בחיי... ראיתי יותר טובים ממנו
אפילו בארץ הזאת. כן, אני עם המורכב שאני לא סומך עליו יותר מדי ובהרגשה שאני משאיר מספיק מרווח בטחון מול מה שהייתי עושה לבד, שייפתי שם לא רע. יש לו אחיזה. אבל - כל האמור לפניכן תקף ועוד חידוד: הסיבובים בכביש לא רק עיוורים - הם גם ברדיוס שלא תמיד קבוע לאורך הסיבוב. האספלט דביק, אבל לא שטוח ברוב הסיבובים - וכשאתה מרגיש שהגלגלים שלך מקפצים להם בקצב גבוה, גם אם יש לך משכך ובולמים מכוונים וטובים, אתה לא ממש שש לנצל מרווחי הטייה. אתה יודע, מה ההבדל בין 207RR ל-Diablo? זה שבשניהם אתה יכול לנצל את האחיזה לזויות מאוד גדולות, אבל ב-207RR אתה רועד מפחד בדרך, וב-Diablo אתה מרגיש שתקעו לך את הגלגל האחורי לכביש עם מסמרים. זה דומה להבדל בין סדוםערד לכביש נורמלי. או מסלול, אם אתה מתעקש. אם זה באמת אחד הכבישים הטובים בארץ - אז אני מבין למה בחורף בנסיעה בכביש 2 אני מצליח לאבד אחורי 3 פעמים תוך כדי נסיעה אחת ת"א-חיפה. לא היית בגרמניה, אולי? אני עוד לא הייתי בגלבוע, בנס הרים בקטע שרוכבים בו רוב האנשים יש קצת פחד מהאחיזה מרוב שהכביש מבריק, ובמקום אחר המומלץ לי עוד לא הייתי גם כן.. ככה שאני עדיין לא יכול להשוות את מצב הזוועתיות של הכבישים. עוד מעט, יהיה קיץ, וקצת יותר זמן להתעסק בזה. אבל בינתיים ראיתי אפילו בפרויד בעלייה סיבובים יותר טובים (בירידה הוא חרא - עוד פעם, סיבובים עיוורים לחלוטין וגם הכיסויים של הביוב באמצע הכביש לא תורמים לאחיזה). הבהרה - למי שלא מבין, למה אני אומר את מה שאמרתי - כשאני רוכב, אני רוצה לנטרל כל השפעה חיצונית, ולתת רק לרמת הרכיבה שלי לקבוע. וכשאני מגיע למגבלות, אני רוצה שהן יהיו יציבות, כדי שאוכל לצמצם מרווחי בטחון למינימום - ככה לומדים יותר טוב. ובכביש הזה זה לא מומלץ בעליל.