כבר אין לי כוח יותר

jon fuckin doe

New member
כבר אין לי כוח יותר

כמה שנים עברו להן מאז שהנושא התחיל להציק, חשבתי כבר שאחרי שנה שנתיים אני אתרגל לעניין אבל זה לא מרפה וכל הזמן מציף בי מחדש את הכעס. יש לי הורה, קוראים לו אבא, אין לו שום תרומה לחיים שלי. אני בנאדם שגדל רק עם דמות הורה אחת - קוראים לה אמא. והאבא הזה, שלא תחשבו שהוא איזה מישהו שברח לחו"ל עם מאהבת ומדבר איתי בשלט רחוק, זה בכלל לא העניין. הוא גר ממש קרוב. כל החיים שלי נאלצתי לסבול את נוכחתו המעיקה. וזה מתחיל בטלפונים שהוא מרים מדי יומיים שלושה: -מה נשמע? -בסדר, מה קורה? -הכל בסדר. ..שתיקה -מה חדש עם הזה והזה? -אבא זה כבר ישן הנושא, שכחת? -אהה... טוב, שיהיה לך יום נעים ונדבר. -גם לך, ביי אבא. החוסר בטחון המעצבן שלו! הרצון שלו להראות טוב בעיני הסביבה! לפעמים אני נשבע שכל מה שיש בו זה בדיוק מה שאני שונא! אין לי כוח אליו, הוא מעיק עליי.. הרבה פעמים אני מדמיין איזו הקלה זה היה לחיות בלעדיו. תבינו, אני ממש ממש מתבייש בו. הוא מביך אותי. אין לי שום קשר אליו! שום קשר!.. הוא לא קשור אליי, חוץ מזה שלפני עשרים ושתיים שנים הוא עשה איזה אקט שגרם לזה שאני אוולד. נמאס לי כבר טוטאלית ממנו.. מתי כבר זה ייגמר? אני כועס עליו ואז נרגע ואז כועס ואז נרגע.... כבר התעייפתי ממנו. שיניח לי
 
תשב איתו ותפתח אליו אם יש לו חוסר

ביטחון עצמי ואתה רואה את זה אז כמובן שאתה יכול לדבר איתו גלויות כי אם אתה בחור נורמלי אז יש לך ביטחון עצמי מינימלי וזה מספיק תגיד לו "אבא אתה מנסה להראות נחמד ומתענין, אנחנו קצת רחוקים בלבבות אני לא מצליח להיפתח אליך ואתה רואה את זה שאין לנו נושא שיחה משותף אז בבקשה אם אתה רוצה שאני אוהב אותך ב..א.מ.ת. תתנתק ממני ומרחוק זה יותר קל לאהוב (אותך בכ"א)" בהצלחה
 
למעלה