o sancta simplicitas
מרוב צהבהבות עוברים לטפל, ולא עוסקים בעיקר. הנה לך, עמנואל גולדשטיין ידידי, סיטואציה אחרת: שוטרים פוגשים אדם מתהלך לו עירום ברחובה של עיר זרה. סתם כך, ללא תוספת אביזרים. כשהם ניגשים אליו הוא מודיע לשוטרים: "אני שגריר ישראל". ברור לכל בר דעת שבעקבות תסריט שכזה צריך לפטר את השגריר מיידית, כי בחוזה המינוי שלו כתוב שהוא צריך "לייצג בכבוד את מדינת ישראל". כך עם כל דבר שהוא עבירה על החוק או האתיקה של ישראל ו/או של המדינה בה נמצא השגריר. מה שעושה אדם בד' אמותיו, זה עניינו הפרטי. שיחשוף עכוזו להצלפותיה של אשתו, ידקלם באקסטטיות דרשות של אמנון יצחק, או יתהלך על בהונות כשהוא לבוש בבגדי בלרינה. גם אם הדברים נעשים בפרהסיה, אינני סבור שחשוב לדווח על כך. ודאי שאין לפרסם את שמו. אבל כשהדברים נעשים ברחובה של עיר, והאדם מיידע את הנוכחים שהוא שגריר מדינת ישראל, בהחלט זה עניין שיש לדווח עליו, ולהשעות מידית את הברנש.