כבוד למיגזר!

[amit1270]

הקורא "מסורתי" בוחר את המסר שנוח לו

 

[תם ונישלם]

ללעוג ולהגחיך? רק בעיניך

אני מלא התפעלות מהאופן בו הם חוגגים את חג הפורים, מהשמחה, מהעזרה לעניים, גם כשאתה בעצמך לא עשיר, מהצניעות, צהחביבות. רק מוח חולני ומרושע כמו שלך יכול להבין את הדברים כפי שהבנת

 

[החטא והשופטת]

בוודאי שיש קשר!

ההנחה שהומואים לא מקיימים מערכות יחסים מחייבות ולפיכך אינם בוגדים בהגדרה מעידה עליך כאלף עדים.

 

[תם ונישלם]

אני מוכרח להודות שאפילו אני

לא הייתי רוצה להחזיק במבושיו שגריר ישראלי.

 

[החטא והשופטת]

תלוי מי השגריר...

בעבודתי הקודמת, במשרד החוף, דווקא הכרתי כמה שגרירים שבשמחה הייתי מחזיקה.

 

[החטא והשופטת]

ץ

 

[גנגי]

למה לקלקל...

 

[גנג]

וואללה לקלקל.

איך שבאתי לבקש שתשים בשבילי מילה במשרד הזה תקעה תצדיק.

 

[תם ונישלם]

ועל זה כבר נאמר שכולם משתינים בברכה

אבל לא מהמקפצה.

 

[אלי ו.]

לא רע, סתם לא ראוי

גם אם הוא היה יוצא שיכור מבאר ומקיא ברחוב לא היה בכך שום דבר רע, סתם התנהגות לא ראויה. לעומת זאת אם כל הענין בהסכמה בין בוגרים היה נעשה בחדרי חדרים, מן הסתם, הוא לא היה מושעה גם אם הממונים עליו היו יודעים על כך. הכל ענין של "יצוגיות".

 

[ihtiyar]

o sancta simplicitas

מרוב צהבהבות עוברים לטפל, ולא עוסקים בעיקר. הנה לך, עמנואל גולדשטיין ידידי, סיטואציה אחרת: שוטרים פוגשים אדם מתהלך לו עירום ברחובה של עיר זרה. סתם כך, ללא תוספת אביזרים. כשהם ניגשים אליו הוא מודיע לשוטרים: "אני שגריר ישראל". ברור לכל בר דעת שבעקבות תסריט שכזה צריך לפטר את השגריר מיידית, כי בחוזה המינוי שלו כתוב שהוא צריך "לייצג בכבוד את מדינת ישראל". כך עם כל דבר שהוא עבירה על החוק או האתיקה של ישראל ו/או של המדינה בה נמצא השגריר. מה שעושה אדם בד' אמותיו, זה עניינו הפרטי. שיחשוף עכוזו להצלפותיה של אשתו, ידקלם באקסטטיות דרשות של אמנון יצחק, או יתהלך על בהונות כשהוא לבוש בבגדי בלרינה. גם אם הדברים נעשים בפרהסיה, אינני סבור שחשוב לדווח על כך. ודאי שאין לפרסם את שמו. אבל כשהדברים נעשים ברחובה של עיר, והאדם מיידע את הנוכחים שהוא שגריר מדינת ישראל, בהחלט זה עניין שיש לדווח עליו, ולהשעות מידית את הברנש.

 

[Immanuel Goldstein]

ידידי ההוסיט קשישא.

אם היית חושב קמעא, היית מגיע למסקנה שדווקא שגריר כזה הוא הראוי ביותר לייצג את ישראל, שהרי מדינתנו יצאה שיכורת כוח למלחמתה האחרונה, הוכתה קשות וערוותה נגלתה לעיני כל. ההבדל היחיד הוא שהשגריר כנראה גם נהנה מזה. וקצת יותר ברצינות: לפי הסיפור השגריר הנ"ל נזרק מביתו במצבו המביך, ולא יצא ממנו ביוזמתו. העסק כולו גורם מבוכה לישראל מפני שכאן בישראל אוהבים להפיץ סיפורים "עסיסיים" כאלה. אני מעדיף לא לדעת. יש דברים שאינם ענינו של הציבור, גם אם איתרע מזלו של בעל תפקיד בכיר ופרטים אינטימיים שלו התגלו לעיני מישהו אחר.

 

[תם ונישלם]

מוקדש לשגרירנו באהבה

שיר השיכור - ג'ו עמר