אחרת

את בחרת לקבל את זה בתחושת עלבון וזו זכותך המלאה אני לא בא לבקר ולא לשפוט אני באמת לא שם אני פשוט לא מבין למה קשה לכם חלק מהנשים לקבל שיש נשים שלא מקבלות את זה בצורת עלבון אלה בתחושת השלמה שזו הדרך היחידה להפוך לאמא ולא מתביישות ולא מוכנות לשקר לכול העולם ואישתו כולל לילד אני באמת לא מבין על מה כול המהומה ועל מה כול הביקורת עלי ועל אישתי היא וגם אני לא מתביישים ולא משקרים נקודה ושכול אחד ואחת תעשה מה שהיא רואה לנכון לעשות ורק מה שטוב לה ולמשפחה שלה

 

[הילה724]

לקובי

משקרים למי? לאנשים מסביבנו? למה זה צריך לעניין אותם שנעשתה תרומת ביצית? אני שואלת שוב מה זה נותן? מה הילד ירוויח מזה שהשכנה תדע? זה לא שקר ולא סוד... אני חיה עם זה בטבעיות. לא מרגישה שונה משאר ההריונות שהיו לי עם הביציות שלי (שבאו בקלות למרות הנשאות הגנטית ששללתי בכל הריון) ואני נהנית כל דקה מההריון הזה, ההריון הזה הוא שלי והילד הזה שלי ולא של אף אחת אחרת והוא יגדל לא כחצי אח לילדינו אלא כאח שלם, בקיצור אין צורך לעשות עניין וצריך להתנהג בטבעיות ולא להתייחס לזה כאל שקר או סוד, לזרום עם החיים.

 

[kobi932]

הילה זה נכון מה שאת אומרת

אבל תקראי את התגובות של רוב הנשים כאן שהן מתייחסות לזה כאל סוג של הסתרת מידע מה להגיד לשכנה מה להגיד למשפחה וכך הם בעצם מתנהלים ביום יום גם אנחנו עשינו חושבים מה זה נותן ? לא לספר לילד מה זה נותן ? לחיות בתחושה של סוד גדול בבית מה זה נותן ? אנחנו חושבים שאין כול בושה בתהליך מסוג זה וככול שאנחנו נתייחס לזה כאל משהו טבעי וגם אחרים יתנהגו בהתאם על ידי כך ננגיש את התהליך הזה לאותם נשים שנמנעות לעשות אותו בגלל הסיבות הללו יש כאן כעס גדול שאישתי לא מתביישת שהיא לא יכולה להביא ילד בריא מהביציות שלה למה היא צריכה להרגיש מבויישת ?למה היא לא יכולה לבוא לתהליך בתחושת שלמות ? ממתי זה הפך לא בסדר לבוא בפתיחות ולספר לכולם ? ממתי זה בדיוק הפך ללא בסדר ולא לגיטימי ? אבל שוב אולי התהליך של שקיפות לא מתאימה לכולם ומי שבא ממשפחה סגורה שבא לא משתפים ומגלים הכול זה מקובל וזה בסדר לא שופט אף אחת אבל בבקשה שאף אחת לא תשפוט זוגות אחרים שמחליטים כאן לחסוף ולהיחסף

 

[a morph]

סליחה מראש על הבוטות...

אבל רוב ההערות מהסוג הזה ("איך יצא לכם כזה רוסי" וכד') הן פשוט סוג של שילשול מילולי, וברגע שמבינים את זה - הרבה יותר קל להתמודד איתן. אנשים מרגישים צורך למלא חללי שתיקה בדיבורים וזה מה שיוצא.
גילוי נאות: התגלגלתי לפורום הזה לגמרי במקרה, בגלל האירוח שלעיל, אני בכלל בתהליך להיות אמא יחידנית וכבר הכנתי את עצמי לכל מיני שאלות ומבטים תוהים (וכבר יש מבטים כי ב"ה יש בטן) ודרך ההתמודדות שבחרתי לעצמי מראש היא לא להסתיר שום דבר ולא לעשות עניין ממה שמבחינתי היה החלטה נכונה, בטוחה ומודעת לחלוטין.
אם הגישה הזאת לא מדברת אלייך ואת לא רוצה לספר על התרומה - גם זה לגמרי בסדר ולגמרי זכותך, את ממש לא חייבת דין וחשבון גינקולוגי לכל משועמם שנקרה בדרכך, אבל אין לך שום סיבה להרגיש שאת משקרת או "מסתירה" משהו - אלו הם חייך, רק את בוחרת כיצד לחיות אותם.
מה שבטוח, אין לכם במה להתבייש, להיפך - הייתה לכם בעיה והתמודדתם איתה בהצלחה, כל הכבוד!